רופאים בישראל: תמונת מצב

עומס בעבודה, מספר גדול של חולים והצורך לעסוק במגוון מטלות מנהלתיות-פקידותיות מונעים מהרופאים להקדיש לחולים יותר זמן ותשומת לב, כפי שהיו רוצים. תמונה זו מצטיירת מתוך סקר ראשון מסוגו שנערך עבור ההסתדרות הרפואית. בנוסף, רמה גבוהה של סיפוק מהעבודה, מצד אחד, והקרבה משפחתית-אישית וכלכלית גבוהה, מצד שני - אלה שני המאפיינים הבולטים ביותר בדמותו של הרופא במדינת ישראל. עומס העבודה הרב והתמורה הבלתי הולמת שחווים הרופאים הצעירים מובילים לרמה נמוכה יחסית של שביעות רצון בקרבם.

הסקר נערך על ידי מכון גיאוקרטוגרפיה בספטמבר השנה בהזמנת ההסתדרות הרפואית, והקיף 500 רופאים המהווים מדגם מייצג של חברי הר"י. טווח השגיאה הסטטיסטית המרבי הוא 4.4%, ברמת מובהקות סטטיסטית של 95%. על מנת לבחון לעומק את שביעות רצונם של הרופאים בישראל, הקיף הסקר את תחומי חייהם המרכזיים: בתחום האישי - איכות חיים, זמן פנוי, הגשמה עצמית ומעמד; בתחום המקצועי - תנאי עבודה, עומס, גובה שכר; בתחום הקריירה - עיסוק במחקר וסיפוק; בתחום יחסי רופא-חולה ובתחום המדיקולגלי - תביעות רשלנות רפואי ועיתונות חושפת.

החוקרים מצאו פערים בין תחושת הסיפוק מהעבודה (67%) לבין רמת שביעות הרצון הכללית מהעבודה, שהיתה נמוכה ממנה (59%). בנוסף, על אף שכשני-שלישים מהרופאים בישראל חשים סיפוק מעבודתם, רק 35% מהם ימליצו לילדיהם ללמוד רפואה. מהסקר עולה, כי רק 23% מהרופאים נהנים מזמן איכות עם משפחתם. תחושת הסיפוק הגבוהה ביותר בולטת בקרב רופאים העוסקים בכירורגיה וברפואת ילדים.

הרוב המכריע של הרופאים (87%) בכל תחומי ההתמחות ציינו, כי הדבר המספק ביותר בעבודתם הוא היכולת לרפא ולהיטיב עם החולים. רק 8% מהרופאים ציינו גורמים כמו מעמד או הכנסה כנקודות המספקות ביותר בחייהם המקצועיים. 5% ציינו את הסיפוק מהעיסוק במחקר.

רופאים צעירים, בני 30-40, מרוצים פחות מעמיתיהם המבוגרים והמבוססים יותר. הם עובדים קשה וחשים שלא נותר להם די זמן פנוי, ולכן הם נוטים פחות לומר שימליצו לילדיהם לעסוק ברפואה. רק 49% מבני ה-30-40 ציינו כי הם מרוצים מעבודתם. רק 16% ציינו שהם מצליחים להנות עם משפחתם, לעומת 32% מרופאים בני 60+. ואילו רק רבע מהרופאים הצעירים ימליצו לילדיהם ללמוד רפואה לעומת 35% בקרב המבוגרים.

במידה והיה לרופאים זמן פנוי יותר, רבים מהם היו משקיעים בלימודים ובהתעדכנות. 45% מכלל הרופאים מעוניינים בסדנאות מקצועיות והשתלמויות CME. רופאים העובדים בבתי חולים מעוניינים ביותר זמן מחקר. לעומתם, רופאים שאינם עובדים בבתי חולים היו רוצים להשקיע יותר זמן בלימוד ובהתעדכנות ובקשר עם החולים. ממצא מעניין בהקשר הזה הוא שבהכללה, ככל שגיל הרופא עולה - כך גדל רצונו להשקיע יותר בקשר עם החולים.

67% מהרופאים ציינו את שכרם הנמוך והלא-הוגן ביחס להשקעתם הרבה כגורם המפריע להם ביותר בעבודתם. רופאים צעירים, רופאים העובדים בבתי החולים ורופאים כירורגים מתלוננים יותר מאחרים על חוסר ההוגנות שבשכר. בעיה חמורה נוספת שעליה מתריעים הרופאים היא העומס הרב מדי של חולים שבהם הם נדרשים לטפל על פי הנורמה במוסדות הרפואה השונים. הבעיה בולטת במיוחד אצל רופאי המשפחה. אצל רופאים צעירים שיעור אי-שביעות הרצון בשל היעדר יכולת לתת למטופלים את מירב תשומת הלב גבוה עוד יותר ומגיע ל-71%. הצורך לעסוק במהלך העבודה במטלות פקידותיות מפריע גם הוא ליותר ממחצית הרופאים (55%). רופאים כירורגים מתלוננים יותר מאחרים על הצורך לבצע מטלות פקידותיות בנוסף על הפרוצדורות הרפואיות.

התערבות קופות החולים בשיקול הדעת המקצועי שלהם מפריעה ל-43% מהרופאים. 48% מהרופאים סבורים, כי הרופא מחויב להמליץ על הטיפול הטוב ביותר, מבלי להביא בחשבון שיקולים כלכליים. 27% מהרופאים סבורים, שהרופא צריך להביא בחשבון את עלות התרופות כאשר הוא ממליץ על טיפול, ו-25% הנותרים סבורים כי יש להביא את שני השיקולים בחשבון. שליש מהרופאים סבורים, שנבצר מהם לתת למטופליהם את הטיפול הטוב ביותר במסגרת סל התרופות הקיים; בולטים בתחושה זו רופאי בתי החולים.

29% מרופאי בתי החולים סבורים, כי חלה הרעה בתנאי עבודתם, רק 13% סבורים שחל שיפור כלשהו, ואילו 58% לא מצאו כל שינוי בתנאי עבודתם. עיקר התרעומת נובע מהעומס ומהלחץ הגדלים והולכים בבתי החולים כתוצאה מצמצום הצוות הרפואי ומהמחסור בכוח אדם אל מול הביקוש הגואה לשירותים רפואיים. 25% מהרופאים המועסקים בקהילה חשים כי חלה הרעה בתנאי עבודתם, לעומת 17% שחשו שיפור, ו-58% שלא מצאו כל שינוי בתנאי עבודתם.

73% מהרופאים סבורים שהרפואה בישראל נעשתה יותר מתגוננת ובשל כך נמנעת מלקחת סיכונים; תהליך שמוסבר בחשש של הרופאים. הרופאים ציינו, כי הם מציינים את התקשורת שרודפת אותם (55%) ואת החמרת העונשים שמטילים עליהם בתי המשפט (40%) כמנוע שמאחורי התהליך. תחושת הרדיפה מכיוון התקשורת וההחמרה בגישת מערכת המשפט בולטת במיוחד בקרב רופאים העוסקים ביילוד ובגינקולוגיה (71%). ממצאים אלה ניתנים, ככל הנראה, להסבר נוכח היותם של הרופאים המיילדים מושא שכיח יותר לתביעות בגין רשלנות רפואית.

בואו לדבר על זה בפורום רפואה ומשפט.