מדור טיפים מס' 72

סידן הוא המינרל העיקרי בגוף ומהווה כ-99% מהחומר הקשה בעצמות ובשיניים. הסידן חיוני להתפתחות ולתפקוד תקינים של הגוף ולתהליכי חילוף חומרים הכוללים: העברת אותות עצביים, ויסות קצב לב ולחץ דם, קרישת דם וכיווץ שרירים. הסידן דרוש לנו בכל שלבי החיים כיוון שהעצמות בגופינו עוברות באופן קבוע תהליכי פירוק ובנייה - פירוק עצם קיימת ובניית עצם חדשה. מסת העצם נשמרת כאשר תהליכי הפירוק והבנייה שווים. כאשר תהליך הפירוק גובר על תהליך הבניה חלה ירידה במסת העצם, תופעה המכונה אוסטאופורוזיס.

חוסר בסידן לרוב לא ייראה בבדיקות דם, כיוון שכאשר כמות הסידן אינה תואמת את צרכי גופנו ישנה נדידת סידן מהעצמות לדם על מנת לפצות על החסר. מחסור בסידן יתבטא בעצבנות, התכווצויות שרירים, כאבי פרקים, לחץ דם גבוה, קצב לב לא סדיר, חוסר שינה, עששת שיניים, ציפורניים שבירות ועוד. מחסור ממושך בסידן עלול להביא לדלדול במסת העצם ולמחלות כגון אוסטאופורוזיס.

גורמי הסיכון ל אוסטאופורוזיס הינם: גיל מבוגר, מין (נשים), נטייה תורשתית, מוצא אתני, חוסר באסטרוגן (גיל המעבר), תרופות שונות, רזון, מחסור בחשיפה לשמש, תזונה דלת סידן, עישון, קפה, אלכוהול והעדר פעילות גופנית. בשלבים הראשונים של המחלה, התסמינים קלים ביותר ולעיתים אף אינם קיימים; בהמשך עלולים להופיע כאבי גב, וכאשר המצב מחמיר מתחילים להיווצר שברים (הקשה ביותר הוא שבר בצוואר הירך) שמעידים על פגיעה קשה בעצם.

^^אבחון אוסטאופורוזיס מתבצע על ידי:^^

מדידה דנסיטומטרית - השיטה הטובה ביותר לאבחון; היא מראה את מסת העצם הקיימת. משווים את התוצאה לצפיפות עצם אצל נבדקים בריאים בני אותו גיל.
צילומי רנטגן - מעידים על התקדמות המחלה כשכבר ישנם שברים, כלומר, פירוק עצם מוגבר.
בדיקות דם - ישנן מספר בדיקות דם שמעידות על פירוק עצם ובנייתה.

^^המלצות לשיפור המצב:^^

1. צריכת מזונות עתירי סידן תאפשר בניית מסת עצם בתקופת הנעורים ושימור המסה בגיל המבוגר. צריכת הסידן הטובה ביותר הינה ממוצרי חלב. מזון עשיר בסידן כולל: סרדינים, ירקות בעלי עלים ירוקים (כרוב, ברוקולי), קטניות, מוצרי סויה למיניהם, שקדים ואגוזים, שומשום ומוצריו (טחינה, חלבה), נבטים ותאנים.

2. חלוקת צריכת הסידן במהלך היום למספר מנות - ספיגת הסידן משתפרת כאשר הכמות הנספגת בכל ארוחה היא קטנה. בנוסף, ישנה חשיבות לאכילת מנת סידן לפני השינה כיוון שבלילה הספיגה מרבית.

3. צריכת מזון המעודד ספיגת סידן:

ויטמין D - חיוני לספיגת סידן. הוא נוצר בגוף על-ידי חשיפה לשמש של לפחות 15 דקות ביום. מקורות במזון לויטמין D: דגים, שמן דגים, ביצים, מוצרי חלב.
ויטמין C - יוצר סביבה חומצית במעי המגבירה את ספיגת הסידן. מקורות במזון: פירות וירקות, בעיקר - פרי הדר, מלון, גויאבה, כרוב, תות שדה וגמבה.
לקטוז (סוכר החלב) - מעודד סביבה חומצית במעי שמגבירה את ספיגת הסידן. מקורות במזון: חלב ומוצריו.
מגנזיום - עוזר בספיגת הסידן מהמעי לדם. מקורות במזון: אגוזים, דגנים, קטניות, חלב, בשר, ירקות ירוקים.

4. רצוי להפחית מזון המכיל קפאין ואלכוהול, מכיוון ששניהם מפחיתים את ספיגת הסידן בגוף. מזון המכיל קפאין: קפה, משקאות קפה על בסיס חלב (קפה הפוך, נס על חלב), תה, תה ירוק, קולה, דיאט קולה, שוקולד, קקאו ומוצרי חלב המכילים שוקולד. בנוסף, שתיה המכילה אלכוהול: וודקה, קוניאק, ערק, ויסקי, יינות מתוקים (יבש, חצי יבש) ובירה.

5. מלח גורם להפרשת הסידן מהגוף ולכן צריך להגביל את כמות המלח היומית.

6. הקטנת כמות זרחן בתפריט היומי (מגביר פירוק עצם) - בשרים, מזון מעובד, שימורים, קולה.

7. פעילות גופנית סדירה תעזור לשמור על מסת העצם ותאט את פירוקה.

חשוב לזכור, כי אם נשמור על כללים אלו החל מגיל הילדות והנעורים, נמנע בעיות ומחלות בהמשך חיינו.

יונית בלקירסקי היא דיאטנית קלינית מוסמכת ועמית אברהם הוא פיזותרפיסט מומחה ברשת "דרור רז המרכז הישראלי לפילאטיס".

אדם הולך במהלך חייו, בממוצע, כ-15,000 ק"מ. רוב האנשים נולדים ללא בעיות ברגליים, אך רוב המבוגרים סובלים/יסבלו מבעיה רצינית ברגליים במהלך חייהם; מרבית הבעיות ניתנות למניעה. הרגליים משקפות את מצבו של הגוף ולכן חשוב מאוד לשמור עליהן.

^^כיצד לבחור נעליים מתאימות?^^

עקב: נושא את רוב משקלו של האדם. למרבה הצער, גובה העקב לרוב נקבע על-פי צו האופנה ולא לפי צורכי כפות רגלינו. העקב הרצוי ביותר צריך שיהיה בבסיסו רחב ולא גבוה יותר מ-4 ס"מ.

גפה: חובקת את הקרסול מצידיה ומאחוריה, מונעת תנועת יתר של העקב בנעל. מעל הכל, תפקידה לייצב או לסייע לייצב את העקב, בזמן שהנעל חוזרת ויורדת לקרקע. ככל שהגפה רכה יותר, היא תומכת פחות.

סוליה: חלקו התחתון החיצוני של הנעל. יש להפקיד כי הסוליה ישרה ורק בחלקו הקדמי של אזור הבהונות ישנה נטייה קלה כלפי מעלה. יש לוודא כי היא אינה 'נוטה ימין ושמאל'.

עליונית: חלקו העליון של הנעל צריך שיהיה עשוי מחומרים טבעיים, כגון עור.

בטנה: מומלץ שתהיה חלקה ללא גבשושיות וחלקה ככל האפשר.

חיזוק: שרוך, סקוטצ', אבזם וכד' מומלצים כדי להחזיק את כף הרגל בתוך הנעל. נעליים ללא חיזוקים צריכות להיות צרות או קצרות ומתהדקות לרגל יתר על המידה.

^^על מה יש להקפיד בזמן רכישת הנעליים?^^

מומלץ לרכוש בשעות אחה"צ, כשהרגל נפוחה יותר מהבוקר.
אורך - חשוב למדוד. האורך צריך להיות 0.5 ס"מ יותר מהבוהן הארוכה ביותר.
רוחב - לפי מידת הרוחב של האדם, יש לאפשר הנעת כל הבהונות.
אם ישנם מדרסים, יש למדוד בחנות יחד איתם.
תמיד למדוד את שתי הנעליים מאותו הזוג.

נעלי עקב: נעלי עקב מעל 4 ס"מ מוציאות את האיזון מבחינת פיזור עומסים בכף הרגל ומפעילות משקל אדיר על כריות כף הרגל.

נעליים צרות: מעוותות את המנח של הבהונות (אצבעות כפות הרגליים ); כלומר, כף הרגל מקבלת את צורת הנעל, דבר הגורם יבלות, הן מתחת לכף הרגל וכן על המפרקים הקטנים בצד העליון של כף הרגל ובנוסף, הן גורמות לבוהן נטויה.

נעלי פלטפורמה: בנעליים מסוג זה, הרגל גוררת מסה מיותרת. בסין, נעליים אלו הוצאו מחוץ לחוק בזמן נהיגה היות והרגל נמצאת במרחק מהדוושות.

נעלי קרוקס: בישראל, הנעל נהפכה ליומיומית ולכן צריך להקפיד שכאשר הנעל נשחקת היא תוחלף בזמן, כדי למנוע החלקות או עיוותים בצורת ההליכה.

^^חולים בסיכון גבוהה (חולי סוכרת, כלי דם, דיאליזה)^^

חולים אלו מאבדים את תחושות הרגליים בכפות רגליהם ולכן כאשר קונים נעליים פתוחות או מחוררות, יכולים להיכנס גופים זרים אשר ייגרמו לפצעים ואף לנמקים; לכן, עליהם להיוועץ תמיד עם כל סוגי הנעליים אשר הם רוכשים - מה שנראה נוח, אופנתי או רחב לא תמיד נכון לאותו אדם .

^^שמירה על היגיינה וטיפוח כפות הרגליים:^^

1. יש לרחוץ רגליים לפחות פעם ביום עם סבון ומים פושרים.
2. מומלץ לנגב באופן יסודי בין הבהונות.
3. רצוי להשתמש אך ורק במגבת אישית.
4. יש לנעול כפכפים במקלחות ובמקומות ציבוריים.
5. חשוב לשטוף את המקלחת בתום השימוש.
6. חשוב להחליף גרביים כל יום. העדפת גרביים מסיבים טבעיים, למשל: כותנה או צמר.
7. הנעלה מאווררת.
8. יש להימנע מהנעלה העשוייה מחומרים סינטטיים.

דניאל וייס הוא פודיאטור, מומחה לרפואת הרגל ומנהל מרפאת wisefeet .

בואו לדבר על זה בפורום בעיות הורמונליות ומחלות עצם מטבוליות - אוסטיאופורוזיס ובפורום אורתופדיה - בעיות כף רגל וקרסול.