לקות שמיעה: מגוון פתרונות

אחוז ניכר מהאוכלוסייה בישראל סובל מלקויות שמיעה בדרגות שונות. מכאן, שלטיפול אצל אודיולוג, המומחה לבעיות שמיעה, מגיע קהל מגוון: תינוקות, ילדי בית ספר, חיילים, אנשים צעירים וקשישים.

סטטיסטיקות אחרונות מאירופה ומארצות הברית גורסות כי בערך 12% מהאוכלוסייה בעולם סובלת מירידה בשמיעה. חשוב לדעת כי האחוזים עולים עם הזמן (אצל קשישים, לכתחילה, האחוזים גבוהים יותר) ולכן קיים צורך מוגבר בשיקום שמיעה או בשימוש במכשירי שמיעה.

בישראל קיימים ארגונים שונים, כגון מיח"א (טיפול בילדי הגיל הרך וקדם בית ספר יסודי) או ילדי שמע (ארגון שתומך בילדים מגיל 6 עד 18 הסובלים מלקויות שמיעה). אלה ארגונים המטפלים בילדים ונוער, ולעתים קרובות, מפנים אותם להמשך טיפול של אודיולוגים במכוני שמיעה בהתאם להמלצתם המקצועית להתאמת מכשירי שמיעה. בנוסף, צה"ל ומשרד הביטחון מפנים לטיפול בלקויות שמיעה חיילים בסדיר, מילואים ומשוחררים ששמיעתם נפגעה עקב שירות צבאי.

מהם הגורמים המרכזיים לבעיות שמיעה?

קיימים גורמים רבים בעלי משמעות מרכזית בהיווצרות בעיות שמיעה. אחד הגורמים השכיחים בתקופה האחרונה, הרלוונטי דווקא לאנשים צעירים, הוא חשיפה מזיקה לקולות בעוצמה גבוהה או רעש. מדובר באנשים החשופים לרעשים בחתונות, מועדונים או פאבים. למעשה, בכל מקום שמשתמשים בו במערכות הגברה בעוצמות מאוד גבוהות.

הרי כולנו יודעים שכיום, כאשר הולכים לחתונה, לא ניתן באמת לנהל שיחה מעמיקה ו"נורמלית", נוכח הרעש שמשתולל ברקע. כאורחים בחתונה חד-פעמית, הנזק זניח. אבל אדם שעובד בתנאים אלה ונחשף לרעש באופן יום יומי, כגון מלצרים, תקליטנים ותאורנים - בהחלט עלול סבול מפגיעת שמיעה מצטברת ובלתי הפיכה.

מקור נוסף לפגיעות שמיעה עלול להיות מכוני כושר. על מנת להמריץ את האווירה הספורטיבית, מכוני הכושר משמיעים בזמן האימון מוזיקה בעוצמה מאוד חזקה. הנזק בתחום לא מורגש בשלבים מוקדמים, בעיקר בגילאי ה-20 וה-30, שבהם כושר השמיעה הינו טוב. אבל בגיל 40 ומעלה יש החמרה בלקות, המושפעת - כמובן - מנזקי העבר שהצטברו. בנוסף, ישנם מקצועות שבהם קיים סיכון מוגבר לפגיעת שמיעה תעסוקתית ללא הגנה מתאימה, כגון עבודה ליד מכונות תעשייתיות או רועשות.

גורמים נוספים טמונים בהופעתן של מחלות תורשתיות, או פגיעת שמיעה בעקבות שימוש בתרופות מזיקות. ישנן גם מחלות אף אוזן גרון, דלקות אוזניים כרוניות, הסתבכות של מחלות אוזניים, ועוד - המהווים גורם מרכזי ללקויות שמיעה. למחלות אלה, הרפואה איננה יכולה לתת מענה.

במקרים רבים, הרפואה יודעת לתת מענה למקרים כגון קרע בעור התוף, דלקות אוזניים חוזרות ועוד. אבל לירידה בשמיעה שמאפיינה עצביים במרבית המקרים, לא ניתן לסייע באמצעים רפואיים בתיקון הליקוי.

אחרי כל אלה, מהו בדיוק אודיולוג?

אודיולוג הוא קלינאי תקשורת, בוגר תואר ראשון בחוג להפרעות בתקשורת, שסיים התמחות במקצוע וקיבל תעודת הכרה ממשרד הבריאות. האודיולוג הוא בעל התמחות בתחום אבחון ושיקום השמיעה: איתור בעיות בשמיעה, לסוגיהן וחומרתן; ושיקום השמיעה, בין היתר, באמצעות מכשירי שמיעה.

מהו תפקיד האודיולוג?

לצורך אבחון קיומן של בעיות שמיעה, האודיולוג מבצע בדיקת שמיעה הכוללת - בין היתר - בדיקת ספי השמיעה, בדיקת יכולת אבחנת דיבור, בדיקת העוצמה הנוחה ביותר לשמיעה ובדיקת הספים שמעבר אליהם הקולות נשמעים בעוצמה חזקה ולא נוחה עבור הנבדק.

כמו כן, האודיולוג יכול לבצע שורה של בדיקות נוספות, כמו טימפנומטריה - בדיקה לתפקודי חלקים במערכת השמיעה, בעיקר האוזן התיכונה; או בדיקת ABR (בשמה הנפוץ יותר: בדיקת ברה) - אף היא לבדיקת תפקוד חלקים במערכת השמיעה, שעיקרם נמצא לאחר האוזן הפנימית.

כיצד מתבצע אבחון שמיעה בפועל?

אבחון השמיעה מתבצע באמצעות בדיקת שמיעה, המתבצעת בחדר אטום על ידי אודיולוג. תוצאות הבדיקה נרשמות, בין היתר, באמצעות גרפים האודיוגרמה- המציגים את חומרת הירידה בשמיעה, בכל תדר ותדר שנבדקו, מהנמוכים ביותר ועד לגבוהים. בהתאם לתוצאות הבדיקה, בין היתר, ייקבע הצורך בהמשך טיפול רפואי או שיקום שמיעתי.

מה עושים לאחר תוצאות כל הבדיקות?

כאשר יש בידינו אבחון של מצב מערכת השמיעה - ולאחר שתוצאות האבחון הצביעו על הצורך בשיקום שמיעתי, מייעץ האודיולוג למטופל על האפשרויות השונות העומדות בפניו לשיקום שמיעתי. מכשירי שמיעה, שתלים קוכלאריים (שתלי שבלול) ועוד. הייעוץ הוא נדבך חשוב מאוד בתהליך השיקום השמיעתי, מכיוון שהוא יוצר תיאום ציפיות אצל המטופל - ובניית יחסי אמון של מטפל - מטופל, בינו לבין האודיולוג. אלה הכרחיים לשיקום שמיעתי מוצלח.

כיצד מתאימים מכשיר שמיעה למטופל?

במרבית המקרים, לאחר שהמטופל שקל את האפשרויות העומדות בפניו, יתבצע השיקום באמצעות הרכבת מכשירי שמיעה. יש להתחיל בתהליך התאמת מכשירי שמיעה. תהליך זה כולל התאמת מכשירי שמיעה מסוגים מסוימים, בהתאם למאפייניו של המטופל: סוג ירידת השמיעה וחומרתה.

מכשיר השמיעה מותאם למטופל על פי בעיית השמיעה שלו. השיקולים שנלקחים בחשבון, כאשר מתאימים את המכשיר: האם בעיית השמיעה קלה או חמורה? האם היא עצבית או הולכתית? וכן על פי סגנון החיים וצרכיו השמיעתיים של המטופל. לדוגמה: מטופל פעיל יותר יזדקק למכשירי שמיעה משוכללים יותר, הנותנים מענה לקשת רחבה של סיטואציות אקוסטיות בחיי היום-יום.

אדם שפרש לגימלאות בגיל השלישי, שלא יוצא מפתח ביתו, יכול להיות שיזדקק למכשירי שמיעה בסיסיים יחסית. לעומת זאת, סטודנט - שדרישותיו התקשורתיות היום-יומיות גבוהות, לימודים, עבודה, בילויים ועוד, עשוי להזדקק למכשירי שמיעה משוכללים.

כמו כן, מתווספים לתמונה שיקולים קוסמטיים ושיקולים אנטומיים: האם תעלת האוזן גדולה מספיק למכשירים מסוג מסוים, לצד שיקולים תפקודיים: האם יש קשיים באחיזת חפצים קטנים. כל אלה - על פי רצונותיו של המטופל.

חשוב לדעת כי כיום יש פתרונות אסתטיים מאוד, להגברה בתחום השמיעה. בעבר, מכשיר שמיעה הרתיע אנשים רבים, מכיוון שהשימוש בו היה מזוהה עם זיקנה. כיום, אחוז הצעירים המשתמשים במכשיר שמיעה גבוה מאוד ביחס לעבר..

כיצד האודיולוג מסייע לשימוש הפרקטי במכשיר השמיעה?

לאחר התאמת מכשיר השמיעה, תחל תקופת ניסיון, שבמסגרתה המטופל יבצע תהליך של הסתגלות למכשירי השמיעה ולהגברת השמיעה. האודיולוג ייפגש עם המטופל מספר פעמים, כדי לקבל היזון חוזר באשר לשימוש במכשירי השמיעה ובאשר לתפקוד היום-יומי עם המכשיר. בהתאם לחוויית המטופל ולנתונים נוספים שהאודיולוג מקבל ממכשירי השמיעה, ייתכן כי האודיולוג יבצע כיוונים והתאמות נוספים במכשירים - ויסייע למטופל להתאימם באופן המיטבי.

אהוד לב רן הוא מנכ"ל אודיו מדיק וקלינאי תקשורת, מטפל בלקויות שמיעה.