הפלה בשל רשלנות רפואית

(0)
לדרג

טעות של הרופא או טיפול לקוי באשה הרה עלולים לגרום להפלה. במקרה של חשד כי ההפלה נגרמה בשל רשלנות רפואית ניתן לשקול להגיש תביעה נגד הרופא ובית החולים

מאת: מערכת משפטי

הפלה היא פרוצדורה לא נעימה, במיוחד כאשר אשה שהייתה מעוניינת מאוד בהמשך ההריון נאלצת לבצע אותה, ולהיפרד מפרי בטנה. לפעמים ההריון לא מצליח להבשיל לכדי הריון בריא, וההפלה מתרחשת באופן טבעי, אך בפעמים אחרות ההפלה מתרחשת באופן מלאכותי. לפעמים הפלה מלאכותית מתבצעת בשל מומים שהתגלו בעובר או כשהמשך ההריון מהווה סכנת חיים לאם או לעובר. אך מה קורה כאשר בשל טעות או בשל טיפול לקוי של הרופא באשה, ההריון נגמר בהפלה והעובר מת כתוצאה מכך?

רשלנות המובילה להפלה

הסיבות להפלה בשל רשלנות רפואית הן שונות ומגוונות:

בדיקת סיסי שיליה - מדובר בבדיקה פולשנית שמתבצעת בשבועות מוקדמים יחסית של ההריון כדי לגלות מומים בעובר. הרופא המבצע את הבדיקה מחדיר מחט לשיליה. הבדיקה דורשת ניסיון ומיומנות רבה, ולעיתים רשלנות בביצועה מובילה להפלה.

בדיקת מי שפיר - בבדיקה זו ניתן לדעת באופן וודאי האם לעובר יש תסמונת דאון. בנוסף, באמצעות הבדיקה ניתן לשלול תסמונות ומומים נוספים בעובר. כיום, נשים רבות בישראל בוחרות לעבור בדיקה זו, גם אם אין הכרח רפואי בביצועה. רשלנות רפואית בביצוע הבדיקה עלולה לגרום להפלה. גם כאן, נדרש כי הרופא יהיה מיומן ובעל ניסיון.

בדיקת דם טבורי (קורדוצנטזיס) - בדיקה אשר בדומה למי שפיר וסיסי שיליה היא חודרנית ומסייעת לאתר מומים הקשורים בהריון.

רשלנות במעקב הריון - הריון נמשך 9 חודשים. על הרופא המטפל לעקוב אחר כל שלב ושלב, ולהיות רגיש ועירני לסיבוכים וסיכונים אפשריים, על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בהריון בסיכון גבוה. היעדר בדיקות, שיכלו להצביע על סיכון מסוים יכול להיחשב לרשלנות רפואית, שבעקבותיה יהיה צורך לבצע הפלה.

יש להדגיש, כי בכל המקרים הללו, הרשלנות יכולה להיות בעלת שני פנים: האחד - עצם ההפניה לביצוע בדיקה שיש בה סיכון מבלי שיש לכך אינדיקציה רפואית סבירה, והשני - ביצוע כושל או פענוח כושל של הבדיקה, אשר מביא להפלה.

מבין הסיבות המפורטות, הסיבה השכיחה יותר לתביעות רשלנות בביצוע הפלה היא אבחון של מומים בעובר בבדיקות ההדמיה והפניה לביצוע הפלה, כאשר למעשה העובר הוא בריא. למשל, יש לכאורה עילת תביעה למי שהופנתה לביצוע הפלה בשבועות מוקדמים של ההריון בשל אי הדגמת דופק עוברי כשגיל ההריון מעל שבוע 7 , ובהמשך מתברר כי שבוע ההריון נקבע בטעות, ולמעשה ההריון היה צעיר יותר ומעט סבלנות הייתה מגלה כי ההריון תקין לחלוטין.

הפלה בשלבים מתקדמים של ההריון

חשוב לדעת, כי יש הבדל בין ביצוע הפלה בשל קיומם של מומים בעובר בשלבים המוקדמים של ההריון לבין השלבים המאוחרים שלו (לאחר שבוע 24). הפלה לאחר שבוע 24 בעובר בר חיות, בהתאם להנחיות משרד הבריאות, מתקיימת באמצעות ועדה השוקלת את המשך ההריון על פי קריטריונים ברורים ומפורשים.

על כן, נראה כי לטעות של ועדה כזו עלולה להיות משמעות חמורה יותר בבית המשפט. נושא זה טרם נבחן בפסיקה. בשל הדרך בה מבוצעות הפלות בשבועות מוקדמים של ההריון, קשה יותר להוכיח כי העובר צפוי היה להיות תקין שכן, בתהליך ההפלה שלמות העובר ניזוקה. אולם, בשבועות מתקדמים של ההריון וכאשר מדובר בהליך של לידה מוקדמת, ניתן לבצע בדיקה פתולוגית של העובר שיולד בהליך ההפלה, כדי לבדוק שאכן הוא סובל מהמומים שנצפו באמצעי ההדמיה.

עילת תביעה נוספת ברשלנות רפואית, הנוגעת להפלות, היא התרשלות באבחון הסיבה להפלות טבעיות חוזרות ונשנות אצל האם. אי ביצוע בדיקות לגילוי הפרעות הגורמות להפלות חוזרות ונשנות כגון: הפרעות קרישה, הפרעות גנטיות, הופעת נוגדנים או הפרעות במבנה הרחם, יכול להיות גם הוא עילה לתביעה ברשלנות רפואית. ההתרשלות באה לידי ביטוי בכך שהרופא היה יכול להמליץ על טיפול מקדים לקראת ההריון הבא, ובכך היה אולי יכול למנוע את ההפלה הבאה.

פיצויים על כאב וסבל

בתי המשפט נדרשו לדון לא אחת בתביעות לפיצויים המוגשות נגד רופאים, בטענה כי בשל רשלנותם גרמו להפלה/להפסקת הריונה של האשה. כמו-כן, גם ביצוע ההפלה כלשעצמו יכול להיות רשלני, ובמקרים מסוימים הותרת שארית שיליה ברחם במהלך ביצוע הפלה או הוצאה בלתי שלמה של העובר, או ביצוע לא מוצלח של הפלה כך שהעובר נותר בחיים, מהווה רשלנות המזכה בפיצוי. הפיצוי המוענק על ידי בתי המשפט מתמקד ברובו בכאב וסבל שנגרם להורים ובהחזר הוצאות ההריון.

כך למשל, בית המשפט העליון קבע, כי רופאים בבית החולים מאיר גרמו ברשלנותם להפסקת הריונה של אשה, ועל כן יפצו אותה ב-800 אלף שקלים. מדובר בבני זוג שעברו טיפולי פוריות כדי שהאשה תוכל להיכנס להריון. האשה הרתה בגיל 37, וכאשר הייתה בחודש השישי להריונה נעשה בה דיקור מי שפיר. כתוצאה מהנחיות ומהחלטות הרופאים, בוצעה הפלה של העובר אשר בבטנה של האשה. על-פי הנאמר לאשה, העובר אשר בבטנה, זכר על-פי מינו, עתיד להיוולד עם פגמים ללא חלק מאבריו או מונגולואיד ובנסיבות אלה אין מנוס מביצוע ההפלה. אולם, בדיעבד התברר כי העובר היה ממין נקבה, וכי לא היה יסוד למסקנה שצריך לבצע הפלה, ובוודאי שלא היה יסוד למסור לאשה את מה שנמסר לה על הפגמים בעובר. מה שהוברר הוא, שלא נעשו הבדיקות המתאימות קודם ביצוע ההפלה כדי לברר אם אמנם אין מנוס מהפלה בגלל פגמים שבעובר (ע"א 398/99 קופת חולים של ההסתדרות הכללית נ' לאה דיין).

במקרה של חשד שההפלה נגרמה בשל רשלנות רפואית ניתן לשקול להגיש תביעה נגד הרופא ובית החולים. בתביעה כזו יהיה צורך להוכיח את הקשר הסיבתי בין הרופא לנזק. במידה שהקשר הסיבתי יוכח, ביהמ"ש יפסוק בדרך כלל פיצויים גבוהים.

בהכנת הכתבה סייעו עו"ד חיים מנדלבאום וד"ר אתי ברזילי-גלזר ממשרד מלמן מנדלבאום ושות'.

לכתבות נוספות בתחום רשלנות רפואית - לחצו כאן.

בואו לדבר על זה בפורום רשלנות רפואית.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום