סרטן בלוטת התריס: מחלה בנסיקה
10,000 ישראלים חולים בסרטן בלוטת התריס ומדי שנה מאובחנים 900 חולים נוספים, בהם גם 8 עובדי בזק שחלו לאחרונה במחלה. ממה נובעת העלייה בתחלואה?
באחרונה נחשפה בתקשורת הדרמה המתחוללת בקומה 13, במגדל המשולש בעזריאלי: שמונה מעובדי בזק חלו בסרטן בלוטת התריס. ההשערה: מצברים, אנטנות ומכשירים פולטי קרינה שהיו במשרדי החברה לפני כשבע שנים, הם הגורמים הישירים להתפתחות המחלה. חרף טענות הנהלת "בזק" כי בדיקה מקיפה שערכה בנושא, לא העלתה את הסיבה לתחלואה בהיקף המדובר - אבק הבהלה לא שוקע.
ואם לא די בכך, הרי שמבחינת הנתונים שמספק משרד הבריאות, משנת 1990 עד 2007, מתועדת עלייה של 67% בשיעורי סרטן בלוטת התריס בקרב נשים יהודיות, ופי 2.5 (250%) בקרב נשים ערביות וממיעוטים אחרים. בקרב גברים נרשמה עליה של כ-41 אחוז משנת 2000.
פרופ' גיל זיו, מנהל מחלקת אף אוזן גרון, ניתוחי ראש וצוואר המרכז הרפואי רמב"ם שופך אור על המחלה; הגורמים לעלייה בתחלואה; האם יש לכך קשר לטלפונים הסלולאריים?; ועל אמצעי האבחון החדשים ואפשרויות הטיפול.
בישראל חיים כיום למעלה מ- 10,000 חולים בסרטן בלוטת התריס. מידי שנה מתווספים כ- 900 מקרים חדשים. מסרטן בלוטת התריס סובלות נשים פי שלושה מגברים, אולם בעוד שאצל נשים מתגלים גידולים רבים כשפירים, אצל גברים ברוב המקרים הימצאות גוש בבלוטת התריס מגדילה את הסיכוי לממאירות.
הגורם לעלייה בשכיחות סרטן בלוטת התריס עדיין לא ידוע. על פי הערכות, בין הסיבות חשיפה לפעולות גרעיניות, כמו אסון צ'רנוביל, קרינה לאזור הראש אצל חולי גזזת (כפי שהיה מקובל בקרב יוצאי אפריקה, בשנות ה-50) וסיפור משפחתי של סרטן בלוטת התריס. אין שום עדות לכך ששימוש בטלפונים סלולריים קשור לעלייה בשכיחות המחלה וקרוב לוודאי שאין שום קשר בין קרינה סלולרית לסרטן בלוטת התריס. אחת הסיבות העיקריות לעלייה במספר החולים, קשורה לשימוש באמצעי אבחון המאפשרים לנו היום לזהות את גידולים כבר בגודל של מספר מילימטרים.
הסימנים ראשונים
בלוטת התריס (נקראת גם תירואיד או בלוטת המגן) ממוקמת בחלק הקדמי של הצוואר, מתחת לפיקת הגרון, והיא אחראית לייצור של שני הורמונים עיקריים: טירוקסין וטריודוטירונין. להורמונים אלו תפקידים רבים, בין השאר הם משפיעים על קצב הלב, רמות כולסטרול, משקל הגוף, רמת האנרגיה והזיכרון.
על פי רוב סרטן בלוטת התריס גדל לאט. הסימן הראשון לזיהויו עשוי להיות הופעת צרידות או גוש לא כואב (קשרית) בצוואר, הגדל בהדרגה, ושאותו ניתן לאבחן באמצעות מישוש הצוואר. נפיחות ונוקשות באזור מעוררת חשד. בהתאם לממצאים הראשונים, מופנה המטופל להמשך לבדיקות נוספות, כמו בדיקות דם, אולטרסאונד, ביופסיה.
כריתת הבלוטה ודיכוי הפרשת הורמון TSH
לאחר אבחנה ודאית, עובר המטופל כריתה מלאה או חלקית של הבלוטה. במידה ובוצעה כריתה מלאה ועל פי שיקול הצוות המטפל יעבור החולה טיפול ביוד רדיואקטיבי לסילוק שארית הבלוטה. רק תאים של בלוטת התריס מסוגלים לקלוט יוד ולכן, הטיפול הניטל בקפסולה, על ידי החולה ישפיע רק על תאי בלוטת התריס הנגועים ולא יפגע בתאים בריאים.
לאחר מכן יהיה על החולה ליטול, למשך כל חייו, הורמון תירואיד מלאכותי (לווטירוקסין, המוכר בשמותיו המסחריים כאלטרוקסין או יותירוקס), שתפקידו כפול - שמירה על האיזון ההורמונלי ודיכוי הפרשת הורמון TSH מבלוטת יותרת המח. רמה גבוהה של הורמון TSH - עלולה לעורר את תאי הבלוטה הסרטניים במידה ונותרו כאלו לאחר הכריתה, ולהביא להישנות המחלה (שעור החזרה הוא-30% מהחולים ב-10 השנים שלאחר הטיפול הראשוני).
המעקב התקופתי נעשה בשנים הראשונות כל חצי שנה עד שנה, והוא כולל בדיקת דם, בדיקות גופניות, אולטרה סאונד ולעיתים גם מיפוי רדיואקטיבי כל גופי.
אך אליה וקוץ בה. השימוש ביוד דורש הכנה של המטופל, הנדרש להפסיק נטילת האלטרוקסין למשך מספר שבועות לפני השימוש ביוד הרדיואקטיבי. הפסקת האלטרוקסין מפרה את האיזון ההורמונלי וגורמת לתופעות לוואי קשות כמו עייפות וחולשה, בלבול, דיכאון, עליה במשקל, חוסר סבילות לקור, רגישות לכאב, יובש בעור וירידה בדופק. לא כל המטופלים מסוגלים לשאת זאת. רבים מהם אף אינם יוצאים מביתם למשך כל התקופה. לחולים עם מחלות רקע קשות כמו חולי לב, נשקפת סכנת חיים. התופעות המתוארות נעלמות עם נטילה מחודשת של האלטרוקסין.
מניעת הישנות המחלה
במידה ורוצים להימנע מתופעות הלוואי הקשות ולהקטין הסיכון להישנות המחלה, מומלץ ליטול תרופה בשם תירוג'ין (הורמון התואם את הורמון ה TSH הטבעי, שפותח בשיטות המתקדמות של הנדסה גנטית ותפקידו לגרות את פעילות בלוטת התריס), שמאפשר להמשיך וליטול את האלטרוקסין ברצף גם בזמן הטיפול ביוד רדיואקטיבי.
תירוג'ין ניתנת בשתי זריקות לשריר הישבן (בהפרש של 24 שעות זו מזו). לתירוג'ין מעט מאוד תופעות לוואי, שחלק מהמטופלים סובלים מהם כמו בחילות, הקאות, כאב ראש וחולשה. התרופה נמצאת בסל הבריאות וזמינה לשימוש הן כטיפול לאחר כריתת הבלוטה והן לבדיקות המעקב.
אם מבצעים את הטיפול בזמן ומקפידים להישאר במעקב רפואי, אפשר להחלים לחלוטין מהמחלה וליהנות מתוחלת חיים מלאה. אצל רבע מהחולים יכולה המחלה להישנות ולהתפתח גרורות בגוף. זו הסיבה לחשיבות האבחון, הגילוי המוקדם והמעקב התקופתי.
אחת המסקנות העיקריות של מחקרים שבוצעו בשנים האחרונות היא שהטיפול המיטבי בחולים עם סרטן ראש צוואר בכלל ובלוטת התריס בפרט ניתן במסגרת צוותי טיפול רב תחומיים במרכזי סרטן אוניברסיטאיים. הטיפול בחולים מורכב ודורש החלטות המתקבלות טוב יותר בקרב צוותי רופאים ממספר תחומים כולל אף אוזן גורן, כירורגיה, אנדוקרינולוגיה, אונקולוגיה, ורדיולוגיה, ולא על ידי מנתח בודד במערכת הפרטית.
בואו לדבר על זה בפורום גידולי בלוטת המגן (תירואיד) ויותרת המגן (פרתירואיד).