כאבי ברכיים: מיתוסים מול מציאות

הקשר בין כאבים לבעיות ברכיים אינו כה פשוט כפי שחשבנו עד כה. כך למשל, רבים האמינו כי פעילות גופנית עלולה להאיץ את הפגיעה בסחוס, אך מחקרים מקיפים שינו את התפיסה בעניין זה. אפילו הביטוי "שחיקת סחוס" התגלה כבלתי מדויק. להלן מיתוסים הקשורים בכאבי ברכיים והפרכתם.

אין זה נכון לקרוא לתופעה שבה מופיעים פגמים בסחוס המפרקי בשם "שחיקה". מחקרים מראים שהפגמים בסחוס לא מופיעים משפשוף חוזר ונשנה אלא מבעיה בתפקוד התאים שבונים את רקמת הסחוס. בדיוק כמו שהתקרחות נגרמת מבעיה בתאים שבשורשי השיער. קישור בין הפגיעה בסחוס להפעלה "מוגזמת" של הברך עלול לגרום לאנשים לפחד "להשתמש" בברך, דבר שעלול להיות מסוכן לא פחות מהבעיה בברך.

השם הנכון לבעיה צריך להיות "ניוון סחוס" ולא שחיקת סחוס. לכן, פעילות גופנית כגון הליכה מרובה לא רק שאינה מחמירה את מצב הסחוס, אלא אף משפרת אותו. בפעם הבאה שבה אתם מתלבטים אם לצאת לפעילות גופנית חישבו על סחוס שצריך שיאמנו אותו כדי שלא יהיה מנוון, ולא על צמיג של רכב שצריך להשאיר בחניה כדי שלא יישחק.

כ-70% מהסובלים מפגמים בסחוס וכשליש מאלו שהסחוס שלהם כבר נעלם לחלוטין לא חשו מעולם כל כאב. מחקרים רבים מראים שאין קשר בין חומרת הפגיעה בסחוס לחומרת הכאב. ייתכן שפגם קטן בסחוס יגרום לכאב, שישבית מישהו לגמרי. בה בעת, אדם אחר יוכל להמשיך לרקוד עם הרס מוחלט של המפרק. לרוב זה בכלל לא כואב. הברך לא יודעת לקרוא צילומי רנטגן ולכן לבקשה "דוקטור, תסתכל בצילום ותגיד לי מה מצב הברך" אין שום היגיון.

רובנו מתייחסים למערכת חישת הכאב כאל מצלמה שמתעדת את הנעשה בברך ומעבירה מידע דוקומנטרי למוח. מחקרים עדכניים שבוחנים את תפקוד מערכת העצבים מראים שהיא פועלת יותר כמו תוכנת מחשב משוכללת שיכולה להוסיף ולהשמיט מידע רב. ברוב המקרים, כשמדובר בכאב כרוני, מערכת העצבים רגישה מדי וגירויים שצריכים להיות מתורגמים לתחושות של לחץ או תנועה מתורגמים לכאב.

מה גורם לכך?

במקרה שלנו האשם נעוץ כנראה בתהליך הפגיעה בסחוס. לרוב מדובר בתהליך בן מספר שבועות. מערכת העצבים יכולה "לזכור" את האירוע חודשים ושנים לאחר שחלף. השורה התחתונה היא שברגע נתון הכאב לא נובע ממצב הברך אלא מרמת הריגוש של מערכת העצבים.

אם מבינים שמדובר בתופעה עצבית שלא תלויה במצב הסחוס בברך, ברור שאין מקום לפסימיות הרווחת לגבי מגמת ההחמרה בכאב. מחקרים שנעשו לאורך שנים הראו שלכל היותר שליש מאלו שסובלים מכאב ברכיים יסבלו מהחמרה. אצל השאר הכאב יתמיד ללא שינוי או שאפילו יוקל. אכן כך! החלמה ספונטנית מתרחשת לעתים קרובות, משום שהכאב אינו נובע ממצב הברך אלא משינויים הפיכים במערכת העצבים. זה גם ההסבר לאופי ההתקפי של הכאב שבא והולך.

איך זה מסתדר עם מה שאומרים רופאים רבים? ובכן, ברור שאנחנו הרופאים נחשפים למדגם מאוד לא מייצג של מקרים. מטופלים שמחלימים לא חוזרים אלינו וקל לשכוח אותם. את המקרים בהם הכאב הולך ומחמיר קשה לרופא לשכוח.

אין שום טיפול מוכר שעוזר להצמיח סחוס בברך. זה לא אומר שאין דברים שעוזרים לשפר את בריאות הברך. המחקר המדעי מתרכז בשלושת האמצעים הבאים: פעילות גופנית, שמירה על משקל תקין ושמירה על אופטימיות (אמונה שניתן להתגבר על הכאב ולשמור על איכות חיים טובה).

לצד שמירה על בריאות הברך, אפשר וכדאי לטפל בתסמינים כדי לשפר את איכות החיים. מומלץ לבצע פעילות גופנית טיפולית יחד עם טיפול פשוט להפחתת כאב שכולל חימום מקומי (בקבוק חם של סבתות עושה את העבודה הכי טוב), משחת וולטרן, כמה תרגילי חיזוק ואם צריך שתי טבליות אקמול. במקרים מסוימים אפשר לשקול טיפולים יותר מורכבים (ויקרים) כמו הזרקה של חומצה היאלירונית, או טיפול באפוס (טיפול בכאבי ברכיים באמצעות מערכת הליכה).

כמומחה לטיפולים לא ניתוחיים בכאב ברכיים, אני יכול לקבוע באופן נחרץ שניתוח החלפת ברך הוא פתרון מצוין לרוב האנשים שסובלים מכאב חמור ומתמשך בנוכחות ניוון הסחוס. עד כה הדגשנו את הצד האופטימי של בעיות הברכיים. אמרנו שגם ללא סחוס אפשר לחיות בלי כאב, שהכאב יכול לחלוף גם ללא טיפול ושטיפול מקיף, מבוסס פעילות גופנית, יכול לאפשר לרבים לחיות מצוין עם הבעיה. עם זאת, אצל חלק קטן, אבל לא זניח, מהסובלים מכאבי ברכיים, הסבל הולך ומתגבר ויכול להישאר חמור כל עוד לא ננקטים אמצעים דרסטיים, כמו ניתוח. החשש מפני החלפת ברך, כמו מכל ניתוח, מובן וברור ואין טעם לבחור בפתרון שכזה לפני שמוצתה לחלוטין החלופה הלא ניתוחית.

איך מחליטים מתי צריך ניתוח? כל אחד צריך לברר לעצמו עד כמה הכאב והמגבלה מפריעים לו. אחר כך צריך לנסות בעזרת הסבר מרופא סבלני, או על ידי קריאה באינטרנט, להבין מהם הסיכויים והסיכונים שבניתוח. לבסוף צריך לשקול על מאזניים את הציפייה להטבה, מצד אחד, ואת החשש מסיבוכים וכשלון מצד שני.

כאשר התקווה מכריעה את החשש יש הצדקה לניתוח. לאור העובדה שתוחלת החיים נמצאת במגמת עלייה, מומלץ להימנע מסבל ממושך, לקבל החלטות בהתבסס על שיקולים רציונליים ולבחור בטיפול הרצוי והמומלץ לפתרון הבעיה, על בסיס בחינה מעמיקה ומודעת.

הכותב הוא אורטופד מומחה להחלפת מפרקים ולטיפולים לא ניתוחיים בכאבי ברכיים ומנהל פרויקט אוסטאוארתריטיס של הברך בשירותי בריאות כללית, מחוז ירושלים

בואו לדבר על זה בפורום אורטופדיה.