אוסטאוארטריטיס: פעילות מים

עם הגיל, שכיחות האוסטאוארטריטיס עולה בצורה משמעותית. מדובר במחלה הקשורה למערכת השלד והכרוכה בכאבים. אורח החיים משפיע מאוד על היארעות המחלה. מבוגרים שלא מקפידים על אורח חיים בריא צפויים גם לסבול יותר מאחרים מכאבים, אי נוחות, בעייתיות בתפקוד היומיומי ועוד. הדבר עלול להתבטא בביצוע תנועות יומיומיות כמו עלייה במדרגות, קימה מכיסא, יציאה מרכב ועוד.

התרגילים לשיפור מצבו של אדם הלוקה במחלה הם בדרך כלל תרגילים פונקציונליים (תרגילי שיקום) המתבצעים עם אביזרים מתאימים כמו בוסו, פיתה, פיטבול ומנחי גוף שמפעילים רבות את השרירים המייצבים בכללותם. הכאבים באים לידי ביטוי בפעילות שיש בה אימפקט, כמו ריצה וריקוד, יותר מאשר פעילות שאין בה אימפקט, כמו שחייה או רכיבה על אופניים.

הטיפול הקיים כולל הערכה מקיפה על ידי פיזיותרפיסט מוסמך, הכוללת ראיון ובדיקה פיזיקלית מקיפה. בעקבותיה נבנית תכנית שיקום הכוללת לרוב מרכיב פאסיבי של טיפול במקביל למרכיב אקטיבי - בניית תכנית תרגילים לביצוע יומיומי בבית על ידי המטופל.

במקרים שבהם הטיפול השמרני אינו עוזר, או שמדובר בדרגת חומרה גבוהה של המצב, ניתן לשקול טיפול ניתוחי, הכולל טווח רחב של התערבויות כירורגיות - החל משיוף הסחוס ועד החלפת מפרק. בכל מקרה ישנה חשיבות לשיקום פיזיותרפי גם טרם ניתוח, וזאת על מנת לשפר את תוצאות הניתוח ולקצר את זמן ההחלמה ממנו.

במחקר שנערך בבית הספר לפיזיותרפיה בסקטון בקנדה נבדקה ההשפעה של פעילות במים וחינוך נכון על ירידה בסיכון הנפילה בקרב מבוגרים עם אוסטאוארטריטיס באגן הירכיים. לפי הסטטיסטיקה, אחד משלושה מבוגרים מעל גיל 65 נופל לפחות פעם אחת בשנה. נפילה לא טובה עלולה לגרום לשבר באחד המפרקים, לרבות מפרק הירך, ואז מדובר בתהליך שיקום ממושך ופוטנציאל להיות מעורב בסיבוכים ומחלות נוספות, עד כדי מקרים של מוות או הגבלה תנועתית חמורה ביותר. ככל שהעשור של האדם מתקדם יותר, ההידרדרות של המצב הגופני בכלל ושל משאבים חיוניים מאוד כמו סחוס, עצם ושריר מהירים יותר ומשפיעים על פרמטרים רבים כמו יציבה, תפקוד גופני כללי ותנועתיות יומיומית.

במחקר נבדקו 76 מבוגרים בני 65 ומעלה הסובלים מאוסטאוארטריטיס באגן הירכיים ומגורם סיכון אחד לפחות לנפילה. הנבדקים חולקו באופן אקראי לשלוש קבוצות:

1. התעמלות מים ולימוד - ביצעו תרגילים במים פעמיים בשבוע ולמדו פעם בשבוע.

2. רק התעמלות במים - ביצעו התעמלות במים פעמיים בשבוע.

3. חברי קבוצת הביקורת - לא שינו את הפעילות הרגילה שלהם.

לפני תקופת הניסוי ואחריה נמדדו שיווי משקל, ביצוע שתי משימות במקביל, תפקוד יומיומי (ישיבה על כסא וקימה ממנו) והליכה. נראה שיפור ניכר בגורמי הסיכון לנפילה:

קבוצה 1 שיפרה את התפקודים היומיומיים ביחס לקבוצות 2 ו-3 . המסקנה - השילוב של חינוך נכון ותרגילים במים היה אפקטיבי להורדת הסיכון לנפילה בקרב מבוגרים עם אוסטאוארטריטיס.

איתי זיו הוא מומחה לפעילות גופנית ספורט וחדרי כושר, סגן מנהל קמפוס "שיאים" באוניברסיטת תל אביב.

עמית אברהם הוא פיזיותרפיסט מוסמך ומומחה לפציעות שריר-שלד. מרצה לפציעות ספורט בקמפוס "שיאים".

בואו לדבר על זה בפורום רפואת ספורט לבריאים ונכים.