חולה: דע את זכויותיך
במקרה של חשד לרשלנות רפואית חשוב לקבל חוות דעת משפטית. עו"ד יאיר סקלסקי על זכויות רפואיות והליכים למימושן
מערכת היחסים רופא-חולה מורכבת מרובדים רבים. מדובר במערכת יחסים בה פערי המידע הם גדולים מאד. למעשה, להיות חולה זה סוג של מקצוע ויש להתנהל בהתאם, שאם לא כן אנו עשויים לחשוף את עצמנו לנזקים.
פער המידע מסבך את מערכת היחסים מעבר לאינטראקציה 'רגילה' בין צרכנים למוכרים. אולם לא רק פער המידע מציב מכשולים בפני החולים - מדובר במערכת יחסים אליה נכנסים החולים בניגוד גמור לרצונם ובחירתם. בנוסף, מהרגע שבו אדם יודע כי הוא חולה, לרוב מצב רוחו יורד, רגשותיו מציפים אותו והוא מתקשה לקבל החלטות באופן רציונלי. כל אלה ועוד מציבים את החולים בעמדה נחותה בהרבה מול הרופא והמטפל. 
מערכות החוק והמשפט פועלות באופן מתמיד לגשר על פערים אלו. הביטוי המובהק ביותר הוא חוק זכויות החולה שעיגן את זכותו הבסיסית של כל חולה באשר הוא לקבל טיפול רק לאחר קבלת הסבר מפורט וממצה, ולאחר מתן הסכמה לטיפול.
לא סתם הסכמה, נקבע בחוק ובפסיקה, אלא הסכמה מדעת. כלומר, הסכמה שניתנת לאחר הבנה והפנמה של הסיכונים והסיכויים שבטיפול הרפואי. לאחרונה אף נקבע בפסיקה, כי על הרופא לגלות לחולה אם יש טיפולים טובים יותר מאלו המוצעים במערכת הבריאות המוסדית; הבחירה היכן וכיצד לעבור את הטיפול נתונה לחולה.
על אף החקיקה והפסיקה המתקדמים, עדיין ישנו ציבור רחב ביותר של חולים וצרכני בריאות אשר אינם מודעים לזכויותיהם על פי חוק, ומטפלים שאינם מידעים את החולים אודות זכויותיהם. חוסר המידע מונע מהחולים קבלת טיפול ראוי וגורם לנזקים. ההמלצה היא, כי במקרה בו קיימת אי ודאות אודות טיפול רפואי, כדאי להתייעץ עם עורך דין העוסק בזכויות החולה ובנושא רשלנות רפואית. אם לא עשיתם זאת ובמהלך טיפול רפואי נגרם לכם יותר נזק מתועלת, עליכם לפנות לקבלת ייעוץ משפטי.
הפניה אל עורך דין הינה צעד חשוב בתביעת רשלנות רפואית. תביעות מסוג זה הן מהמסובכות ביותר שקיימות ואם הנכם פונים לעורך דין לא מנוסה בתחום, אתם עלולים להפסיד את התביעה אפילו אם הייתה רשלנות בוטה. עורך הדין יסביר את הצפוי לכם במהלך ניהול התביעה. שלבי התביעה הראשונים בתחום זה עשויים להיות מכריעים ובעלי חשיבות מרבית בהצלחת התביעה. הם כוללים: איסוף הרשומה הרפואית, הערכת הרשומה מן הפן המשפטי ושליחתה להערכה רפואית על ידי רופא מומחה.
הרשומה הרפואית, כפי שנוהלה על ידי הצוות הרפואי במהלך הטיפול ובזמן אמת, מהווה את הראיה המרכזית בתביעה לרשלנות רפואית. משום כך חשוב שאיסוף החומר יעשה על ידי עורך הדין העוסק ומבין בתחום זה ולא על ידי החולה. בהתאם לחוק זכויות החולה, לכל אדם יש זכות לקבל את הרשומה הרפואית מהמוסד הרפואי בו הוא טופל. לצורך איסוף החומר הרפואי, תדרשו לחתום אצל עורך הדין על כתב ויתור על סודיות רפואית. הוא יפנה למחלקה לרישום רפואי בבית החולים וידרוש את קבלת המידע הרפואי.
לאחר קבלת הרשומה הרפואית מבית החולים, עורך הדין יעריך האם הייתה התרשלות בטיפול הרפואי. למעשה הוא יבדוק האם היה על הרופאים לצפות את התרחשות הנזק והאם הם יכלו למנוע את התרחשותו. אם הוא חושב שיש מקום להגיש תביעה ברשלנות, הוא יעביר את החומר הרפואי להערכת רופא מומחה בתחום הרלוונטי מטעם התובעים וזאת לצורך בדיקת הפן הרפואי.
לבחירת המומחה יש חשיבות מירבית - עורכי דין העוסקים בתחום זה נמצאים בקשר מתמיד עם מומחים מנוסים, לשם מתן חוות דעת מעין אלו ומתן עדות בבית משפט. חוות הדעת הרפואית הינה פעמים רבות התשתית לכתב התביעה; תפקידה הוא להסביר בבית המשפט את התחום הרפואי בנושא התביעה, מאחר ולעוסקים בתחום המשפט אין מומחיות בתחום זה.
לאחר הערכת התיק וכתיבת חוות הדעת חוזר החומר לעורך הדין, אשר מקבץ את כל הטענות המשפטיות ועובדות הרפואיות לכתב תביעה המוגש לבית המשפט. חוות הדעת היא אמנם כלי עזר בעל חשיבות גבוהה ומחויבת על פי חוק, אך היא אינה העיקר - ההחלטה הסופית בתיק היא שיפוטית ולא רפואית.
עו"ד יאיר סקלסקי מתמחה בטיפול באירועי רשלנות רפואית.
בואו לדבר על זה בפורום משפט ורשלנות רפואית.
עוד בנושא: רשלנות רפואית
