דלקת אוזן תיכונה: מאפיינים וטיפול

דלקת אוזן תיכונה נסיובית (Otitis Media with Effusion - OME) מאופיינת בנוכחות נוזל שאינו מוגלתי בחלל האוזן התיכונה. התסמינים של מצב זה כוללים ירידה בשמיעה או מלאות באוזן ללא חום וללא כאב. OME יכולה להיות תוצאה של דלקת חריפה באוזן התיכונה. שכיחות נוזל זה כחודש לאחר דלקת חריפה היא 45% והיא יורדת ל-10% לאחר שלושה חודשים.

קיימות שתי תיאוריות מובילות להיווצרות הנוזל באוזן התיכונה: הפרעה תפקודית של החצוצרה ע"ש אוסטכיוס המקשרת בין האוזן לאף ואחראית להשוואת הלחצים באוזן. ההפרעה נובעת ממבנה החצוצרה אצל ילדים, הגדלה של השקד השלישי, זיהומים וירליים חוזרים של דרכי הנשימה והפרעות אלרגיות. כתוצאה מחוסר תפקוד החצוצרה נוצר תת לחץ באוזן התיכונה שמוליך ליצירת הנוזלים; שינויים של הרירית של האוזן התיכונה עקב חשיפה לחיידקים גורמים להיווצרות הנוזל.

שכיחות התופעה: OME שכיחה במיוחד בקרב ילדים. שיא השכיחות הוא בגיל שנתיים עם עלייה נוספת בגיל שש שנים. השכיחות יורדת באופן ניכר לאחר גיל שמונה. נוזלים באוזניים נמצאו אצל 40%-15% מילדים בריאים בגילאים 5-1 שנים בעת בדיקה שגרתית.

תלונות וסימנים: ירידה בשמיעה ותחושה של מלאות באוזן. בחלק גדול מהמקרים הילד אינו מתלונן על דבר והתלונה מגיעה מההורים המתרשמים משמיעה לקויה ודיבור בקול רם. בבדיקת אוטוסקופית של האוזן ניתן לראות עכירות של התופית, נוזל מאחורי עור התוף וגודש כלי דם על התופית. בנוסף, בדיקת האף יכולה להדגים גודש, נזלת והגדלה של השקד השלישי.

משמעות לטווח ארוך: ליקוי השמיעה יכול לגרום לעיכוב בהתפתחות הדיבור. ישנו ויכוח האם ליקוי השמיעה עקב נוזלים יכול לגרום להפרעה אינטלקטואלית בטווח הארוך. בנוסף יכולים להתחולל שינויים כרונים ובלתי הפיכים בעור התוף, אך תופעה זאת אינה שכיחה.

תהליך אבחוני: אין ערך לבדיקות דם לצורך קביעת אבחנה זו. בדיקות הדמיה אינן הכרחיות. האבחון הסופי נעשה על ידי בדיקת שמיעה וטימפנומטריה במכון שמיעה. טימפנומטריה בודקת את היענות עור התוף לשינוי לחץ. כאשר יש נוזל באוזן תיכונה עור התוף נייח, ולכן מקבלים טימפנומטריה שטוחה (B). בדיקת השמיעה יכולה לאפיין את סוג איבוד השמיעה וחומרתו והיא חיונית לצורך תכנון טיפולי.

הטיפול מתחלק להשגחה בלבד, טיפול סביבתי מניעתי, טיפול תרופתי וטיפול כירורגי.

מעקב והשגחה: מעקב רפואי ושמיעתי (בדיקת שמיעה) נהוג בשלושת החודשים הראשונים כיוון שישנה סבירות גבוה שהנוזל ייספג עצמונית והשמיעה תחזור לרמה תקינה. רק במקרים של נוזל עקשני מעל שלושה חודשים שמלווה בליקוי שמיעה נהוג לבצע התערבות טיפולית.

המלצות סביבתיות: להימנע מעישון בבית, להיניק את התינוק במידת האפשר, להימנע מהאכלה בעת שכיבת פרקדן, להימנע מאלרגנים ידועים ולהימנע במידת האפשר מחשיפה לקבוצות גדולות של ילדים (כגון במעון).

טיפול תרופתי: מספר רב של תרופות הוצעו בעבר כטיפול במצב של נוזלים באוזניים, רובם הגדול אינו מספק יעילות לעומת חוסר טיפול. טיפול אנטיביוטי קצר טווח (שבועיים) יכול לשפר את כמות הנוזל ורמת השמיעה אך בטווח ארוך (של שלושה חודשים ויותר) אינו מראה יעילות ולכן אינו מומלץ כשגרה. סטירואידים במתן פומי (בליעה) או בתרסיס אפי גם כן מראים אפקט קצר טווח בלבד ולכן אינם מומלצים כשגרה. תרופות להורדת גודש אפי ותרופות אנטי-אלרגיות דוגמת אנטיהיסטמינים אינן מועילות אפילו בטווח הקצר, ובנוסף הן יכולות לגרום לתופעות לוואי, לכן אינן מומלצות כלל במצב זה.

טיפול אלטרנטיבי: קיימים טיפולים אלטרנטיביים רבים לבעיה זאת. אין אף מחקר מבוקר שמשווה את יעילות טיפולים אלה לחוסר טיפול. לכן אין מידע מבוסס לשלול או לאשר יעילות של טיפולים אלה.

טיפולים נוספים: לאחרונה ישנה עלייה בשימוש במכשירים המנסים לפתוח את תעלת אוסטכיוס בניסיון להשוות לחצים באוזן התיכונה. עדיין אין הוכחה במחקרים מבוקרים שטיפול זה מועיל לטווח ארוך.

טיפול כירורגי: זהו הטיפול המקובל ב-OME ממושך מעל שלושה חודשים. בניתוח מבוצע חור קטן בעור התוף, שאיבה של הנוזלים מתוך האוזן התיכונה והחדרה של צינורית אוורור דרך החור בתופית. המטרה של הצינורית היא לשמור את האוזן מאווררת לאורך תקופה ממושכת (12-9 חודשים). לאחר תקופה זאת הצינורית נפלטת לרוב עצמונית והחור בתופית נסגר. השיפור בשמיעה כמעט מיידי. לעיתים נהוג לשלב ניתוח זה עם כריתה של השקד השלישי, במיוחד עם לילד גם הפרעות חסימתיות אפיות. לאחר הניתוח יש לבצע מעקב סדיר אצל רופא אף אוזן וגרון עד לפליטת הצינוריות וסגירת עור התוף. בהמשך חשוב יהיה לוודא שהנוזלים לא מצטברים מחדש.

פרוגנוזה: ככלל, המצב משתפר עצמונית בחלק גדול מהמקרים, ולכן המתנה של שלושה חודשים מומלצת לפני קבלת החלטה על התערבות טיפולית. הסבירות של נוזל עקשני להתפנות עצמונית בהמשך נמוכה יחסית, ולכן מומלצת התערבות כירורגית. כ-50%-25% מהילדים שיצטרכו החדרת צינוריות יסבלו מחזרת הנוזלים לאחר פליטת הצינוריות. חלק מילדים אלה יצטרכו ניתוח צינוריות חוזר. במקרים של חזרה מומלץ לבצע שילוב של כריתת השקד השלישי.

בואו לדבר על זה בפורום אף אוזן גרון ילדים.