ירידה בשמיעה: סימנים מוקדמים

ירידה בשמיעה מסבה אי נחת רבה לסובלים ממנה והבעיות הנלוות לה רבות. אצל מבוגרים היא גורמת לעצבנות, מתח ותחושת בלבול ואצל ילדים היא עלולה לגרום לאיחור התפתחותי וכשלים ברכישת השפה. לכן חשוב מאוד לזהות ולאתר ירידה בשמיעה בשלב מוקדם ככל האפשר. כדי לעשות זאת יש לשים לב לכל הסימנים העשויים להצביע על ירידה בשמיעה.

מהם הגורמים לירידה בשמיעה בקרב מבוגרים?

יש סיבות רבות לירידה בשמיעה אצל אנשים מבוגרים. הסיבות נעות ממצבים הניתנים לפתרון רפואי וכאלה שלא. באופן גס ניתן לחלק את הגורמים לשלוש קבוצות האחת, קבוצה הכוללת גורמים, שפוגעים בשמיעה, אבל לא יוצרים ירידת שמיעה והם ברי טיפול; השנייה כוללת מצבים רפואיים הגורמים לירידה בשמיעה, אשר ניתנת לתיקון ולטיפול רפואי; והשלישית, ירידה בשמיעה, שלא ניתנת לטיפול ומצריכה עזרי תמיכה לשיפור השמיעה.

אילו גורמים פוגעים בשמיעה אבל לא יוצרים ירידת שמיעה והם ברי טיפול?

מצבים רפואיים ברי טיפול, כגון, פקק שעווה באוזן, נוזלים באוזניים, דלקות אוזניים וכיו"ב - הם גורמים שמפריעים לשמיעה, אבל לא גורמים לירידה בשמיעה המצדיקה התערבות כירורגית. כלומר, סילוק הגורם המפריע יאפשר לשמיעה התקינה להתבטא.

לבדיקת שמיעה בסימפטומייזר>>>

אילו מצבים רפואיים גורמים לירידה בשמיעה וניתנים לפתרון ניתוחי?

קרע בעור התוף, גדילה לא מבוקרת של עצמות השמע.

אילו גורמים גוררים ירידות שמיעה אשר לא ניתנות לפתרון?

לרוב, ירידות שמיעה אלה מערבות את תאי השיער באוזן הפנימית. פגיעה בתאי שיער אלו אינה הפיכה ויכולה לקרות מסיבות שונות, ביניהן, חשיפה לרעש, תרופות אשר מהוות סיכון לאוזן הפנימית, לחץ דם לא מאוזן, מחלות מסוימות ועלייה בגיל.

האם הגורמים לירידה בשמיעה שונים בקרב ילדים?

לא. מדובר באותם גורמים, אולם ההתפלגות שלהם שונה. ירידה בשמיעה אצל ילדים נובעת פעמים רבות מנוזלים ו/או שעווה באוזניים. סיבה זו שכיחה הרבה יותר בקרב ילדים בהשוואה למבוגרים מכיוון שהמבנה של האוזן בילדים עוד לא מפותח דיו וכל זיהום בדרכי הנשימה יכול להגיע לאוזניים.

השקדים שבלוע והאדנואידים (שקד שלישי) חוסמים גם הם את התעלה המאווררת את האוזן התיכונה וגורמים לירידה בשמיעה.

לצד גורמים אלה ישנם גורמים נוספים, כמו מצב בו ילדים נולדים עם עיוותים במבנה האוזן החיצוני - מהאפרכסת ועד לאוזן הפנימית, דבר הגורם לקושי בהעברת הצליל; או ילדים הנולדים עם ירידות שמיעה עצביות בשל פגם גנטי.

מה הם הסימנים לירידה בשמיעה בקרב מבוגרים המצריכים בירור שמיעתי?

ללא ספק, ישנם מספר סימני אזהרה, שאמורים להעיר אדם ולגרום לו לחשוד ולברר האם יש אצלו ירידה בשמיעה. לרוב, אדם שמתחיל לאבד שמיעה ירגיש שהוא שומע טוב ויאשים את הסביבה בקושי השמיעתי שלו ויחלוף זמן עד שיזהה את הבעייתיות. חבל, מי שער לסימנים בזמן יכול לקבל טיפול מתאים ולחסוך לעצמו מתח ועצבנות, תסכול וחוסר אונים.

הסימנים העיקריים לירידה בשמיעה כוללים: קושי בהבנת דיבור במצבים מסוימים, בעיקר בצפייה בטלוויזיה או בתיאטרון, או כאשר מדברים מחדר אחר, או ממרחק. וכן, קושי בהבנה של אנשים המדברים בשקט או מהר. ישנם גם מצבים בהם האדם לא שומע צלילי סביבה מסוימים, כמו, למשל, את הצליל של הקודן באוטו, את צלצול הטלפון הנייד כשזה נמצא בתיק או במרחק, ציוצי ציפורים וכדומה. כל אלה הן נורות אדומות מהבהבות, שאסור להתעלם מהן ובטח שאסור להאשים את הסביבה.

המבחן די פשוט - אם אדם נמצא בסיטואציה מסוימת של שיחה, הצגה או דיבור מרחוק והאנשים מסביבו מבינים את הדובר והוא מתקשה להבין, כנראה הבעיה היא לא בדובר, אלא בשמיעה שלו.

ומה לגבי ילדים? איך מזהים סימנים לירידה בשמיעה אצלם? הם הרי לא יכולים לשים לב לסימנים הללו ולהדליק נורות להורים

נכון. אצל ילדים קשה יותר לאתר ירידה בשמיעה, מכיוון שהם לא יכולים לדווח וגם מכיוון שאם הירידה בשמיעה מולדת, הם לא מכירים מצב אחר, על מנת לדעת שמשהו לא תקין. בשל קושי זה קיימת בדיקת סינון בילודים בבתי החולים. מדובר בבדיקת סינון שמיעה, שמתבצעת בכל ילוד, בטרם השחרור, שמטרתה לוודא שהתינוק נולד עם שמיעה תקינה.

תינוק שלא עובר את בדיקת הסינון, או מי שיש לו גורמי סיכון לירידה בשמיעה (מבנה אוזן לא תקין, ירידת שמיעה במשפחה וכדומה) נשאר במעקב רציף יותר עם בדיקות מעמיקות יותר, על מנת לוודא שמיעה תקינה.

לאחר השחרור מבית החולים ובשנות חייו הראשונות של הילד, על ההורים לשים לב לסימנים מחשידים לירידה בשמיעה. גם ילדים שעוברים את בדיקת סינון השמיעה בימי חייהם הראשונים עלולים לפתח ירידה בשמיעה בהמשך.

מהם הסימנים שמצריכים בירור שמיעתי בקרב ילדים?

תינוק מתחת לגיל חצי שנה מתחיל כבר למלמל, אנו מכירים את הקולות החמודים שתינוקות משמיעים - גרגורים, המהומים, ועם ההתפתחות צלילים הנשמעים יותר כמו צלילי השפה שלנו. מגיל חצי שנה ילד זקוק למשוב שמיעתי פנימי, על מנת להמשיך ולפתח את המלמול ואת השפה כמובן, ילד שלא שומע יפחית את המלמול בהדרגה - וזה סימן לקושי בשמיעה. ילד כזה אף יראה בהמשך הדרך התפתחות איטית בשפה, קצב רכישת מילים איטי והגייה מאוד לא ברורה של המילים. סימן נוסף הוא ילד שמנוזל הרבה ונושם עם פה פתוח.

ילד עם קשיים תפקודיים בגן ובבית הספר: ירידה בשמיעה משפיעה מאוד על התפקוד של הילד בגן ובבית הספר. ילדים אלה מתעייפים מהר יותר, מאבדים קשב הרבה יותר מהר ומתקשים יותר בביצוע הוראות. הקושי שלהם גדל כשמדובר בהוראות מורכבות ו/או בסביבה רועשת. חשוב שברור הקושי אצל ילדים אלה יתחיל בבדיקת שמיעה.

איך יש להתנהל ברגע שזוהו סימנים לירידה בשמיעה אצל מבוגרים ו/או ילדים?

הדבר הראשון שצריך לעשות הוא לגשת לרופא אף אוזן גרון לבדיקה. הרופא ישלול מצב של חסימת תעלת השמע על ידי תעלה, ישלול מצב של פתולוגיה כלשהי באוזן התיכונה (נוזלים, חוסר אוורור של האוזן וכדומה) וייתן הפנייה לבדיקת שמיעה.

מה הן התוצאות האפשריות של בדיקת השמיעה?

השמיעה נבדקת באמצעים שונים ובסופה ניתן להסיק האם הנבדק יכול להמשיך ולתפקד בנתונים הקיימים ואין צורך במכשירי שמיעה. מצב ביניים, הינו מצב בו ישנה ירידה בשמיעה, אך השימוש במכשיר שמיעה תלוי באורח חיי הנבדק ובצורך בתפקוד הנבדק בסיטואציות שמעתיות מורכבות. לדוגמה: אדם פעיל יותר המסתובב בסביבות שמיעתיות שונות, וחשוף לאתגרים שמיעתיים קשים יותר (שיחה ממרחק, על רקע רעש מתחרה וכדומה) ירגיש את הקושי בצורה משמעותית יותר מאדם, אשר נמצא רוב זמנו בסביבות שקטות יותר ופחות מאתגרות שמיעתית. ירידה בשמיעה הינו מצב המצריך מכשיר שמיעה.

חשוב לציין כי אצל ילדים נמליץ על טיפול שיקום שמיעתי גם בספים נמוכים יותר, מאשר אצל מבוגרים. זאת מכיוון שילדים נמצאים במצב של רכישת שפה ולמידה אינטנסיבית וחשוב מאוד שיקבלו את התנאים הטובים ביותר לעשות כן, כשאחד התנאים החשובים ביותר הוא שמיעה תקינה.

ומה הצעד הבא?

בתום בדיקת השמיעה, לאחר שקיבלנו אבחנה כי קיימת ירידה בשמיעה, וקלינאי התקשורת שביצע את הבדיקה ממליץ על שיקום שמיעתי מתפנים לקבוע תכנית טיפולית.

מה כוללת תכנית שיקום שמיעתי?

הכוונה למכשירי שמיעה באוזן אחת או בשתי אוזניים לפי הצורך ולמכשירי עזר נוספים, כגון, טלפונים מוגברים, אוזניוות לטלוויזיה ועוד. חשוב להתחיל בטיפול זה בשלב הכי מוקדם שניתן, משום שככל שממתינים זמן רב יותר, ללא שימוש באביזרי עזר לשמיעה, מסתכנים במצב של התדרדרות נוספת בשמיעה, עקב חוסר גרייה של עצב השמיעה.

בנוסף, ככל שיחלוף יותר זמן בין תחילת התדרדרות השמיעה לתחילת הרכבת מכשיר, סביר גם שייקח למטופלים יותר זמן להתרגל למכשיר השמיעה וליהנות ממנו.

כמובן שאם הבעיה הגורמת לירידה בשמיעה פתירה אז לא יהיה צורך בשימוש במכשירי עזר לשמיעה והבעיה תטופל. כך, למשל, אם מדובר בנוזלים באוזניים שיש לייבשם הטיפול יכלול תרופות מייבשות, ניתוח כפתורים או מכשירים לאוורור האוזן כגון EARPOPPER. רבים מהמטופלים (בעיקר ילדים) ייאלצו לעבור ניתוח להסרת שקדים ו/או הרקמה האדנואידית (שקד שלישי), על מנת למנוע הצטברות חוזרת של נוזלים באוזניים.

אם מדובר בדלקות אוזניים חוזרות ונשנות הטיפול בהן יכלול אנטיביוטיקה ולעיתים אנטיביוטיקה כטיפול מונע. במצבים אלו ניתן גם לנסות הומיאופתיה.

לסיכום, ירידה בשמיעה אצל מבוגרים וילדים גובה מחיר יקר מהסובלים ממנה ויש להתחיל בטיפול מתאים בשלב מוקדם ככל הניתן כדי לצמצם מחיר זה. לשם כך יש לשים לב לסימנים לירידה בשמיעה, לזהותם ולגשת לבירור ולטיפול מתאימים.

חגית שגיא היא קלינאית תקשורת, אחראית בקרת מכשירי שמיעה, מכון הדים.

סייעה בהכנת הכתבה: נגוהה שפרלינג, כתבת zap doctors

בואו לדבר על זה בפורום מכשירי שמיעה ובעיות שמיעה.