סרטן השד: אבחון וטיפול

המחלה הממאירה השכיחה ביותר בנשים במדינת ישראל היא סרטן השד. במדינת ישראל יש כיום כ-4,500 מקרים חדשים של סרטן שד בכל שנה. חשוב לציין כי רוב החולות לא היו בסיכון מוגבר ללקות במחלה וללא "סיפור משפחתי" של סרטן. יחד עם זאת, ניתן לומר כי נשים שיש להן סיפור משפחתי של סרטן שד מקרבה ראשונה (אם או אחות) הן בעלות סיכון כפול ללקות בגידול שד ממאיר.

כמו כן, נשאיות של גן סרטן השד (BRCA 1,2) ומוטציות נוספות, פחות שכיחות, הן בעלות סיכון העומד על מעל ל-50% ללקות בסרטן השד. כיום לאשה יהודיה במדינת ישראל, הסיכון לסרטן שד הוא 1:7.5 לנשים מעל גיל 70. בגילאים צעירים יותר, המספרים נמוכים יותר; כאשר 80% מהחולות הן מעל גיל 50.

כיצד נוכל לשים לב בעצמנו לשינויים בשד, העלולים להתפתח עד כדי סרטן השד?

השד הוא איבר הרגיש לשינויים הורמונליים - ולכן הוא איבר די דינמי. בשנות הפוריות, יש נשים שיחוו גודש וכאבים לפני הווסת; ולעתים אף ירגישו הופעת גושים הורמונליים בשד, שאינם מסוכנים או מזיקים. לכן יש לדעת להפריד בין כאבים מחזוריים תלויי וסת בשד (אשר מתגברים לרוב לפני המחזור -ואז חולפים) - לבין כאבים חדשים. כמו כן, שינויים דומים - ולעתים בולטים יותר בשד - קיימים בתקופת ההריון וההנקה.

כאשר יש שינוי באופי התלונה, כאב חדש, גוש לא מוכר או כל חשד - למצב לא תקין בשד; וכאשר מדובר בתופעה רציפה, היכולה להתבטא, למשל, בגוש חדש שמופיע, בכאב שאינו נסוג, באודם בשד, בגרד, בהפרשה מפטמה או בהיווצרות שקעים בשד - יש לפנות לבדיקת כירורג שד, על מנת לברר את הממצאים.

לנשים בקבוצת סיכון רגילה, מומלץ לגשת לבדיקה ידנית שנתית מגיל 30. צילום: שאטרסטוק

כיצד מאבחנים את סרטן השד?

לרוב, אבחון סרטן השד מבוצע על ידי דגימת רקמת שד (ביופסיה), אשר לאחריה החומר מגיע לידי פתולוג, הבוחן את מבנה התאים - ותקינותם. ישנם מספר סוגים של סרטן שד - ולכל אחד מהם מאפיינים שונים. ולכן, לאחר שאובחן כי אכן מדובר בסרטן שד, נבדקים הקולטנים של הגידול, העוזרים בהמשך בבחירת הטיפול.

מהם גורמי הסיכון לסרטן השד? האם יש דרך למנוע אותם - מבעוד מועד?

גורמי הסיכון לסרטן שד אינם מעטים, אך יש מספר גורמים קרדינליים.

הגורם הראשון: מין המטופל. הסיכון לסרטן שד גדול משמעותית אצל נשים מול גברים; ועל כל 100 מקרים של סרטן שד אצל נשים, יהיה מקרה בודד של גבר שחולה בסרטן השד.

הגורם השני: גיל המטופלת. ככל שהגיל עולה, כך עולה איתו הסיכון לסרטן השד. הגיל הממוצע בו מתגלה סרטן השד הוא 60, הסיכון בגיל 30 הוא 1:2,500 ובגיל 50 הסיכון עולה ל- 1:50.

הגורם השלישי: סיפור משפחתי. סרטן השד מקירבה ראשונה מכפיל את הסיכוי לסרטן שד - ושתי קרובות מדרגה ראשונה מכפילות פי 3 את סיכוי המטופלת לסרטן השד.

הגורם הרביעי: נשאות גנטית. כאמור, הסיכון ללקות בסרטן שד במצבים כאלה הוא כ-50%; ובגנים ספציפיים אף עולה וניצב על 80% סיכון לחלות בסרטן השד לאורך החיים, פחות מ-10% מהחולות בסרטן שד הן נשאיות למוטציה גנטית ידועה.

הגורם החמישי: וסת ראשונה בגיל צעיר ואל-וסת בגיל מאוחר. אלה כרוכים בעלייה קטנה בסיכון לסרטן השד, לצד מחזורים מרובים יותר לאורך החיים - והפרשה הורמונלית למשך תקופה ארוכה.

כמו כן, יש לדעת כי לידות מרובות ולידה ראשונה מתחת לגיל 30 מפחיתות סיכון לסרטן השד; בנוסף, הנקה לאורך כשנה וחצי עד שנתיים - מורידה את הסיכון לסרטן השד. מאידך: השמנת יתר, חוסר פעילות גופנית, שתיית אלכוהול ועישון - מעלים את הסיכון ללקות בסרטן השד.

מה יש לעשות כאשר מתגלה גוש בשד?

על מנת לחסוך במתח, יש לפנות לבדיקת כירורג שד בהקדם. בבדיקה זו, תיאסף ההיסטוריה הרפואית של המטופלת, הכוללת היסטוריה משפחתית של סרטן השד, היסטוריה אישית של שימוש בגלולות, טיפולים הורמונליים לצורך טיפולי פוריות, גיל לידה ראשונה והנקה.. לאחר הסקירה תבוצע בדיקה ידנית. אם הממצא בעל אופי חשוד, המטופלת תופנה לביצוע בדיקות הדמייה מכוונות (סונר וממוגרפיה לפי הצורך; ובדיקות הדמיה נוספות, לפי הצורך). את הממצאים מפענח מומחה לרדיולוגיה - ובהתאם לכך יומלץ על מעקב או דגימה (ביופסיה) מהממצא - לצורך המשך הבירור.

כיצד מתבצעת הביופסיה?

כאשר מומלץ על ביופסיה, הפרוצדורה הזו נעשית תחת הרדמה מקומית של איזור החתך; בעזרת מחט מיוחדת, נוטלים כמות קטנה של רקמת השד החשודה. התשובה לממצאים מתקבלת תוך שבוע עד שבועיים. לאחר מכן, עם התשובה, יש לשוב לבדיקת כירורג השד - לשם קביעת המשך המעקב או הטיפול.

מהן דרכי הטיפול המקובלות להתמודדות עם סרטן שד?

הטיפול בסרטן השד שונה מאישה לאישה - ותלוי בסוג הגידול, גודלו ושלביו. בקרב רוב המטופלות, השלב הראשון יהיה ניתוח בו מבוצעת הסרת הגוש בשד (למפקטומיה), תוך כך חקירת בית השחי - לבירור האם הבלוטות המנקזות את הגידול בשד מעורבות בגידול. כאשר ידוע כי הבלוטות בבית השחי מעורבות בגידול לכתחילה, תבוצע כריתת בלוטות נרחבת - בבית השחי.
אם הגוש גדול או קיימים מספר גושים - ולא ניתן להסירם בלבד, מומלץ על כריתת השד החולה. במרבית המקרים כיום ניתן לבצע כריתה עם שימור העור ולעתים גם הפטמה; וכך, לשוות לשד שהוסר מראה אסתטי ונאה. לעתים מומלץ על שחזור שד בהמשך. לאחר ההחלמה מהניתוח, רוב החולות נדרשות לבצע טיפולי קרינה מכוונים לשד, שלעתים חלקם אף ניתנים במהלך הניתוח.

למרבית החולות בעלות גידולים הרגישים לאסטרוגן, מוצע טיפול הורמונלי למשך חמש עד עשר שנים. בגידולים עם מחלה שאתית נרחבת, ניתנת המלצה לטיפול כימותרפי, שלעתים ניתן לפני הטיפול הניתוחי (טיפול נאואדג'ובנטי). כמו כן, ניתן טיפול כימותרפי לגידולים נטולי קולטנים לאסטרוגן. לצד כל אלה, ניתן גם טיפול ביולוגי לגידולים המבטאים קולטן HER2 חיובי.

בדיקת ממוגרפיה. צילום: שאטרסטוק

מהי כריתת שד מניעתית?

נשים הנשאיות לגנים בעלי סיכון גבוה לפתח סרטן שד, כדוגמתBRCA , מקבלות המלצה לבצע כריתת שד מניעתית, נוכח הסיכון הגבוה לגידול חודרני. מדובר ברמת סיכון בשיעור 50% עד 80%, לפתח סרטן שד במהלך החיים.

עד לפני שנים לא רבות, ההמלצה הרווחת היתה להיות במעקב צמוד; אבל אישה שחיה עם התחושה שעוד רגע היא תיתקף בגידול - זוכה כעת לעבור ניתוח כריתת רקמת השד, עם הקפדה משמעותית על רמה אסתטית גבוהה. בניתוח המדובר, עור החזה נשאר במקומו; ובחלק מהמוסדות המקובלים לטיפול, משמרים גם את הפטמה. התחושה אמנם אינה חוזרת להיות כפי שהיתה לפני כן, אך השקט הנפשי בהחלט משמעותי ביותר.

השחקנית והבמאית אנג'לינה ג'ולי תרמה רבות למודעות לנושא, לאחר שביצעה בשנת 2013 כריתת שד מניעתית ובשנת 2015 עברה כריתת שחלות, בשל היותה נשאית BRCA-1. בזכותה, קמו נשים רבות - ועמדו על כך שיעברו ניתוח מניעתי, ועל כך אנו מודים לה.

עבור מי שנמצאת בקבוצת סיכון, כל כמה זמן נדרש להיות במעקב אצל כירורג שד?

נשים שהן נשאיות למוטציות גנטיות לסרטן השד או שלא ביצעו עדיין בדיקת נשאות, אך להן קרובת משפחה מדרגה ראשונה שהיא נשאית נמצאות במעקב מגיל 25- פעמיים בשנה; ועוברות בדיקת MRI שנתית; ומגיל 40 גם ממוגרפיה שנתית.

נשים שיש להן סיפור משפחתי של סרטן השד, מקירבה ראשונה, צריכות להיות במעקב בכל שישה חודשים - כעשור לפני הגיל שבה חלתה קרובת המשפחה. לקבוצה זו מומלצת ממוגרפיה שנתית - מגיל 40.

עבור מי שאינה בקבוצת סיכון, כל כמה זמן נדרש להיות במעקב אצל כירורג שד?

לנשים בקבוצת סיכון רגילה, דהיינו כלל האוכלוסיה, מומלץ לגשת לבדיקה ידנית שנתית מגיל 30. מגיל 40 נהוג לעשות בדיקה אחת לחצי שנה - וממוגרפיה אחת לשנתיים מגיל 50, או לפני כן - לפי המלצות כירורג שד מטפל.

ד"ר סמדר פקר ניר היא מנהלת תחום כירורגית שד ואונקופלסטיקה בקבוצת איה מדיקל