השתלות מח עצם - למי ולמה?

השתלת מח עצם הולכת והופכת לנפוצה יותר בטיפול במחלות ממאירות. שיפור בשיטות ההשתלה והוספת תרופות וטיפולים חיסוניים מאפשרים כיום להציע את הטיפול ליותר חולים מבעבר, בגילאים שונים ועם סוגי סרטן שונים.

בשורות הבאות ננסה להסביר מדוע החולים זקוקים להשתלת מח עצם, ואילו סוגי השתלות קיימים? כמו כן נסביר מה הם הטיפולים החדשים במסגרת השתלת מח עצם.

תאי הדם בגופנו מורכבים משלוש קבוצות עיקריות התאים האדומים הנושאים את החמצן באמצעות ההמוגלובין, התאים הלבנים החשובים למלחמה בזיהומים שונים, וטרומבוציטים הקשורים בקרישת דם ובמניעת דימומים. כל התאים הללו נוצרים מתאי אב הנמצאים החל מהחיים העובריים ולאורך כל שנות חיינו במח העצם.

מח העצם הוא חלק ספוגי המצוי ברב העצמות בגופנו והוא מהווה את "המחסן" של תאי הדם בגופנו. תאי האב במח העצם מתמיינים לתאים אדומים, לבנים וטרומבוציטים היוצאים ממח העצם אל הדם ההיקפי כדי לבצע את פעולותיהם בגוף.

בחלק מהמחלות, כדוגמת לימפומה ומיאלומה, תפקוד מח העצם נפגע כתוצאה מטיפולים כימותרפיים או קרינה. בנוסף, ישנן מחלות כדוגמת לויקמיה, אנמיה אפלסטית ומחלות מולדות שבהן תאי האב במח העצם אינם מתפקדים כלל. השתלת מח עצם היא עירוי של תאי אב הניתנים כדי לשקם את תפקודו של מח העצם של חולה.

כיום מאות אלפי אנשים ברחבי העולם, כבר עברו השתלת מח עצם. עם השנים, התפתחו שיטות טובות יותר כדי לאפשר את הצלחה ההשתלה והרופאים המשתילים למדו לאפיין במי מבין החולים בסרטן השתלת מח עצם תביא ריפוי למחלה.

מהם הסוגים השונים של השתלת מח עצם?

במחלות כדוגמת לימפומה ומיאלומה, מינונים גבוהים של קרינה או כימותרפיה מסוגלים להכחיד את המחלה, בניגוד למינונים רגילים של קרינה או כימותרפיה אשר לעתים אינם מצליחים בכך. עם זאת, מינונים גבוהים של כימותרפיה או קרינה יכולים לגרום לתאי האב להפסיק ולייצר תאי דם. במחלות אלה, תאי האב ממח העצם של החולה נאספים תחילה. לאחר מכן החולה מקבל טיפול במינוני כימותרפיה או קרינה גבוהים ובהמשך את תאי האב שנאספו ממנו קודם לכן. השתלה זו נקראת השתלת מח עצם עצמית כי התאים נלקחים מהחולה עצמו והיא מאפשרת לרופא לתת לחולה מינונים גבוהים מאוד של כימותרפיה כאשר מחלת הלימפומה או מיאלומה אינה מגיבה למינוני כמותרפיה רגילים.

במקרה של לויקמיה למשל יש צורך במתן של תאי אב ממח העצם של תורם. תאי האב שנתרמו מסוגלים להרוג את תאי הלויקמיה בצורה יעילה יותר מתאי האב המקוריים של חולה הלויקמיה. פעילות זאת אנו מכנים "פעילות השתל נגד הלויקמיה", והכוונה היא שבהשתלה זו תאי האב נלחמים במחלה ולא רק מחליפים את תאי האב הפגומים במח העצם. השתלה זו נקראת השתלת מח עצם מתורם. התורם יכול להיות אח או אחות שנמצאו מתאימים לחולה או עם התאמה חלקית לחולה (הפלו). התורם יכול להיות תורם זר שנמצא מתאים. לעיתים ניתן להשתמש בתאי אב שמקורם בדם טבורי של יילוד.

שיטות טיפול חדשות במסגרת השתלת מח עצם

מאז החל השימוש בהשתלות מח עצם בשנות החמישים של המאה הקודמת, שיטות הטיפול השתפרו בצורה משמעותית. בעבר, השתלות מח עצם בוצעו רק באנשים צעירים. כיום, באמצעות הטיפול המכין להשתלה ובאמצעות טיפול תומך במהלך ההשתלה (כגון אנטיביוטיקה ומוצרי דם) ניתן לבצע השתלת מח עצם גם במטופלים בעשור השביעי לחייהם.

בנוסף, טיפול חיסוני (אימונוטרפיה) לאחר השתלה בתאים לבנים של התורם מאפשר שליטה טובה יותר במחלת הלויקמיה ושילוב של תרופות ביולוגיות בטיפול המכין להשתלת מח עצם שיפר בצורה משמעותית את תוצאות ההשתלה ואפשר את ביצוע ההשתלה בחולים מבוגרים יותר ומחלות רבות יותר.

הכותב הוא מנהל היחידה להשתלת מח עצם, המערך ההמטולוגי במרכז הרפואי ת"א, איכילוב.

ביום שלישי, ב-29 באפריל, בשעה 20:00, יתקיים במקום כנס בנושא: "המטולוגיה במאה ה- 21"

בואו לדבר על זה בפורום לוקמיה ואונקולוגיה ילדים.