הפרעות שמיעה אצל מבוגרים
ירידה באיכות השמיעה מתחילה סביב גיל 40 ומחריפה עם השנים, עד שאין מנוס משימוש במכשיר שמיעה. הימנעות מרעש ושימוש זהיר בתרופות עשויים להאט את התהליך
המשפט "הגיל עושה את שלו" מתחיל לקבל משמעות סביב גיל 35. עם השנים, משמעותו ופשרו הולכים ומתבהרים עוד ועוד. "הגוף כבר לא מה שהיה פעם" - ושלל תהליכים ותופעות מזכירים לנו בכל פעם מחדש שאנחנו מתבגרים וכי הגוף נשחק. אחת התופעות השכיחות, אשר מופיעות עם ההתבגרות, היא ירידה בשמיעה. ירידה זו מתחילה סביב גיל 40 - והופכת נפוצה יותר ויותר בעשורים הבאים. ממה נובעת ירידה בשמיעה אצל מבוגרים? מה הרקע לתהליך בלתי הפיך זה? באיזה דרכים ניתן להתמודד עם התופעה? על כך, במאמר זה.
מהם הגורמים להפרעות שמיעה בקרב מבוגרים?
הפרעות שמיעה בקרב מבוגרים מופיעות לרוב על רקע תחושתי עצבי - ומקורן באוזן הפנימית, בהרס של תאי השיער המצויים בחלק של האוזן המכונה "אוזן פנימית". האוזן מחולקת לשלושה חלקים. החלק הראשון הוא האוזן החיצונית, מהאפרכסת, עד עור התוף; החלק השני הוא האוזן התיכונה, שהיא חלל מאחורי עור התוף, אשר בו יש 3 עצמות שמע (העצמות הקטנות בגוף). העצם האחרונה בשרשרת מתחברת לחלק השלישי של האוזן. החלק השלישי של האוזן מכונה האוזן הפנימית - מדובר, למעשה, בחלל מלא בנוזל שבו יש את תאי השיער. תאים אלה הם האחראים לגירוי העצבי בעצב השמיעה. האוזן הפנימית היא איבר החישה האמיתי באוזן. האוזן התיכונה והאוזן החיצונית בעצם מוליכים או ממירים של הצליל. בגיל מבוגר, הירידה בשמיעה היא בעיקר תחושתית-עצבית, כאשר תאי השיער נהרסים מסיבות שונות ומגוונות. זאת, בשונה מהפרעות שמיעה ממקור אחר, למשל בקרב ילדים, אשר באוזניהם מצטברים נוזלים או מוגלה באוזן התיכונה, או פקק שעווה באוזן החיצונית. במקרים אלה, ירידות השמיעה הן הולכתיות ולא תחושתיות - עצביות.
עד כמה נפוצה ירידה בשמיעה על רקע הגיל? מתי זה מתחיל?
על פי סטטיסטיקות עולמיות, מגיל 40 כבר רואים התחלה של התדרדרות בשמיעה. אך ברוב המקרים, הירידה בשמיעה לא משפיעה על תפקוד חברתי באופן משמעותי, בשלב זה של החיים. לעומת זאת, עם העלייה בגיל - וככל שעולים בעשורים, הירידה בשמיעה הופכת משמעותית יותר ולכן מורגשת יותר. ירידה בשמיעה בגילאים אלה כבר משפיעה על התפקוד בצורה בולטת יותר. רבע מהאנשים בגיל השלישי (מעל 65) סובלים מירידה בשמיעה אשר משפיעה על התפקוד החברתי. ירידה בשמיעה בעקבות הגיל נובעת משחיקה של אותם תאי שיער, עקב גיל או עקב גורמים אחרים, אשר הובילו לפגיעה עקבית והדרגתית בשמיעה.
אילו גורמים, פרט לשחיקה הכרוכה בגיל, עשויים לגרום לירידה בשמיעה עקב פגיעה באותם תאי שיער?
ישנם גורמים רבים לירידה בלתי הפיכה בשמיעה (פגיעה בתאי עצב) - מלבד עליה בגיל. כך, למשל, חשיפה לרעש חזק, עשויה לפגוע מאוד בשמיעה. אנשים אשר מבלים במועדונים אשר משמיעים מוסיקה בעוצמה גבוהה באופן קיצוני; אנשים המאזינים לנגני מוזיקה בעצמה חזקה מדי; אנשים שנחשפו לרעש במסגרת שירות צבאי או במהלך עבודה; אנשים שמתאמנים במכוני כושר ונחשפים בעיקר בשיעורי הסטודיו והספינינג למוזיקה המושמעת בעוצמה חזקה מאוד. כל עוד החשיפה לרעש המזיק היא תכופה וממושכת, הסיכוי לפגיעה בשמיעה עולה - וכל מי שנחשף לכך מצוי בסיכון לירידה בשמיעה.
גורם נוסף לירידה בשמיעה, עקב פגיעה בתאי שיער פנימיים, הוא שימוש בתרופות. ישנן תרופות רבות - וכל הזמן נחשפים לעוד ועוד תרופות אשר שימוש בהן במינונים גבוהים, לתקופה ממושכת, יכול להוביל לירידה בשמיעה. רשימת התרופות כוללת תרופות אנטיביוטיות מסוימות, מדללי דם (אספירין בעיקר), תרופות כימותרפיות ועוד. חשוב מאוד לעיין בעלון לצרכן לפני נטילת התרופות. אם חשים בסימפטום שמיעתי כלשהו - אטימות, טנטון או ירידה בשמיעה - יש לגשת לרופא אף אוזן גרון, ולרופא שרשם את התרופה, על מנת לשקול להחליפה בתרופה מתאימה אחרת.
מהו הטיפול בירידת שמיעה תחושתית-עצבית?
כאשר יש ירידת שמיעה תחושתית עצבית, הפתרון היחיד הוא שימוש בעזר שמיעתי, אשר מגביר את השמיעה. כמובן: מדובר במכשירי שמיעה או באביזרי עזר לשמיעה. ישנם כיום שלל מכשירים וטכנולוגיות אשר מסייעים לסובלים מירידה בשמיעה לשפר את השמיעה - וכך להתמודד עם הקשיים הכרוכים במצב זה. ישנם מכשירי שמיעה מגוונים, אשר נבדלים זה מזה ברמת הטכנולוגיה והתחכום של כל מכשיר. חשוב מאוד, בעת התאמת הפתרון, לבחון את הנסיבות השונות, את המצב הקיים - ובהתאם לצורכי האדם ומגבלות שונות - להמליץ לו על הפתרון האידיאלי למצבו, בהתאם ליכולותיו.
לסיכום: הגיל מביא עמו חכמה וניסיון, אבל גם חולשה, שחיקה, סיכון לתחלואה; ובקרב לא מעט אנשים - ירידה בשמיעה. בגיל מבוגר , ירידה בשמיעה היא תחושתית - עצבית ונובעת בעיקר מהגיל אבל גם מפגיעה בתאי השיער באוזן הפנימית, בעקבות שחיקה ו/או חשיפה תכופה וממושכת לרעש או לטיפול תרופתי מזיק . הפתרון היחיד למצב זה הוא הסתייעות במכשירי שמיעה ובאביזרי עזר לשמיעה, אותם יש להתאים אישית לכל מטופל.
חגית שגיא היא קלינאית תקשורת, אחראית בקרת מכשירי שמיעה, מכון הדים.
סייעה בהכנת הכתבה: נגוהה שפרלינג, כתבת zap doctors.
בואו לדבר על זה בפורום מכשירי שמיעה ובעיות שמיעה.