בריאות בחו"ל: המדריך לנוסע

אפשר לומר שהישראלים נוסעים לכל מקום כל השנה. עם זאת, ניתן לראות שחודשי החורף (נובמבר-אפריל) מתאפיינים יותר במטיילים שבוחרים לנסוע לדרום אמריקה ובחודשי הקיץ נוסעים יותר לכיוון המזרח. הנסיעה יכולה וצריכה להיות חוויה מהנה, אך חשוב להיערך לקראתה גם מבחינה בריאותית. להלן רשימה של כמה טיפים שיסייעו לכם לעשות זאת:

א. חשוב לקבל ייעוץ אישי בהתאם למסלול הנסיעה, למשכה, לחיסוני העבר ולמצבו הבריאותי של המטייל. מה שנכון עבור מי שנוסע לתאילנד לעשרה ימים בגיל 3 שונה ממי שנוסע לשם לחודשיים בגיל 35 ויש לו מחלת קרוהן ברקע.

ב. חשוב להתמרח נגד עקיצות יתושים. מחלות רבות מועברות כך, ולמרביתן אין חיסון או טיפול. מלריה עוברת בעיקר בלילה, קדחת דנגי, לעומת זאת, בעיקר ביום.

ג. חשוב להקפיד על היגיינת מזון ומים: לא לשתות מבקבוקים פתוחים, לא לאכול בדוכני רחוב, לא לשתות משקאות עם קרח (עשוי ממים מהברז).

ד. להביא תרופות מהבית. שיעור גבוה מאד (יותר מחצי) של תרופות בעולם השלישי מזויפות.

ה. להשתמש בקונדום. תמיד. אחוז לא מבוטל של עובדי/עובדות תעשיית המין במזרח נגוע באיידס. מלבד איידס יש עוד מחלות רבות אחרות שלא כדאי לחזור איתן הביתה. גם כאן, כדאי להביא קונדומים מהבית (ראה סעיף ד). מי שמתבייש יכול לקנות בנתב"ג.

ו. מטיילים עם מחלות רקע כלשהן? עליכם להצטייד במכתב מהרופא המפרט את המחלות ואת התרופות השונות שאתם נוטלים. אם קורה משהו - שיהיה הכל ברור.

ז. נטילת טיפול מונע באזורים נגועים במלריה פעמים רבות עדיפה על נטילת "טיפול חירום" למקרה ש... קיימות סיבות שונות למחלות חום אצל מטיילים, ונטילת טיפול חירום למלריה כאשר עולה החום עלולה להיות כרוכה בפספוס של אבחנה אחרת ובאיחור בטיפול בה.

ח. כאשר מטפסים לגובה חשוב לעשות זאת לאט ובהדרגה. אם מתכננים לטפס אל מעל ל-2,500 מטר ניתן לקחת טיפול מונע המסייע לגוף להסתגל לגובה (דיאמוקס). כאשר מופיעים סימנים של המחלה, צריך לעצור ולרדת 500 מטר חזרה ולא לנסות להדביק את החבר'ה (למרות שכולנו היינו בגולני).

ט. כדאי להימנע באופן מוחלט מהתעסקות עם בעלי חיים בעולם השלישי. כלבת נפוצה שם למדי, וזו מחלה שמתים ממנה. אם ננשכים, יש לנקות ביסודיות את הפצע במים ובסבון במשך רבע שעה ולפנות לקבלת טיפול רפואי בהקדם.

י. כדאי לרכוש ביטוח בריאות הולם לפני הנסיעה, שיכלול פינוי וחילוץ ויכסה פעילות אתגרית אם צריך.

אין ספק שנסיעה בהריון למדינות העולם השלישי מלווה בסיכונים מיוחדים (מחלות זיהומיות שונות עשויות להיות קשות יותר בהריון, דוגמת מלריה או צהבת; חלק מהחיסונים אסורים בהריון; תרופות שונות אסורות בהריון). במצבים מסוימים כדאי להימנע מהנסיעה בכלל: הריון בסיכון גבוה, הריון מרובה עוברים, כאשר יש היסטוריה של הפלות ספונטאניות, כאשר קיימת היסטוריה של סוכרת או יתר לחץ דם בהריונות הקודמים, כאשר ברור שהיעד מצריך נטילת טיפול מונע למלריה שאסור לקחת אותו בהריון ועוד). לכן כדאי להתייעץ לפני כן עם הגניקולוג ועם הרופא במרפאת המטיילים. כדאי גם לנסות ולארגן כתובות וטלפונים של בתי חולים אמינים ביעדים אליהם נוסעים. הטרימסטר השני הוא התקופה העדיפה לנסיעה, לאחר השלב בו מתפתחות רוב המערכות בגוף העובר ולפני השלב שבו קיימת סכנה לסיבוכים מיילדותיים. בכל מקרה, חשוב לוודא שעושים ביטוח נכון שכולל גם מצבים הכרוכים בהריון ושלחברת התעופה אין התנגדות לקחת אותך לשם.

רוב מה שאנחנו יודעים על חיסונים הוא מידע שהצטבר בדיעבד, לאחר שהסתבר שנשים שהיו בהריון קיבלו חיסון כלשהו (היות שהמחקרים שבחנו את בטיחות החיסונים לא כללו אוכלוסיות של נשים בהריון). עם זאת, במרבית המקרים התועלת ממתן החיסון בהריון עולה לאין שיעור על הסיכון התיאורטי הכרוך בו, במיוחד כאשר מדובר במחלות המהוות סיכון מיוחד לאם או לעובר וכשהחיסון נחשב לבטוח. חיסונים מתים נחשבים לבטוחים בהריון, בעוד שחיסונים חיים אסורים במתן (לדוגמה, החיסון כנגד קדחת צהובה הניתן לנוסעים למרבית מדינות אפריקה ודרום אמריקה). ככלל, עדיף להתחסן בטרימסטרים השני והשלישי ולא בתחילת ההיריון. מי שמתכננת הריון צריכה להמתין חודש מקבלת חיסון חי ועד הכניסה להריון. אין בעיה להיניק ולקבל חיסון כלשהו.

לא מומלץ לנשים בהריון לנסוע לאזורים שיש בהם מלריה. מלריה היא מחלה קשה ומסוכנת מאוד בהריון, גם לאם וגם לעובר. אם אין ברירה, לריאם היא תרופת הבחירה למניעת מלריה בהריון. אולם גם אותה עדיף לקחת בטרימסטר השני והלאה.

הריון כרוך בסיכון מוגבר להתהוות קרישי דם ברגליים ותסחיפים ריאתיים. עובדה זו רלוונטית במיוחד לנוסעות בהריון הטסות טיסות ארוכות, במהלכן כדאי לבצע תרגילים המפעילים את הרגליים ולזוז הרבה.

כל מה שאמרנו לגבי היגיינת מזון ומים חשוב פי כמה אצל נשים בהריון: התייבשות כתוצאה משלשולים ומהקאות עלולה להיות מסוכנת ולהוביל לנפילת ל"ד וללידות מוקדמות. כדאי להצטייד מראש בתמיסות ORS, oral rehydration solution, אותן ניתן לקנות בכל בית מרקחת. אם השלשולים מלווים בחום, התרופה האנטיביוטית המותרת בהריון הינה אזיתרומיצין - בניגוד לציפרוקסין או לטאריויד המומלצות בדרך כלל למטיילים ואינן בטוחות בהריון.

בהריון לא מבצעים פעילויות אתגריות: לא מטיילים בגובה רב, לא עושים סקי ולא צוללים.

א. אין תשעת אלפים סוגי מלריה. יש בדיוק חמישה. יעילות התרופות למניעת מלריה גבוהה ביותר ועומדת על הרבה מעל ל-90%. ולא, התרופות למניעת מלריה אינן גורמות להתקרחות, אינן פוגעות בכבד, ושיעור הפסיכוזות המופיע עם נטילת לריאם הוא בערך 1:10,000 (כלומר למי שיהיו כאלה, כדאי גם לגשת לדוכן מפעל הפיס). תופעות לוואי מהתרופות למלריה יש בעיקר לישראלים שנוסעים להודו ולא לוקחים את התרופה.

ב. תאילנד היא עדיין מדינת עולם שלישי, למרות השחיקה שחלה בתפיסתה ככזו. נוסעים רבים סובלים משלשול מטיילים בתאילנד, ועדיין חיוני לקיים בה את כללי ההקפדה על היגיינת מזון ומים.

ג. תכשירים מתאימים נגד עקיצות יתושים קונים בארץ ולא בניכר. הדבר נכון גם לגבי תרופות. סיכוי טוב שמה שתקנו בעולם השלישי יהיה מזויף ואף מסוכן.

ד. אם שותים הרבה אלכוהול כשמשלשלים, לא מחטאים את המעיים. צריך לקחת תכשירים מתאימים נגד שלשולים קלים או אנטיביוטיקה כאשר השלשול קשה, ממושך או מלווה בחום או בדם.

ה. הסיכון לתחלואת מטיילים קשור ליעד, ולא לרמת המלונאות. כלומר, אם אוכלים נקניקייה עסיסית בדוכן פינתי עלוב בוינה, הסיכון לשלשל נמוך בהרבה, לעומת אכילת אנטריקוט במסעדת פאר בלובי של השרתון בניגריה. מכאן, החיסונים חשובים גם למי שנוסע להודו למלונות חמישה כוכבים (הטבח לא בהכרח לן במלון או רחץ ידיים). גם ליתושים, אגב, פחות משנה באיזה מלון אתם מתאכסנים.

ו. מבוגרים אינם סובלים יותר מתחלואת מטיילים לעומת צעירים. נהפוך הוא. שיעור גבוה יותר של מחלות חום ותחלואת מעיים מופיע אצל מטיילים צעירים בהשוואה למבוגרים עתירי מחלות רקע. מישהו אמר הרפתקנות? התעלמות מהנחיות?

ז. אם עשיתם סקי באלפים הצרפתיים ולא סבלתם מסימני מחלת גבהים, אין פירושו שבאותו הגובה בדיוק באנדים או בלדאק ובסביבותיה תרגישו טוב. ממש לא. דלילות האוויר משתנה מאזור לאזור. אגב, דווקא צעירים חסונים הנמצאים בכושר טוב עלולים דווקא לסבול יותר מסימני מחלת גבהים: הם מטפסים במהירות, קלילים כאיילות, ולא מאפשרים לגוף שלהם להתרגל. גם כאן יש יתרון בולט לאוכלוסייה הנגררת.

ד"ר דני אלון הוא מומחה למחלות זיהומיות ומנהל שירות רפואי לנוסע, המרכז הרפואי תל-אביב

בואו לדבר על זה בפורום רפואת מטיילים.