מאבק בקדחת מערב הנילוס בישראל

נגיף קדחת מערב הנילוס גורם בכל שנה למקרי מחלה בארץ, בעיקר בחודשים יולי עד נובמבר. מדובר בעיקר במקרי מחלה קלה, דמוית שפעת, עם מספר מקרים קשים יותר, כגון דלקת מוח חדה. רב המקרים הקשים הופיעו אצל אנשים מבוגרים ובקרב חולים במחלות ממושכות.

המעבדה לאבחון נגיפים בתל השומר דיווחה על שני מקרים ראשונים השנה של קדחת מערב הנילוס. מדובר בגבר בן 47 מקרית ביאליק, שחלה ב-13 ביוני בדלקת מוח חדה קלה והחלים, ובאישה בת 85 מנאות מרדכי, שחלתה בתחילת חודש יולי בדלקת מוח חדה ונמצאת בתהליך החלמה. בשנת 2008 דווח על 47 מקרי מחלה, שבעה מתוכם דווחו בחודשים יוני-יולי.

במהלך כל השנה נמשכת פעילות מגוונת של גורמים רבים למניעת פגיעת היתושים, לרבות המשרד להגנת הסביבה, משרד הבריאות ורשויות מקומיות. בנוסף, מומלץ לנקוט בצעדי מניעה אישיים, כמו מריחת חומרים דוחי יתושים ושימוש בשרוולים ארוכים, ולהימנע משהיה בקרבת מפגעי יתושים או מאגרי מים.

קדחת מערב הנילוס (קמ"ה) היא מחלה הנגרמת על ידי נגיף קדחת מערב הנילוס (נמ"ה), ומועברת לבני-אדם ולבע"ח שונים בעקיצת יתוש. המחלה אנדמית (בעלת שכיחות גבוהה) בישראל, והתפרצותה מתרחשת אחת למספר שנים. ההתפרצות האחרונה אירעה בשנת 2000. המחלה אינה עוברת ישירות מאדם לאדם או מבעלי חיים לאדם. המחלה אנדמית באפריקה, באסיה, באגן הים התיכון, ובחלקים מאירופה ומחבר המדינות. בעבר דווחו התפרצויות של קמ"ה במספר ארצות כדוגמת רומניה (1996), רוסיה (1999) וארה"ב (1999). המחלה מתרחשת בעיקר בסוף הקיץ ובתחילת הסתיו. תקופת שיא של פעילות הנגיף בארץ היא בין אמצע אוגוסט לאמצע אוקטובר.

לרוב, המחלה נטולת תסמינים או קלה ביותר, ושיעור הנזקקים לאשפוז עקב פגיעה נוירולוגית מוערך בכ-1:300 עד 1:150. תקופת הדגירה היא 15-3 ימים, בדרך כלל שישה ימים. התחלת המחלה פתאומית, וכוללת לרוב חום, כאב ראש, כאבים בשרירים ובפרקים, ולעתים לימפאדנופאתיה (מחלה של קשרי הלימפה), פריחה, כאב עיניים, בחילה ושלשול.

בדרך כלל נמשכת המחלה שלושה עד שישה ימים. לעתים רחוקות יותר (15%) מופיעים דלקת עוצבה (מנינגיטיס), דלקת המוח (אנצפליטיס) או שיתוק רפה. קבוצות הסיכון לסיבוכים: גיל מעל 60 שנה, חולי סוכרת, חולים אונקולוגיים ומושתלים.

התפרצויות קדחת מערב הנילוס מתוארות בארץ החל משנות ה-50. מרבית הדיווחים עד לשנות ה-80 היו באוכלוסיה צעירה, והמקרים כללו בעיקר חום, כאב ראש ולעתים פריחה. בשנת 2000 אירעה התפרצות נוספת במדינת ישראל. באותה התפרצות אובחנו בארץ 452 מקרי קמ"ה, מתוכם אושפזו 326 ונפטרו 29. טווח התחלואה השנתית נעה בין 10 ל-50 מקרים מאובחנים, למעט שנת 2005, שבה אובחנו 102 מקרים בפיזור גיאוגרפי כלל ארצי.

בדיקות מעבדה לאבחון חולים בקדחת מערב הנילוס מתבצעות במרכז הארצי לנגיפים במעבדה המרכזית לנגיפים של משרד הבריאות במרכז הרפואי "שיבא" בתל השומר, וכן במעבדה הווירולוגית במרכז הרפואי רמב"ם בחיפה. הבדיקות נעשות על פי שיקול הדעת של הרופא המטפל. האבחנה ניתנת תוך שלושה עד חמישה ימים מיום משלוח הבדיקה למעבדה.

יתושים בוגרים נאספים ממקומות שונים בארץ על ידי פקחי המשרד להגנת הסביבה ורשות הטבע והגנים על פי שיקול דעתם. היתושים שנלכדו במלכודות משיכה מועברים בעודם חיים למעבדה לאנטומולוגיה של משרד הבריאות בירושלים, שם הם ממוינים לפי מין, מקום ומועד האיסוף. בהמשך הם מועברים למרכז הארצי לנגיפים זואונוטיים, במעבדה המרכזית לנגיפים של משרד הבריאות במרכז הרפואי "שיבא" בתל השומר, שם נעשות הבדיקות לזיהוי נגיעות היתושים בנגיף קדחת מערב הנילוס.

כאשר יש פעילות יתושים בסביבה, מומלץ לנקוט באמצעי הגנה אישיים וביתיים, הכוללים מריחת חומרים דוחי יתושים על הגוף, שימוש בתכשירי אידוי לדחיית יתושים, התקנת רשתות על החלונות. שימוש במאווררים היוצרים מערבולת רוח המפריעה לתנועת היתושים, הוא אמצעי הגנה טוב גם בשעת שינה. חשוב לאתר ולסלק מקורות דגירה בסביבת הבית. מקור כזה עשוי להיות כל סוג של מים עומדים, ולו גם בכמות קטנה, בחצר ובסביבת הבית. חשוב להודיע על קיום מפגע יתושים מתמשך לרשות המקומית ולמשרד להגנת הסביבה.

בואו לדבר על זה בפורום מחלות זיהומיות.