קנדידה - לישון עם האויב

היום, בניגוד לעבר, הזיהום הפטרייתי מקבל את המקום הראוי לו ברפואה. הרפואה העולמית הגיעה למסקנות חדשות והבנות עמוקות שסותרות לחלוטין את הדעה הרווחת שלפיה לכולם יש קנדידה ושהיא איננה מזיקה.

קנדידה היא פטריית שמר ויצור עמידה ביותר, שיכולה לגרום לזיהומים לכל אחד בכל חלקי הגוף כמעט. אנחנו במגע עם הקנדידה כל הזמן, בכל מקום, דרך האוויר ודרך האוכל. אילו המערכת החיסונית שלנו הייתה תקינה, לפטרייה לא הייתה משמעות מבחינתנו - היינו בולעים אותה, משמידים אותה, ומפרישים אותה יחד עם יתר הפסולת.

לעיתים קרובות הפטרייה נכנסת לגופנו ונשארת בו ללא התנגדות מצדנו. החיידקים שהיו צריכים להילחם בקנדידה הושמדו על ידי אנטיביוטיקה, הוספת כלור למי השתייה, כימיקלים במזון ובשתייה, חומרים משמרים, חומרי טעם, צבע וריח, חומצות מאכל, מזון תעשייתי, צריכה מוגזמת של סוכר פשוט, מתח תמידי ועוד.

כל אלו משבשים את רמת החומציות התקינה ברקמות הגוף. בסופו של דבר מי שישרוד - החיידקים החיוניים, או מנגד, הפטריות - הוא מי שתתאים לו רמת החומציות במעיים. רמת חומציות תקינה תאפשר פלורת מעיים בריאה, שאחד מתפקידיה הוא למנוע מפטריות להתרבות.

מסתבר שהקנדידה היא מקור להרבה סימפטומים שעד לא מזמן לא קושרו לזיהום פטרייתי. איך ייתכן שפטרייה יכולה לגרום לכל כך הרבה סימפטומים? זאת מפני שהקנדידה מייצרת מעל 100 סוגים של רעלנים שגורמים לסימפטומים השונים.

כל קבוצה של רעלנים יכולה לפגוע במערכת או איבר אחר בגוף - כבד, כליות, מערכת העצבים, מערכת הנשימה, המערכת ההורמונלית, מערכת הרבייה, מערכת העור וכו'. הרעלנים יכולים לגרום לסימפטומים קלים וכן למחלות זיהומיות קשות, ולכן נראה סימפטומים מגוונים. לאחרונה נערכים מחקרים על אותם רעלנים, והתוצאות מפתיעות: קיימים מעל 100 רעלנים שכבר נחקרו, כמו למשל, חומצה טרטרית, גליקוטוקסין, אצטלדהיד, אלכוהול, co2 ועוד. הנה כמה דוגמאות לרעלנים שהפטרייה מייצרת:

פחמן דו חמצני - ידוע עד כמה מסוכן לנשום את העשן היוצא ממפלטי המכוניות. בריכוז גבוה הוא יכול לגרום להרעלה עם תופעות כמו טשטוש, סחרחורת, הקאות, קוצר נשימה, בלבול, ערפול, חוסר ריכוז, עילפון, ולעיתים גם מוות. הגז הזה נקרא CO2. טבע השמרים הוא לעבד סוכרים ולייצר גזים ורעלנים שונים, כמו אותו CO2. ה-CO2 גורם לנפיחות הבטן המפורסמת ונכנס לזרם הדם. העלייה המוגברת של CO2 בדם גורמת לחלק מהסימפטומים שציינו.

ככל שרמת הזיהום הנוצר מפטריות גבוהה יותר, כך רמת ה-CO2 בדם עולה. חשוב לציין שהתהליך הזה יכול לקרות אך ורק בחיבור בין השמרים לבין הסוכר.

אלכוהול - האלכוהול שהפטרייה מייצרת גורם לתופעה שנקראת drinkless drunk. התופעה היא עליית רמת האלכוהול בדם, שגורמת לתחושת "הבוקר שאחרי". הכובד בראש והטשטוש באמת דומים למצב הנגרם אחרי לילה של שתיית אלכוהול, ומביאים לאיבוד הריכוז.

גליקוטוקסינים גליקוטוקסינים, חומרים מעודדי דלקת, ידועים בהקטנת תפקוד המקרופאג'ים, תאי בולען בעלי תפקיד הגנה על הגוף, מול הפטרייה. זה אומר שהרעלנים האלו מדכאים את מערכת החיסון. זאת הסיבה לזה שזיהום פטרייתי קשה לאבחן על ידי בדיקות דם.

פרופ' זיגפריד נולטינג כירורג, רדיולוג, גינקולוג ומומחה לאלרגיות ולבעיות עור (מ-1993 נשיא הארגון המיקולוגי בשוויץ, גרמניה ואוסטריה), זכה לפרסים שונים בנושא המיקולוגיה. באחד מספריו "פטריות במערכת העיכול" כתב: "המשפט שאומר כי לכולם יש פטריות במעיים ושאין בכך נזק, שכל כך אוהבים לדקלם אותו שוב ושוב, חסר כל יסוד מדעי ושייך לארגז הטעויות הרפואיות".

גם אוניברסיטאות וקליניקות, כמו מאיו קליניק ומעבדות בכל העולם, כבר מכירות באופן רשמי בפטריית הקנדידה ומתייחסות אליה ברצינות. באחד מהמחקרים שנערכו במאיו קליניק, בדקו את הקשר בין סינוסיטיס כרוני להימצאות פטריות. המחקר נערך על 210 מטופלים עם סינוסיטיס כרוני. אצל 96% מהנבדקים נמצאו פטריות במערות האף. החוקרים הגיעו למסקנה שהגורם לסינוסיטיס אקוטי וכרוני הוא זיהום פטרייתי. בעקבות תוצאות המחקר, מכון הבריאות האמריקאי הלאומי העניק לחוקרים 2.5 מיליון דולר למחקרים נוספים כדי ללמוד את התגובה האימונולוגית לקנדידה. כרגע נערכים 16 מחקרים שונים על תפקיד הפטריות במחלות דלקתיות במערכת הנשימה. על פי סטטיסטיקה של המכון, כמעט 37 מיליון אמריקאים סובלים מזיהום פטרייתי.

בשנת 2001 במכון רפפורט, שבפקולטה לרפואה בטכניון שבחיפה, נערך מחקר על הקשר בין פסוריאיזיס וקנדידה. נבדקו 50 חולי פסוריאזיס ו-50 אנשים בריאים. כמות הקנדידה ברוק ובצואה אצל חולי הפסוריאזיס הייתה בצורה משמעותית גבוהה יותר מאשר אצל קבוצת הבריאים. מסקנת החוקרים הייתה שאצל חולי פסוריאזיס צריך לשקול גם טיפול אנטי פטרייתי.

פרופ' האנס ריט חקר 40 שנה את נושא הזיהום הפטרייתי, כתב הרבה ספרים בנושא, ואף קיבל בעקבות הישגיו את הפרס היוקרתי ביותר למיקולוגים בגרמניה, שוויץ ואוסטריה, אומר: "שטותי לומר שלכולם יש פטריות. נכון שבכל מקום יש פטריות, אבל אי אפשר לטעון שזיהום פטרייתי הוא משהו נורמלי. לזיהומים פטרייתיים עדיין אין את המעמד הראוי להם ברפואה. כאשר מדובר על סוגי קנדידה פתוגניים בצואה, כמו למשל קנדידה אלביקנס, קרוסיי, טרופיקליס וכו' - בוודאי מדובר על זיהום".

ישנן מספר שיטות שמצביעות על חשש לזיהום פטרייתי, אך בסופו של דבר צריך לאמת את החשש עם בדיקה מעבדתית. זוהי בדיקת צואה לא שגרתית אשר בודקת זיהום פטרייתי. הבדיקה מגלה האם יש או אין צמיחה של פטריות פתוגניות במעיים או במקום אחר, ובאיזו דרגה. ככל שמעמיקים מגלים שהזיהום הפטרייתי הוא הפרעה רצינית שיש לטפל בה בידיים מנוסות.

דניאלה שפי היא נטורופתית ומומחית לאבחון קנדידה ולטיפול בה, מקימת האתר הישראלי לקנדידה.

בואו לדבר על זה בפורומים הבאים

פורום נטורפתיה
פורום מחלות זיהומיות