אורתופדיה: על הכתפיים

"אין ארוחות חינם", טוענת הקלישאה העממית הידועה. קחו את מפרק הכתף לדוגמא: אין עוד מפרק בגוף האדם בעל טווח תנועה כל כך גדול, בעל גמישות ומגוון תנועות כל כך נרחב. מפרק הכתף הוא בעל מבנה אנטומי מורכב ומיוחד. בניגוד למפרקים האחרים בגופנו, מה שמגביל את התנועה של מפרק הכתף הן לא העצמות, אלא הרקמות הרכות - הרצועות, הגידים והשרירים. זה מה שמאפשר למפרק הכתף טווח תנועה כדורי, כלומר תנועה של כמעט 360 מעלות. אבל ליכולת התנועה הזו יש מחיר, המתבטא ברגישות יתר לפציעות ולבעיות רפואיות אחרות.

בכל מה שנוגע לכאבים ולבעיות בתנועה, כאבי כתפיים הם הסיבה השנייה בשכיחותה המביאה אנשים לפנות לאורתופד. אחרי כאבי גב, כמובן. פציעות ובעיות כתפיים שכיחות במיוחד בקרב ספורטאים, המבצעים תנועות חוזרות וחזקות של הזרוע מעל הראש, כמו בשחייה, כדורסל, כדורעף, כדוריד, טניס, סקווש או הטלת כידון. כך גם לגבי בעלי מקצועות, הנאלצים לאמץ את הידיים, כמו צבעים, סבלים או כאלה שמסדרים סחורה על מדפים גבוהים. אך לא רק קבוצות האנשים הללו סובלים מבעיות כתפיים. גם הגיל עושה את שלו ויוצר בעיות כתפיים אצל לא מעט מבוגרים.

כאמור, אין עוד מפרק כל כך מורכב בגוף, כמו מפרק הכתף. לכן, כמו בכל תקלה במכלול מורכב ומסובך, אבחנה נכונה היא הדבר החשוב ביותר והמפתח לפיתרון הבעיה. דרוש אורתופד מיומן, שמכיר את המפרק המיוחד של הכתף ובעל ניסיון בטיפול בו - על מנת שיוכל להגיע לאבחון נכון ולתת מענה לבעיות השונות.

כאבי כתפיים הם הסיבה השנייה בשכיחותה המביאה אנשים לפנות לאורתופד. צילום: שאטרסטוק

מהן בעיות הכתפיים השכיחות?

דלקות במפרקים

הסימפטומים: כאב מקומי שמחמיר במהלך פעילות, לפעמים גם נפיחות, וכאבים בשינה.

דלקות במפרקי הכתפיים עשויות לנבוע מסיבות שונות, כמו מחלות ניווניות, חבלה, עומס ושימוש יתר במפרק, המתחילים לעורר תהליך של דלקת. דלקות במפרקים יכולות לפגוע גם במפרק הראשי של הכתף (בין ראש עצם הזרוע ועצם השכם), וגם במפרקים נוספים המאפשרים תנועה בכתף. הן גם יכולות להיות מקור לכאב גדול מאוד. כאמור, בעיות מסוג זה יכולות להתרחש אצל אנשים מבוגרים או אצל צעירים שעוסקים הרבה בספורט.

תרופות נוגדות דלקת שעוזרות, למשל, בבעיות ברכיים, בד"כ, אינן עוזרות כשמדובר בבעיות כתפיים. מה שכן עוזר הן זריקות סטרואידים, ניתוחים ופיזיותרפיה.

פריקה של כתף

הסימפטומים: כאבים חזקים מאוד.

1. כאשר ראש הזרוע יוצא מהמקום וחוזר למקומו.

2. כשראש הזרוע יוצא מהמקום ולא חוזר למקומו, נדרשת לפעמים עזרה ידנית של אורתופד מיומן ולעתים, אף התערבות ניתוחית. לאבחנה יש כאן חשיבות רבה. אם היא איננה מדויקת, הטיפול לא יעזור.

פריקת כתף מתרחשת, כאשר הרצועות והשרירים במפרק נפגעים והוא הופך להיות בלתי יציב. "קיימות שתי סיבות עיקריות לפריקת כתף:

1. גמישות יתר מולדת. הרצועות לא מספיק קשיחות, כדי לייצב את הכתף. במקרה הזה נדרש בעיקר חיזוק שרירים לייצוב הרצועות, באמצעות פיזיותרפיה.

2. חבלה שגרמה לקריעת חלק מהרצועות או חלק מהסחוס שמייצב את הכתף. פגיעה כזו איננה מתרפאת מעצמה, וגם לא באמצעות פיזיותרפיה. הפיתרון הוא ניתוח בגישה ארטרוסקופית, שמאפשר תוך זמן קצר יחסית להחזיר את הכתף למצב תקין, עד כדי חזרה לפעילות ספורטיבית ואפילו לספורט תחרותי".

תסמונת התנגשות הכתף (פגיעות ניווניות בגידים)

הסימפטומים: בעיקר כאבים, לעיתים מאוד מאוד חזקים. לכן, העזרה במצבים הללו צריכה להינתן די מהר. רוב האנשים הסובלים מכאבי כתפיים לוקים בפגיעות ניווניות בגידים. מדובר באנשים בגיל הביניים עד מבוגר (מגיל 35 ומעלה).

תסמונת התנגשות הכתף יכולה לנבוע מדלקת בגיד כתוצאה מהסתיידות מקומית, מתהליך דלקתי כללי בגוף, מקרע בגיד או מפעילות יתר. האבחנה מתבצעת על ידי צילום רנטגן (של העצמות) ואולטרה-סאונד או MRI (של הגידים).

העזרה הראשונה היא, בד"כ, בהזרקה מקומית של קורטיזון, המסייעת לעבור את ההתקף החזק של הכאבים ויעילה לטווח קצר. אם הכאבים חוזרים, עוברים לפתרונות באמצעות ניתוחים ארטרוסקופיים בהתאם לבעיה (טיפול בהסתיידות, בדלקת או תפירת הגיד הקרוע).

פריקת כתף. נגרמת בשל גמישות יתר מולדת או בשל חבלה. צילום: שאטרסטוק

כתף קפואה

הסימפטומים: כאב, הגבלה בתנועה וקשיחות של הכתף.

התופעה מתרחשת במפרק הראשי של הכתף (מפרק בין ראש עצם הזרוע ועצם השכמה), הבנוי בצורה של כדור ושקע ומוקף ברצועת רקמת חיבור קשיחה. לרקמה זו הקרויה 'קפסולה' (קופסית הכתף), יש תפקיד מאוד חשוב בתנועה.

במקרים של כתף קפואה, אובדת הגמישות הרצויה של הקופסית, שעוטפת את המפרק הראשי. המפרק הופך לקשיח, מאבד את הגמישות וכתוצאה מכך מגביל את התנועה. תוך כדי התהליך, משתחררים באזור גם גורמי דלקת שונים, שמעצימים את הכאבים. אגב, תופעת כתף קפואה מופיעה פעמים רבות ביחד עם סכרת, אך גם לאחר חבלה בכתף, אירוע מוחי ועוד.

הכתף הקפואה מתפתחת בשלושה שלבים ידועים ומוגדרים:

1. הקפאה - שלב שנמשך 3-6 חודשים ובו מופיעים כאבים די חזקים. הגבלת התנועה קלה יחסית ונבנית בהדרגתיות.

2. קיפאון - נמשך גם הוא 3-6 חודשים. הכאבים הולכים ופוחתים בצורה משמעותית, אבל לא נעלמים כליל. ההגבלה של התנועה, לעומת זאת, הולכת ומחריפה עד שכמעט אין תנועה בכתף.

3. ההפשרה - השלב הזה נמשך 6-12 חודשים. לאט לאט, הכאבים והגבלת התנועה מתחילים להיעלם מעצמם.

מכל האמור לעיל עולה, שההחלמה ממחלת הכתף הקפואה מתרחשת מעצמה, בלי כל התערבות, אבל היא יכולה להימשך עד שנתיים. הטיפול מותאם לדרישת החולה ולאורח חייו. אדם שאיננו משתמש ביד לפעילות יום יומית ויכול להסתפק בטווח תנועה מוגבל - יעבור את שלבי המחלה עם משככי כאבים בלבד, כולל זריקות סטרואידים.

לחולה שנזקק לטווח תנועות מלא, יש אפשרות 'לקרוע' בכוח את ההידבקויות של הקופסית, ע"י פעולה מבוקרת שנעשית בהרדמה או ע"י חיתוך הקופסית בתהליך ניתוחי ארטרוסקופי. גם במקרים של החלמה ספונטנית וגם במקרים של התערבות ניתוחית, חשוב לבצע תרגילי פיזיותרפיה מתאימים, על מנת לשמור על התנועה. אחרת, תוך שבועיים-שלושה המצב יחזור לקדמותו.

ד"ר נחום רוזנברג, אורתופד בכיר, מחלקת אורתופדיה א', הקריה הרפואית רמב"ם.