פלטפוס - כף רגלי השטוחה

המושג "פלטפוס" מתאר כף רגל שטוחה: כף רגל - פוס (Fuss/Foot); שטוחה - פלאט (plat/flat). מבנה כף הרגל שלנו מוכר לכולנו מ"ניסיון אישי". המשטח שעליו אנחנו הולכים, זה הפוגש את הקרקע, הוא מורכב ומיוחד. כף הרגל בנויה משלד עצמות המונה כ-28 עצמות נפרדות המחוברות זו לזו באמצעות רצועות, רקמות חיבור, גידים ושרירים. משטח כף הרגל הפוגש את האדמה נראה כמו גשר או מבנה קשתי, כאשר העקב הוא מוקד אחד של העומס בדריכה, והמוקד השני הוא קדמת כף הרגל. בין העקב וקדמת הרגל קיימת קשת אורכית מוגבהת בצדה הפנימי של הרגל.

בצד החיצוני של הרגל הקשת חסרה, ובדרך כלל יש רצף מלא רקמה מהעקב ועד לאצבע החמישית (הזרת). הסיבה לשוני בצורות כפות הרגליים בין אנשים שונים אינה ברורה ונובעת מסיבות גנטיות והתפתחותיות בין אוכלוסיות שונות.

השוני הזה דומה לשוני הקיים בין בני אדם בכלל - מחד כולנו בנויים מאותם חלקים, ומאידך השוני והרב-גוניות רבים מאוד בין הפרטים. יש בינינו לבנים, אדמדמים, שחורים, מלוכסנים, רזים, נמוכים, גבוהים ושמנים,ובכל זאת כולנו, גם אם שונים, נורמליים ומתפקדים היטב.

אם ננסה לחלק את הצורות השונות של כפות הרגליים, נבחין בכמה צורות תקינות החוזרות על עצמן: כפות רגליים רחבות בקדמת הרגל, כפות רגליים צרות בקדמת הרגל, כפות רגליים עם קשת רגילה (ממוצעת), רגליים עם קשת מוגבהת (Pes Cavus - Hall Fuss) וכפות רגליים ללא קשת, רגליים שטוחות. כאמור, כל הסוגים והשילובים הם צורות "נורמליות" של רגליים. רק במקרים מעטים וכאשר מבנה הרגל חריג ובדרך כלל מלווה בהפרעה של כאב או הפרעה ביכולת התפקוד, אזי מדובר בהפרעה ממשית ויש לחפש אמצעים לשיפור או לתיקון המצב.

מסתבר שבדרך כלל לא. אולם, במקרים מסוימים ומיוחדים, זו בהחלט יכולה להיות בעיה הגורמת לכאב, הגבלה ביכולת התפקוד והפרעה ממשית בחיי היום-יום. כיצד לזהות האם יש בעיה ומה ניתן לעשות? חשוב להבין כי יש משמעות לגיל, להתפתחות ולמבנה הגנטי המסוים של כל פרט.

למרבית התינוקות רגליים שטוחות, והקשת האורכית מתפתחת רק בהדרגה. תינוקות נולדים עם רגליים שמנמנות, חמודות וגמישות, אשר בשנה הראשונה אינן משמשות עדיין כאבר שעליו נישא משקל הגוף ואינן משמשות את הגוף להליכה, תנועה ומפגש עם הקרקע. לרבים מן התינוקות בשלב הזה אין כלל קשת בכף הרגל. עם ההגעה לגיל הפעוטון (שנה וחצי עד שלוש שנים) ובהתחלת ההליכה, עוברת כף הרגל יחד עם כלל הגוף שינויים. כ-¾ מן הילדים יפתחו בהדרגה קשת פנימית בכף הרגל, תהליך המתפתח ומתקדם בהדרגה עד גיל 10-7 שנים. כ-¼ מהילדים ימשיכו את חייהם עם כף רגל שטוחה וגמישה.

כאשר כף הרגל נורמלית ותקינה, אזי בעמידה ועלייה על קצה האצבעות תיווצר הקשת של הרגל כביטוי לכך שתנועת העצמות ותפקוד השרירים, הגידים והרצועות תקינים לחלוטין.

ככל שהילד גדל, רמת הפעילות, העומסים והדרישה התפקודית מהרגל עולה, יש לשים לב לצורת הרגל והאם יש תלונות. אם יש תלונות כדי לבחון של מי התלונות - של הילד, ההורים, הסבים או ההורים האחרים בגן המשחקים?

התלונות השכיחות ביותר הן של ההורים ו/או הסבים. בדרך כלל זהו הפחד שמא המבנה השטוח חושף את הילד הצעיר להפרעות ולסבל בעתיד, לא פעם גם בשל היבט אסתטי-קוסמטי של צורת הרגליים. הרבה יותר נדיר שהילדים בעצמם מתלוננים. כאשר קיימות תלונות הן בדרך כלל על כאבים או על "עייפות" בהליכה, אי רצון ללכת הרבה ולעיתים על כאבי רגליים במהלך היום או בסופו.

כאשר בבדיקה של הרגלים כל התנועות חופשיות והמבנה תקין, אין סיבה לטפל אלא אם התלונות הן בעיקר של הילד עצמו.

כף הרגל אינה סתם מבנה חצי נוקשה התומך את הגוף בעמידה. ככלל, עמידה אינה המצב הטבעי שלנו. כל מי שיחשוב על כך, יתבהר לו כי עמידה ללא תנועה אינה המצב הנוח לנו ולכף הרגל שלנו. דווקא תנועה ושינויי תנוחה הם המצב הנוח. קל לנו יותר לבלות זמן ממושך בתנועה והליכה מאשר בעמידה נייחת ללא תזוזה (שאלו את החיילים העומדים במסדרים ביום העצמאות...). בכל הקשור לתנועה של הגוף כמכלול, יש השפעה של המבנים העליונים של הגוף על הרגליים והרגליים משפיעות בחזרה על פלג הגוף העליון.
את ההליכה, שהיא מהלך מחזורי עם רצף תנועתי מתמיד המניע הגוף קדימה, ניתן לחלק ל"מעגל הליכה". רצף אחד של המעגל מוגדר מרגע הנחת העקב של רגל אחת על הרצפה ועד הנחת העקב של אותה הרגל שוב ברצפה.

מעגל ההליכה נחלק למקטע שבו הרגל על הרצפה (stance), המהווה כ-%60 מהזמן; והחלק שבו הרגל בהנפה (swing), כ-40% מהזמן.

במהלך ההליכה נוצרת תנועה מאוד מורכבת ומסונכרנת במפרקי הקרסול ובכל המפרקים בכף הרגל מתחת לקרסול. התנועתיות הזו מאפשרת לספוג ולנתב את האנרגיה המופעלת מהאדמה בחזרה לגוף (Ground Reaction Force) ולאפשר תנועה חלקה והנעה של הגוף קדימה.

בהסתכלות על החלק התחתון של כרית הרגל ומעבר המשקל במהלך ההליכה, ניתן לראות תבנית כללית החוזרת על עצמה, של קו מעבר העומס מכרית הרגל מן העקב אל הבוהן.

כף הרגל מגיעה למבנה הבוגר שלה במהלך גיל ההתבגרות. כף הרגל היא האבר הראשון התופש צורה בוגרת, בערך בגיל 15-12 שנים. אנחנו ההורים משתהים בשלב הזה של גיל ההתבגרות מהצורה "הגמלונית" שילדנו עוברים. בתקופה זו יכולות להופיע תלונות של כאב והפרעה בתנועתיות הרגל עם היווצרות רגל שטוחה שאינה גמישה. תופעה זו נוצרת על רקע שינויים מבניים הבאים באותה העת לידי ביטוי. ההפרעה השכיחה ביותר היא איחוי מולד בין חלק מעצמות הרגל (Tarsal Coalition). כל זמן שחלק מן העצמות הן סחוסיות (רכות) ההפרעה אינה מפריעה לתנועה בין העצמות ואינה גורמת להפרעה. בשלב שהסחוס הופך עצם, התנועתיות נעלמת ומופיעות התלונות. מצב זה חשוב לאבחן ויש לו ברוב המקרים פתרון מצוין, בדרך כלל ניתוחי.

בהמשך החיים, בעשור הרביעי עד השישי לחיים, מתפתחות הפרעות של הגידים והרצועות התומכות את קשת הרגל. ההפרעות הללו גורמות לאיבוד הקשת ולהופעת ההשטחה של הרגליים עם כאב והגבלה בתפקוד. במצבים הללו ניתן כיום לטפל ובהצלחה מרובה באמצעות עזרים חיצוניים כדוגמת נעליים, מדרסים, התקנים מסוימים, תרגול וחיזוק בעזרת פיזיותרפיה ממוקדת. כאשר גם למרות הטיפול הזה אין שיפור והטבה, יש פתרונות ניתוחיים לשחזור הקשת ומבנה הרגליים עם תוצאות טובות מאוד וחזרה טובה לתפקוד ללא כאב.

אצל תינוקות וילדים כאשר יש תחושה שמשהו לא בסדר (אין כמו אינסטינקטים של אמא), יש לקבל דעת מומחה, בפרט אם הילד מתלונן.

אצל מתבגרים, כאשר מופיע כאב או ירידה ביכולת התפקודית, לדוגמה, כאשר מעדיפים להפסיק פעילויות ספורט שעד היום הביאו לאושר ועונג.

אצל מבוגרים כאשר מופיעים כאבים והפרעה שפוגעת ביכולת התפקודית.

ככלל, כף רגל שטוחה שאינה גורמת לכאב ולהפרעה היא מבנה תקין. כאשר מופיעות תלונות או ירידה ביכולת התפקודית חשוב ומומלץ לבדוק ולקבל עצה רפואית ממומחה בתחום.

ד"ר עמוס שינדלר הוא מומחה בכירורגיה אורתופדית, מומחה באורתופדיה של ילדים ומתבגרים ומומחה בהפרעות כף הרגל והקרסול אצל מבוגרים.

בואו לדבר על זה בפורומים הבאים:

פורום אורתופדיה - בעיות כך רגל וקרסול
פורום כירורגיה אורתופדית