נוחרים ועייפים? בדקו דום נשימה בשינה

נחירות הן תופעה מאוד נפוצה באוכלוסייה. הקולות הרמים עלולים לפגוע לא רק באיכות השינה של הנוחרים ובני זוגם, אלא עלולים גם להצביע על קיומה של תסמונת דום נשימה בשינה - מצב מסוכן הפוגם בערנות ועלול לגרום להתפתחות תחלואה. למה אנחנו נוחרים? מה הקשר בין נחירות לבין דום נשימה בשינה? כיצד כל אלה משפיעים על בריאותנו ומה עושים כדי להתמודד עם המצב?

למה אנחנו נוחרים?

כאשר האדם ער, גופו שומר על טונוס שרירים גבוה יותר מאשר בשינה. שרירי בית הבליעה מתוחים ושומרים על נתיב אויר פתוח כל זמן העירות. בזמן השינה, יש הרפיה שלהם. הרפיה זו מאפשרת רטט של רקמות, בדומה למפרשית ברוח: אם המפרש מתוח הוא אינו רוטט; ובשעה שהאחיזה בו נרפית, המפרש מתחיל לרטוט. כך קורה גם לרקמות שבבית הבליעה (החך הרך, גב הלשון) - והרטט מפיק את הרעש המנסר הידוע. נחירות יכולות גם להיות תגובה של קושי נשימה; למשל, עקב היצרות דרכי האוויר ו/או דום נשימה בשינה.

מי נוחר יותר?

גברים נוחרים יותר מנשים אבל ההבדל ביניהם קטן, מאשר הנחנו בעבר. התפיסה לפיה רק גברים שמנים נוחרים היא חסרת אחיזה במציאות. גם נשים וגם אנשים צעירים ורזים נוחרים. הכול תלוי ב"אדריכלות" בית הבליעה של האדם. יחד עם זאת, עם העלייה בגיל יש בהחלט עליה בנטייה לנחור; גברים מבוגרים הסובלים מעודף משקל והיקף צווארם גדול, לרוב ינחרו יותר וגם יהיו בעלי סיכון מוגבר לסבול מדום נשימה בשינה.

האם לנחור זה מסוכן?

לרוב, נחירות לכשעצמן אינן מסוכנות, אולם ברוב המקרים הן משולבות בגורמים נוספים - ואז בהחלט הן עלולות להיות כרוכות בסכנה לבריאות. כך, למשל, כאשר הנחירות מופיעות על רקע מחלה או הפרעה בריאותית כמו שקדים נפוחים ומודלקים; כאשר השינה של בן/בת הזוג נפגמת בעקבות הנחירות.

המחסור בשעות שינה הופך לבעיה רפואית של בן/בת הזוג ומסכן אותם, למשל עייפות קיצונית בנהיגה; ובעיקר כאשר הנחירות הן חלק מדום נשימה בשינה.

דום נשימה בשינה. צילום: שאטרסטוק

מהו דום נשימה בשינה?

במהלך שנת הלילה, עובר האדם הישן מספר שלבי שינה. באחד השלבים, שלב שנת החלומות REM, יש שיתוק גפיים יזום על ידי המוח (למניעת תזוזה בשעת חלום מפחיד) .שיתוק זה משליך גם על שרירי בית הבליעה, ואז נוטות הנחירות להתגבר, יש שקיעה של הלסת והלשון לכוון הגרון וחסימת בית הבליעה.

חסימה כזו של נתיב האוויר יכולה להמשך מעל 10 שניות - מצב זה מוגדר דום נשימה חסימתי. האוויר לא נכנס במלואו לריאות; הדבר גורר עליה ברמת הפחמן הדו חמצני וירידה ברמת החמצן, הגוף נכנס לסטרס ו"מעיר" את מנגנוני ויסות הנשימה של האדם אך לא למצב של ערות מודעת. מי שחווה את זה לא מרגיש את דום הנשימה, ואת ההתעוררויות. יקיצה זו יכולה לחזור על עצמה פעמים רבות, שוב ושוב כל לילה.

כתוצאה מכך, האדם לא מגיע לשלב של שינה מרעננת. הוא חווה שינה שטחית, רצופת יקיצות ובלתי מספקת. השינה היא תהליך חיוני ביותר לבריאותו הנפשית והפיסית של האדם וחיונית לתפקודו. במהלך השינה, המוח עושה פעולות חיוניות וקריטיות של עיבוד מידע, סידור שלו, סינון שלו, עיצוב, הטמעת הזיכרון וכדומה. זהו תהליך אקטיבי, בעל חשיבות מכרעת. בשל תהליך דום הנשימה, תהליך חיוני זה נקטע - והגוף משלם על כך מחיר.

מהו המחיר?

אנשים הסובלים מדום נשימה בשינה עייפים מאוד במהלך היום. הם מתקשים להתרכז, סובלים מהפרעות בזיכרון והפרעות התנהגות, עלולים לחוות דיכאון, מתח, עצבנות וחוסר סבלנות. כושרם החיסוני יורד והסיכון שיהיו מעורבים בתאונה עולה פי כמה (למשל, לאנשים אלה סיכון של פי שבעה להיות מעורבים בתאונת דרכים; וגם סיכון מוגבר למעורבות בתאונת עבודה). כמו כן, דום נשימה, שאיננו מטופל גורם עם הזמן לפגיעה בבריאותו הכללית של האדם ועלול לגרור הופעת שבץ מוחי, פגיעה בדופן כלי דם ועוד. ככל שיש יותר אפיזודות של דום נשימה, הגורר יקיצה בלילות, כך עולה הסיכון לפתח תחלואה.

בשל כל אלה, חשוב מאוד להיות מודעים לעניין. ואם יש נטייה לנחירות, יש לפנות לבירור.

מה כולל הבירור?

מי שסובל מנחירות ו/או מעייפות כרונית ותשישות, עקב שינה לא מספקת, חייב לברר את המקור לעייפות ולנחירות. הבירור יתחיל אצל רופא משפחה, אשר על פי רוב יפנה את המטופל לרופא אף אוזן גרון, ובמקביל לבדיקת שינה. רופא האף אוזן גרון יבדוק את בית הבליעה ומערכת הנשימה, כדי לשלול בעיות מבניות, כגון גידולים, שקדים מוגדלים מאוד או מבנים אנטומיים אחרים בלתי תקינים, החוסמים את נתיבי האוויר.

המטופל ימשיך את הבירור במעבדת שינה, שם יאובחן המטופל. יכול להיות מצב בו לא יאותר מצב של דום נשימה בשינה, אלא מצב אחר, הגורם לתסמינים דומים והרבה פעמים לא מאותר. זוהי תסמונת של תנגודת גבוהה בדרכי האוויר. בקרב מטופלים אלה, מעברי האוויר לא נחסמים באופן מלא, האדם מתקשה לנשום בשינה ונאלץ להשקיע אנרגיה מרובה, כאילו הוא נאלץ לנשום דרך קשית צרה. האבחון חשוב מאוד לקביעת הטיפול.

דום נשימה בשינה. צילום: שאטרסטוק

מהו הטיפול בדום נשימה חסימתי?

הטיפולים נחלקים לטיפולים שמרניים וטיפולים כירורגיים.

הטיפולים השמרניים הם טיפולים תומכים. ללא ניתוח, לא ניתן להחלים מדום נשימה בשינה. זהו מצב כרוני, שיש לפעול בדרכים מגוונות כדי למנוע את נזקיוו. הטיפולים השמרניים כוללים את אפשרויות הטיפול הבאות:

שימוש במכשיר "סיפאפ" (cpap): זהו מכשיר הכולל מפוח ומסיכה, אותה מרכיבים על הפנים במהלך השינה. המכשיר דוחס אוויר, דרך צינור, אל מסיכה המונחת על פני המטופל - ומניעה אוויר לריאות. מכשיר זה יעיל מאוד, אולם איננו פופולרי, בשל הקושי של אנשים רבים לישון עם מסיכה, בשל אסתטיקה או חוסר נוחות.

אפשרות נוספת היא שימוש בהתקן דנטלי למניעת דום נשימה ונחירות. לשם כך, יש לפנות לרופא שיניים המתמחה ברפואת שיניים לשינה. התקן דנטלי הוא מתקן שמרכיבים בתוך חלל הפה, כשהולכים לישון. זהו לא מתקן חיצוני כמו מכשיר הסיפאפ, אלא מעין שתי פלטות המונחות על השיניים, על שתי הלסתות. ההתקן הזה מונע צניחת לסת תחתונה ו/או צניחת הלשון לאחור - וכך נמנעת חסימת דרכי האוויר,ובנוסף נמתחים השרירים האחראיים לנחירות. הטיפול בהתקן דנטלי נחשב יעיל ונוח, אולם הוא מתאים רק למטופלים בעלי שיניים בריאות, תקינות ויציבות. מטופל שבוחר בשימוש בהתקן דנטלי, חייב לפנות לרופא שיניים המתמחה בתחום השינה.

תחום ההתקנים הדנטליים מתפתח ללא הרף וכל הזמן יש חידושים שכדאי מאוד להתעדכן בהם. האחרון שבהם הוא "מנשך הבוקר" המונע תופעות לוואי בלתי רצויות של הטיפול, כגון תזוזה של השיניים או כאבים במפרקי הלסתות. כמו כן, ישנם אמצעים יעילים חדשים, להקלה על בקרת הטיפול, כמו למשל אפליקציות לסמארטפון. השימוש באפליקציות אלה מאפשר הקלטת כל מהלך השינה ומהווה עזר לקביעת הצלחת הטיפול.

הטיפולים הכירורגיים כוללים סוגי ניתוחים שונים שמשנים את מבנה בית הבליעה, וכאשרהם מצליחים מושג שיפור משמעותי בנשימה הלילית, אך אחוזי ההצלחה בניתוחים אלו עומדת על כ-75% .

לסיכום: נחירות אינן צליל תמים והן עלולות להעיד על מצב של יקיצות מרובות, עקב דום נשימה בשינה, מצב המסכן את הסובלים ממנו. מי שנוחר מוזמן לברר את הגורמים לנחירה, ואם יש צורך, להסתייע בטיפול שמרני או כירורגי לפתרון הבעיה.

ד"ר דני מאור הוא רופא שיניים, חבר באיגוד האמריקאי לרפואת שיניים לשינה, חבר בחברה הישראלית לחקר השינה, חבר באיגוד הישראלי לשיקום הפה ובאיגוד הישראלי לכאבי פנים ולסתות.

סייעה בהכנת הכתבה: נגוהה שפרלינג, כתבת zap doctors.