הטעות עלתה בבריאות: אבחון שגוי

רוב הציבור איננו יודע כי איחור באבחון מחלה או מצב רפואי והסתבכותם כתוצאה מכך, נחשבים כמקרי רשלנות רפואית ממדרגה ראשונה, וניתן לתבוע בגינה את הרופא המטפל ואת המוסד בו הוא עובד.

בישראל מבוצעים אלפי אבחונים רפואיים תקינים ביום, חלקם הגדול מצילי חיים. יש לציין, כי רופאים רבים בישראל עוסקים באופן יומיומי בעבודת קודש של הצלת חיים. אולם, ישנם מטופלים שלא זכו לאבחון רפואי נכון, ומסיבה זו ניתנת להם הזכות לתבוע את כספם.

מ.כ. התלוננה במשך תקופה ארוכה על כאבי בטן, נפיחות בבטן, עצירות וכאבים ברגליים ובגב. במשך שנה כיוון אותה הצוות הרפואי בקופת החולים לאבחנה של פריצת דיסק, ואף התעלם מחוות דעת האורטופד, אשר לא אבחן בה סימנים קליניים של בעיה בעמוד השדרה. בסופו של דבר התברר שמ.כ. סובלת מסרטן שחלות מפושט עם גרורות באגן, והכאבים עליהם התלוננה לא נבעו מבעיה כלשהי בגבה.

ד.י. התלונן על תחושה של חום ועל סומק תמידי בפניו. רופא המשפחה ייחס את גלי החום אותם הוא עובר לסיבות שונות, ורשם לו מספר רב של תרופות וטיפולים שלא שמו קץ לתופעה. לצערו הרב של ד.י. נודע לו, באיחור של שנה, כי לקה בסרטן במעי מסוג קרצינואיד, הידוע כמפריש הורומונים הגורמים לגלי חום עליהם התלונן. זוהי תופעה בולטת הידועה למדע הרפואה כבר שנים לא מעטות. ידוע גם כי הקרצינואיד הוא סוג של סרטן שניתן להירפא ממנו בסיכויים גבוהים, אם הוא מאובחן בזמן. האיחור באבחון גרם להתפשטות הסרטן והפיכתו לסופני.

ג.ד. צלע וסבל מבעיות של שיווי משקל. רופא המשפחה שלח אותו אל רופאים מומחים אשר התקשו לאבחן את מקור התופעה, ואף כתבו בתיקיו הרפואיים כי התלונות שלו מבלבלות אותם, וכי אין הם יודעים מה מקור התופעה. רק לאחר כשנה, התגלה שהוא סובל מגידול שפיר בעמוד השדרה הצווארי, וכעת הוא לוקה בשיתוק חלקי שלא היה נוצר אילו התגלתה התופעה מבעוד מועד.

רשלנות באבחון יכולה להזיק במספר דרכים וצורות. יש לזכור כי תרופות רבות נחשבות לרעילות, אך ההשפעה המזיקה שלהן על הגוף מתגמדת מול השירות שהן מעניקות בבלימת המחלה. מתן תרופות וטיפולים שגויים שאינם מתאימים למצבו הרפואי של המטופל עלולים להזיק לבריאותו באופן דרסטי, לגרום למותו או להותירו מוגבל ונכה להמשך חייו.

למימד הזמן באבחון הרפואי קיימת חשיבות רבה, ולא לשווא יוצאות קופות החולים ועמותות שונות בקריאה לציבור להיבדק באופן תקופתי, על מנת לאבחן מצבים רפואיים כשהם עדיין לא מתקדמים וניתנים לטיפול. שורה ארוכה של מחלות שנחשבו עד לפני שנים מועטות כסופניות, נרפאות לחלוטין או מיוצבות כתוצאה מאבחון מוקדם, ובהן סוגים רבים של סרטן, איידס ועוד שורה של מחלות כרוניות וקשות.

גם כאשר קובעים בדיקות שונות לאבחון מחלה, אם לא העניקו הרופאים דחיפות מספקת לביצוע הבדיקה, והחולה נפגע או מת כתוצאה מכך, עדיין ניתן לבדוק את תרומתם של הרופאים להתדרדרות הרפואית ולהאשימם ברשלנות באבחון. על התובעים במקרה זה להוכיח כי הודות למידע שעלה מהבדיקות אותן ביצעו הרופאים בחולה, ניתן היה לגלות את המחלה בזמן ולהתחיל את הטיפול המרפא באופן מידי.

הציפייה של מטופל כשהוא מגיע למוסד רפואי היא שהרופאים יהיו בעלי ניסיון מספיק על מנת לאבחן את המחלה שממנה הוא סובל בזמן סביר; הדבר דומה לכך שמטופלים אשר עוברים ניתוח, מצפים מהמנתח והמרדים ייגלו רמת מקצועית מספקת, על מנת לסיים את הניתוח בהצלחה.

אחריותו של המטופל היא להגיע אל המוסד הרפואי ולהיבדק. לאחר הבדיקה, האחריות המשפטית לטיפול הראוי בו עוברת למוסד ולרופאים אותם הכשיר המוסד. אך איך יוכלו המטופלים ובני משפחותיהם לדעת כי נעשה בהם אבחון שגוי, איטי או ארוך מדי?

^^להלן 10 סימנים המעידים על אפשרות לרשלנות באבחון:^^

1. המטופל או בני משפחתו חשים כי הטיפול שניתן להם לא תואם את התלונות.

2. הניסיונות של המטופל ובני משפחתו לקבל אבחנה מדויקת של הבעיה נתקלים בהתחמקויות או בסירוב מתמיד של הצוות הרפואי.

3. התיעוד הרפואי לא משקף נאמנה את תלונות החולה. יש להדגיש, כי גם הפרטים הקטנים בתלונות החולים הם חשובים ויש לציינם בתיעוד.

4. המטופל ומשפחתו מגלים כי במסמכים הרפואיים העוסקים במקרה נערכו שינויים ומחיקות במהלך הטיפול.

5. משך האבחנה, הבדיקות והצילומים עורכים יותר זמן מהמצופה ומהסביר.

6. הרופא שולח את החולה למספר רב של בדיקות וצילומים בתחומי רפואה רבים ושונים.

7. הטיפול שהחולה מקבל, לרבות תרופות, משתנה לעיתים קרובות וללא הסבר מספק.

8. למרות הטיפול הרפואי המתמשך, מצבו של החולה רק מחמיר או לא משתפר.

9. רופאים שונים נותנים אבחנות שונות והסברים שונים לבעיה הרפואית של המטופל.

10. הטיפול ממוקד בפתרונות התלונות (הסימפטומים), ולא מכוון לטיפול בגורם המחלה. בנוסף, הרופאים לא נותנים הסבר לתופעה בכללותה אלא רושמים מרשמים לתרופות שעשויות להקל על הסימפטומים עליהם מתלונן המטופל.

קיימת תופעה נפוצה ומצערת של מטופלים ובני משפחותיהם החוששים מלהתלונן לרשויות על טיפול לקוי. לחשש זה אין יסוד - על המטופלים ובני משפחותיהם לזכור שסביר להניח כי הנזק העיקרי כבר נעשה להם מעצם הרשלנות באבחון הרפואי. דווקא אותם אזרחים שהתלוננו על התרשלות בטיפול ביקיריהם זכו לטיפול המסור ביותר של המוסדות הרפואיים. בכל מקרה, ביטוח רשלנות רפואית בו מצויד על פי חוק כל רופא בישראל נועד לטפל בדיוק באותם מקרים של התרשלות רפואית. בכל מקרה בו מתעורר חשד למקרה רשלנות רפואית מומלץ להתייעץ עם מומחים בתחום.

יש לזכור, כי מול כולנו עומדת האחריות החברתית להתריע על מחדלים מערכתיים ובמיוחד אלה הנוגעים לחיי אדם. רק אזרחים המתלוננים על טיפול לקוי של המערכת הרפואית ועל מחדליה הם המאלצים אותה לבסוף לשפר את נהליה וביצועיה. בנוסף, הם מעניקים לכלל האוכלוסייה את האפשרות להנות מטיפול רפואי טוב יותר בעתיד לבוא.

עו"ד דוד פייל מתמחה בטיפול בתביעות רשלנות רפואית, תאונות דרכים, ובמאבק מול חברות ביטוח וקופות חולים על סירובם לשלם פיצויים המגיעים למבוטחיהן מתוקף פוליסות בריאות.

בואו לדבר על זה בפורום רפואה ומשפט.

למידע נוסף בנושא: רשלנות רפואית