מיאלומה נפוצה: מקטלנית - לכרונית

מיאלומה נפוצה היא סרטן של מח העצם שנגרם כתוצאה מהתרבות לא מבוקרת של תאי הפלזמה. תאים אלה אחראים על ייצור נוגדנים הממלאים תפקיד חשוב במערכת החיסונית ומסייעים בהשמדת מזהמים שונים. אולם במיאלומה, שיבוש במנגנון של תאי הפלזמה גורם להם להתרבות במח העצם באופן לא מבוקר וליצור נוגדן מסוג אחד (חד שבטי) ביתר.

הנוגדנים המיותרים מופרשים לדם, שוקעים בכליות, מצטברים בשתן - ועלולים לגרום נזק לתפקוד הכליות. כמו כן, תאי הפלזמה תופסים את מקומם של התאים התקינים במח העצם ומפריעים בייצור התקין של שורות הדם (כדוריות אדומות, כדוריות לבנות וטסיות הדם) וכן מפרישים חומרים הגורמים לפירוק עצם ולנזק לעצמות, המתבטא בשברים ובחורים בעצמות, הנקראים נגעים ליטיים.

מהי שכיחות המיאלומה, יחסית למחלות ממאירות המטולוגיות אחרות?

מיאלומה נפוצה היא המחלה הממארת השנייה בשכיחותה מבין הממאירויות ההמטולוגיות; ומדי שנה, מאובחנים בישראל מאות חולים חדשים במחלה. על פי ההערכות, חיים כיום בישראל כ-1,500 חולי מיאלומה נפוצה, מרביתם בני 65 ומעלה. עם זאת, בשנים האחרונות יש עלייה בשכיחות אבחון חולים צעירים יותר, כנראה בשל האבחון המוקדם.

מה גורם למילאומה?

טרם נמצאה הסיבה הגורמת לשבט אחד של תאי פלזמה תקינים להפוך לתאים ממאירים המתרבים ויוצרים נוגדנים ללא בקרה. עם זאת, משוער כי קיים סיכון מוגבר למיאלומה נפוצה בקרב אנשים שנחשפו לקרינה מייננת, כמו גם לחומרי הדברה, לבנזן ולמתכות בתעשייה. בנוסף, יש לציין כי קיימת שכיחות גבוהה של מיאלומה נפוצה בקרב בני משפחה מדרגה ראשונה.

מהם תסמיני המיאלומה?

מיאלומה נפוצה מתבטאת לרוב בכאבי גב וכאבי עצמות קשים וממושכים. תסמינים נפוצים נוספים הנלווים למחלה הם עייפות וחולשה, כתוצאה מאנמיה הנגרמת בעקבות ירידה בייצור כדוריות הדם האדומות. בנוסף, חלק מהחולים סובלים מהפרעות בתפקוד הכליות ומהפרשת חלבון מוגברת בשתן (שתן קצפי), מעלייה ברמות הסידן בדם ומזיהומים חוזרים ונשנים, כגון דלקת ריאות ועוד. מכיוון שחלק מהתסמינים השכיחים של מיאלומה נפוצה, כגון כאבי גב, יכולים לנבוע ממגוון סיבות אחרות, לעיתים קיים קושי באבחון המחלה.

כיצד מאבחנים מיאלומה?

השלב הראשון באבחון המחלה כולל בדיקות דם ובדיקות שתן, לגילוי רמות הנוגדנים החד שבטיים בדם. אם נמצאות רמות גבוהות של נוגדנים אלה, תוצאות המעלות חשד לקיום המחלה, נהוג לבצע בדיקת CT כל גופי בקרינה נמוכה, לצורך איתור נזק לעצמות, דוגמת חורים בעצמות, או שברים שלא נגרמו כתוצאה מטראומה.

בדיקה חשובה נוספת היא ביופסיית מח עצם, במהלכה שואבים באמצעות מחט דגימה ממח העצם - ושולחים אותה לבדיקה מיקרוסקופית הבוחנת את תאי מח העצם ואת קיומן של מחלות הקשורות למערכת הדם.

מהם הטיפולים למיאלומה?

הטיפול במיאלומה נפוצה התקדם מאוד בשנים האחרונות. עד לפני כעשור, הטיפול המקובל לחולים כלל טיפול משלב כימותרפי אגרסיבי, בעל תופעות לוואי קשות, שפגעו משמעותית באיכות חיי המטופלים. חלק מהחולים לא יכלו לעמוד בטיפולים אלה בשל גילם או מחלות רקע אחרות.

בעשור האחרון, פותחו מספר תרופות ביולוגיות חשובות. תרופות אלה, שניתן לטפל בהן באופן ממושך, הינן בעלות יעילות גבוהה יותר מהתרופות הכימותרפיות המסורתיות - ועוצרות לפרק זמן ממושך יותר את התקדמות המחלה.

בנוסף, מכיוון שתרופות אלה גורמות באופן יחסי לתופעות לוואי מועטות, הן מאפשרות לחולים לשמור על איכות חיים טובה בצל המחלה, גם בקרב מטופלים בני הגיל השלישי. חלק מהטיפולים הביולוגיים הללו נלקחים בכדור, דבר המאפשר לחולים לשמור על שגרת חיים רגילה יחסית.

מהן התרופות הביולוגיות למיאלומה?

בין התרופות הביולוגיות המתקדמות שמוצעות כיום לחולי מיאלומה נפוצה: וולקייד, הניתן בזריקה תת עורית אחת לשבוע בבית החולים; רבלימיד, הנלקחת בכדור דרך הפה ואושרה לאחרונה גם לקו ראשון בארה"ב ובאירופה; תלידומיד, הנלקחת גם כן בכדור דרך הפה. לעיתים רבות משלבים בין התרופות אלה, או בין התרופות לטיפולים כימותרפיים.

בדרך כלל, חולים מתחת לגיל 65 וללא מחלות רקע, מטופלים על ידי 4-6 מחזורי טיפול ראשוניים ולאחר מכן עוברים השתלת מח עצם עצמית, במטרה "לנקות" את שאריות תאי המחלה שנשארו לאחר הטיפול הראשוני. לאחר מכן, מקובל כיום לתת טיפול משמר שמהווה השלב הכרוני של הטיפול - ומטרתו לשמר את המחלה ברמה נמוכה, לזמן ארוך ככל האפשר. החולה מטופל באופן קבוע או ע"י רבלימיד, בכדורים במינון מוקטן, ומגיע לביקורת אחת לחודש בבית החולים או ע"י וולקייד בזריקה אחת לשבועיים בבית החולים.

מהן התרופות הביולוגיות מהדור החדש?

קיימים כיום דורות מתקדמים יותר של תרופות ביולוגיות, המגלים יעילות בטיפול בחולים עם מחלה עמידה או מחלה שהתקדמה תחת הטיפולים שצוינו לפני כן. בין התרופות המתקדמות הללו, פומלידומיד הניתנת בכדור דרך הפה; קרפילזומיב, הניתנת בעירוי בבית החולים פעמיים בשבוע.

בנוסף, נמצאות כיום בשלבי מחקר ופיתוח מתקדמים תרופות נוספות שעתידות להיות מאושרות בקרוב לשימוש ע"י ארגון המזון והתרופות האמריקאי, דוגמת: דרטומומב (נוגדן לקולטן 38CD), איקסזומיב, אלוטזומב ועוד. שילובן של תרופות אלה עם התרופות הקיימות יאפשר כבר בעתיד הקרוב משלבי טיפול חדשים, בעיקר לחולים העמידים לטיפולים הקיימים.

לצד הטיפולים במחלה עצמה, יש מגוון טיפולים שנועדו להקל על תסמיני המחלה, כגון: תרופות המחזקות את העצם (ביספוספונטים - ארדיה/ זומרה), משככי כאב, קרינה מקומית להקלה על כאבים, הזרקת חומר מילוי (צמנט), לחוליות עמוד השדרה שנשברו, השומר על גובה החוליה ומקל על כאבי העצמות ועוד.

האם ניתן לומר כי מיאלומה הפכה ממחלה קטלנית למחלה כרונית?

עד לפני שנים ספורות, מיאלומה נפוצה נתפסה בתור "מחלת יתום" קטלנית; ותוחלת החיים של החולים בה עמדה בממוצע על שנתיים - שלוש. אולם בשנים האחרונות, עם התקדמות המחקר בתחום וכניסתם של טיפולים חדשים, תוחלת החיים של המטופלים התארכה באופן משמעותי; ובמקביל, החולים נהנים מאיכות חיים טובה יותר מאשר בעבר.

בשנים הקרובות, צפוי להמשיך השיפור בתוחלת החיים ובאיכות החיים של חולי מיאלומה נפוצה. אין ספק כי מדובר במחלה קשה המציבה אתגר לחולים בה ולרופאים המטפלים, אך כיום ניתן לומר בזהירות כי המחלה הפכה ממחלה חריפה למחלה כרונית. בזכות התרופות הביולוגיות המאפשרות טיפול כרוני, עם מיעוט תופעות לוואי, יכולים חולי המיאלומה הנפוצה להיאבק במחלה ולשמור על שגרת חייהם ככל הניתן.

ד"ר מירב לייבה היא רופאה בכירה במכון ההמטולוגי ומנהלת המרכז למיאלומה נפוצה בבית החולים על שם חיים שיבא, תל השומר.

בואו לדבר על זה בפורום המטולוגיה.