על סוגיית קביעת מוות מוחי

לדילמה בנושא קביעת מוות מוחי יש השלכה על השתלות איברים בישראל. כיום כ-70 איש בשנה מתים כיוון שלא נמצא להם איבר להשתלה. ח"כ עתניאל שנלר, יוזם החוק לקביעת מוות מוחי נשימתי אמר בכינוס של ההסתדרות הרפואית והאיגודים לטיפול נמרץ, נוירוכירורגיה ונוירולוגיה, כי "כוחו של החוק לקביעת רגע המוות הוא בהסכמה הלאומית. אסור שימשיך להתנהל ויכוח ציבורי בנושא של קביעת רגע המוות, כי אחרת לא יהיו השתלות איברים במדינת ישראל; לכן החוק לא יחוקק עד להשגת הסכמה כזאת".

את הכינוס יזם והנחה ד"ר ערן סגל, יו"ר האיגוד הישראלי לטיפול נמרץ, כחלק מההידברות של ההסתדרות הרפואית עם גורמים רבניים, בניסיון להגיע להבנה לגבי קביעת המוות המוחי, דבר אשר יש לו השלכה על השתלות האיברים בישראל. נושא בניית גשר ואמון בין הממסד הרפואי לבין הממסד הדתי בכל הנוגע לקביעת רגע המוות עמד במרכזו של יום העיון.

פרופ' אבינעם רכס, יו"ר הלשכה לאתיקה של ההסתדרות הרפואית ויו"ר האיגוד לנוירולוגיה, מצדד בחוק המוצע ורואה בו התקרבות וגישור בין הרופאים לרבנים בסוגיית קביעת רגע המוות. לדבריו, "הרופאים לעולם אינם קובעים מוות מוחי של חולה לפני שהם לומדים היטב את נסיבות מחלתו או פציעתו". הוא הדגיש, כי קביעת רגע המוות היא עניין רפואי בלבד, ואין לערב בו גורמים שאינם רפואיים. ח"כ עתניאל שנלר, הוסיף כי המשפחה אינה יכולה לקבוע לרופאים אם אכן התרחש מוות מוחי.

הרב יואל בן נון אמר, כי אין זה נכון להציג את ההלכה והרפואה כעומדים לשני צדי המתרס, וכי הפער הגדול הוא דווקא בין הרפואה לבין גישות עממיות, מיסטיות שאינן קשורות להלכה. לדבריו, הקריטריונים ההלכתיים לגבי קביעת רגע המוות מתאימים בבסיסן לעמדה הרפואית. הרב בן נון הסכים גם הוא שהרבנים אינם צריכים להיות חלק מהצוות הרפואי הקובע את רגע המוות, אבל הוא סבור שהם צריכים להיות עם המשפחה בשלב שבו היא מתמודדת עם החלטות קשות. "הדבר יסייע לבניית אמון. אם הרב נכנס לתמונה לאחר קביעת רגע המוות - כבר מאוחר מדי. אם יתקבל החוק המוצע, רבנים חשובים ומרכזיים יצדדו בהשתלות איברים".

ד"ר ערן סגל הסביר כי רופאים היום שואלים את משפחת החולה הסובל מפגיעה מוחית, אם הם רוצים להיעזר בסמכות רוחנית או דתית. לדבריו, הוא ימליץ לרופאים ביחידות לטיפול נמרץ לעודד את המשפחות להזמין ליווי רבני כבר מהרגע שבן משפחתם שלקה בפגיעה מוחית, מתאשפז ביחידה לטיפול נמרץ.

ד"ר ירון בר לביא, מנהל היחידה לטיפול נמרץ בביה"ח רמב"ם, אמר כי אם יתקבל החוק, יצומצם מספר מקרי קביעת המוות המוחי ויקטן מספר ההשתלות. ד"ר בר לביא הביע הסתייגות מכוונת החוק המוצע להוסיף מבחני עזר טכנולוגיים לרגע המוות, ואמר כי אין אף מבחן שהוא אובייקטיבי לגמרי, כיוון שבני אדם מפענחים אותו. לדבריו, עלויות מבחני העזר יקרות מאוד. ד"ר בר לביא ציין שהחוק המוצע יקר ולא נחוץ. "עדיף היה לעדכן את חוזר מנכ"ל משרד הבריאות או להשאיר את הנוהל הקיים מ-1996". לדבריו, יש לשנות את החוק באופן יסודי או למשוך אותו.

ד"ר יצחק ברלוביץ, לשעבר המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, צידד בחוק המוצע, ואמר כי הוא יצור גשר לאמון הדדי בין הרופאים לממסד הרבני. "סוגיית רגע המוות כרוכה באמונות ודעות הרווחות בקרב הציבור, לכן העזרה שאנשי הרבנות הראשית, התומכים בחוק המוצע, יוכלו להגיש לציבור בזמן של החלטות קשות - לא תסולא בפז". לדבריו, גם משפחות שאינן דתיות רואות בתמיכה רוחנית תמיכה חשובה, ועל כן חשוב לרופאים לרכוש את אמון הרבנות הראשית . דבר זה יושג על ידי החוק המוצע.

ד"ר ערן סגל ציין לסיכום, כי בימים הקרובים מתכנסת שוב ועדת העבודה, הרווחה ובריאות של הכנסת להמשך הדיון בחוק ועל כן הדיון הציבורי שהאיגוד לטיפול נמרץ יזם במטרה להגיע להסכמות סביב סוגיית קביעת המוות המוחי - חשוב ביותר.

בואו לדבר על זה בפורום רפואה ומשפט.