שפעת החזירים והברבור השחור

כרופא מהשורה, העובד במערכת הבריאות הציבורית, השתתפתי בשנים האחרונות באין ספור ישיבות ודיונים במסגרות שונות של מערכת הבריאות. מטרתן של פגישות אלו הייתה להגביר את המוכנות לקראת אירועים חריגים. הנושאים שנדונו ונלמדו במסגרות אלו היו שונים ומגוונים.

השתתפתי מספר פעמים כמתורגל ופעמים אחרות כבקר בתרגילים לקראת אירוע של מלחמה כימית. דנו באפשרויות של לוחמה בגזים שונים, תרגלנו שוב ושוב טיפול באירועים עם ריבוי נפגעים, נזכרנו בתרופות שבהן יש להשתמש, פתחנו מסיכות, החזרנו מסיכות לרענון ושוב... פתחנו את הערכות. הקדשנו שעות ארוכות גם לנושא של פיגועים ביולוגיים. בהקשר של מלחמת המפרץ השנייה עלתה אפשרות של פיגוע טרור עם וירוס האבעבועות השחורות. בעקבות פיגועי האנטרקס בארצות הברית הוקדשו שעות רבות לאפשרות של תרחיש פיגוע עם חיידק האנטרקס.

ב-1997 הופיעה לראשונה מגיפת שפעת מהזן החדש H5N1 בהונג-קונג, שגבתה חיים של שישה ילדים מתוך 18 שחלו בה. נמצא שבעצם מדובר בווירוס שתוקף עופות ובמקרים מועטים בלבד עובר לבני אדם. הווירוס נעלם, אך צף מחדש בשנת 2003 בחוות עופות בקוריאה ואחר כך בארצות אחרות במזרח. מיליוני עופות הושמדו במטרה למנוע את התפשטות המגיפה, אך ללא הועיל - היא התפשטה בגלובוס כאש בשדה קוצים. החשש ששפעת העופות תהפוך לפנדמיה (מגיפה בסדר גודל עולמי), הביאה אותנו לדיונים וישיבות לא מעטות שעסקו בנושא.

ההופעה המחודשת של שפעת העופות ב-2003 כמעט שלא הוזכרה, כי באותה שנה היינו כולנו עסוקים מעל הראש במגיפה אחרת שהופיעה גם היא במזרח הרחוק, מגיפת הסארס. כל העולם דיבר על סארס, הכלכלה במזרח נפגעה, וברחבי העולם צנחו המניות של חברות התעופה לשפל עקב החשש של נוסעים להידבק בעת טיסה. כמובן שהנושא העסיק את מערכת הבריאות, וכתוצאה נקבע עוד מספר לא מבוטל של פגישות ודיונים.

לפני חמישה חודשים הופיעה במדור הבריאות של החדשות בגוגל ידיעה על התפרצות של שפעת במקסיקו, שהחלה בכפר שבו עסקו בגידול חזירים. נעשו ניסיונות רבים לתחום את הווירוס ולעצור את התפשטותו ברחבי הגלובוס, אך הטבע היה חזק יותר ואנחנו נמצאים כיום בעיצומה של מגיפה עולמית.

וירוס השפעת אינו חדש, אנחנו מכירים את תכונתו לשנות לעיתים תכופות את המבנה האנטיגני שלו. שינוי תכוף זה מאפשר לו להסתתר ממערכת החיסון שלנו וכך הוא ממשיך לשרוד - זו הסיבה להתפרצות המחלה העונתית מדי חורף. אחת למספר שנים הווירוס עובר שינוי רדיקלי שגורם להתפרצות עולמית פנדמיה. מזה 40 שנה לא הייתה פנדמיה וצפינו את בואה. אך כמו במקרה של רעידות אדמה, הידיעה שהאירוע עתיד לקרות והוא בלתי נמנע לא תורמת במאום כדי למנוע אותו. הווירוס של שפעת החזירים ניחן, בניגוד לווירוס של שפעת העופות, ביכולת הדבקה גבוהה מאדם לאדם. הצפיפות הגבוהה של האוכלוסייה ואמצעי התחבורה המהירים תרמו להפצתו במהירות לחלקי הגלובוס השונים. כך קרה שהפנדמיה שצפינו אכן פרצה וכל ניסיונותינו לעצור אותה עלו בתוהו.

האם העובדה שידענו שצפויה פנדמיה מנעה מאיתנו לחלוטין את ההפתעה? בשנים האחרונות מירב תשומת הלב התרכזה בווירוס שפעת העופות. הזן הזה שקרוי H5N1 הראה יכולת, ירודה אמנם, לעבור מעופות לבני אדם ונשאר לו לצלוח רק את המכשול האחרון, דהיינו לעבור מאדם לאדם - זה לא קרה עד כה. וירוס שפעת העופות בינתיים לא הצליח ליצור מגיפה עולמית. לעומתו הווירוס שגרם להתפרצות הנוכחית הוא וירוס שונה לחלוטין שמקורו בגנים של שני זנים של חזירים וגנים של עופות. זו הייתה ההפתעה הראשונה.

הפתעה שנייה: התרגלנו שפנדמיות של שפעת מופיעות במזרח הרחוק. ההנחה היא שהקרבה שקיימת שם במשקים החקלאיים בין בני אדם, עופות בית וחזירים, מאפשרת לחלקיקים הגנטיים של וירוסים מיונקים ועופות להתערבב עם זני שפעת של בני אדם. מסיבה זו המגיפות האחרונות, שפעת הונג-קונג והשפעת האסייתית, החלו במזרח. להפתעתנו הווירוס הנוכחי הופיע בקצה אחר של הגלובוס.

הפתעה שלישית ציפתה לנו כשגילינו קבוצות אוכלוסייה בסיכון שלא היו ידועות עד כה: נשים הרות ואנשים עם משקל עודף. אנחנו לומדים את הווירוס הזה תוך כדי הקרב.

בשבועות הראשונים לא ידענו מה תהיה רמת האלימות של הווירוס החדש. האם ידמה לפנדמיה הנוראית של 1918 שזכורה בשם השפעת הספרדית, שגרמה למיליוני מתים בעולם? האם המגיפה תדמה לפנדמיות שבאו אחריה שהיו קלות יותר, השפעת האסיאתית של 1957 ושפעת הונג-קונג ב-1968 שהרגה "רק" 750,000 בני אדם?

תוך כדי קבלת הנתונים הסתבר שהווירוס החדש אמנם אלים יותר משפעת עונתית רגילה, שבה שיעור התמותה הוא כ 0.2%. שיעור התמותה שלו הוא כ-0.5% מהחולים. שיעור לא מבוטל, אך בהחלט הרבה פחות אלים מהווירוס של 1918 שגרם לשיעורי תמותה של כ-5%.

אז מה יהיה? על השאלה הזו קשה לענות - סביר שבשלב זה הווירוס ימשיך להתפשט באוכלוסייה בקצב מהיר עד לרגע שבו יקרה אחד מהשניים: או שייוצרו חיסונים בכמות מספקת או שהמגיפה תכלה את עצמה. ברגע שתיווצר מסה קריטית של אנשים שחלו במחלה וייצרו נוגדנים כנגד הווירוס, יכולתו של האחרון להמשיך ולהתפשט תפחת בהדרגה. בעגה המקצועית התופעה קרויה "חיסוניות העדר". כשפרטים רבים בעדר מחוסנים, גם פרטים בודדים שלא מחוסנים מוגנים כי המחולל לא מצליח להמשיך להתפשט. בשלב זה הווירוס יאלץ להשתנות כדי להמשיך לשרוד. איזה וירוס זה יהיה לאחר השינוי - קשה לחזות. יתכן מאוד שהשינוי יהיה שינוי קטן ולחלק גדול מהאוכלוסייה כבר חלה תהיה חיסוניות צולבת כנגדו. שאלה נוספת וחשובה היא, מתי הוא יפתח עמידות כנגד תרופת הטמיפלו? זה יקרה קרוב לוודאי באיזשהו שלב כפי שכל המחוללים מצליחים לפתח עמידות כנגד התרופות שאנחנו מייצרים.

אני מביט על העבודה הרבה שנעשתה בשנים האחרונות בניסיון לחזות את מה שיקרה, חושב על השעות הרבות שהוקדשו כדי בניסיון ליצור מוכנות לתרחישים שונים, ועולה בראשי הסיפור של הברבור השחור. עד למאה ה-17 האמינו שכל הברבורים הם לבנים, עד שהתגלו ברבורים שחורים באוסטרליה. כלומר, העובדה שראינו 1,000 ברבורים לבנים עדיין אינה מהווה הוכחה שכל הברבורים הם לבנים, אך גילוי של ברבור שחור בודד מספק את ההוכחה לקיומו. בספרו "תעתועי האקראיות", המתימטקאי והכלכלן הלבנוני נסים ניקולס טאלב משתמש בדימוי של ברבור שחור לתיאור אירועים בלתי צפויים שטורפים את כל הקלפים. האם הניסיונות שלנו לחזות אירועים עתידיים ולהיות מוכנים לכל תרחיש מצדיקה את עצמה? יש לי ספקות. נראה לי שלמאמצים שלנו להכין תוכניות מגירה ומענה לכל תרחיש יש רק הצלחה אחת - להצחיק את אלוהים.

ד"ר אבי יצחקי הוא מומחה לרפואה פנימית ולמחלות זיהומיות, יועץ למחלות זיהומיות בבי"ח אסף הרופא ובקופת חולים מכבי.

לאתר מרפאת מטיילים, חיסונים והדרכה לנוסעים - לחצו כאן.

בואו לדבר על זה בפורומים הבאים:

פורום שפעת החזירים
פורום מחלות זיהומיות