ביהמ"ש: לא נממן סחר באיברים

בית הדין הארצי לעבודה דחה בשבוע שעבר ערעור של מטופל שתבע מקופת חולים לאומית ומהמדינה מיליון שקל, למימון הוצאות הניתוח שעבר בדרום אפריקה להשתלת כליה מן החי. הנימוק - ככל הנראה מדובר בתורם ישראלי שוויתר על הכליה בגלל מצוקה כספית.

המערער, שעבר את הניתוח באוגוסט 2002, לא הכחיש כי השתלת הכליה בגופו נעשתה בדרך של סחר איברים, אך טען כי "אין מדובר בסחר איברים אסור כי במועד הניתוח לא היו בחוק, בחוזרי מנכ"ל או בפסיקה, הגבלות או איסור על סחר באיברים". על כן, טען כי הוא זכאי להחזר הוצאותיו במלואן וציין את "החיסכון" הכספי שהקופה זכתה בו בעקבות ביצוע ההשתלה בגופו מחוץ לישראל.

המדינה וקופת החולים טענו מנגד כי האיסור על סחר באיברים מבוסס על תקנת הציבור ותחולתה בדין הישראלי, וכי האיסור היה תקף גם במועד שבו בוצעה ההשתלה בגופו של המערער. לפיכך, אין לתת תוקף להשתלת איברים בהתרת המימון. התביעה נדחתה בית הדין האזורי בתל אביב, אך המטופל ערער על הפסיקה.

הציג את התורם כבן דודו

בתום תהליך משפטי ארוך של כעשור, דחה בשבוע שעבר בית הדין הארצי לעבודה את הערעור. בית המשפט קבע כי הוכח שחברת התיווך קיבלה תשלום עבור תרומת הכליה; כי מדובר בתורם ישראלי שככל הנראה היה מוכר למערער עוד מישראל. הדבר עולה מהרישום הרפואי של בית החולים בדרום אפריקה שבו בוצעה ההשתלה, במסגרתו צוין כי התורם הוא בן דודו של המטופל. בנוסף, התורם הוצג כ"קרוב" של המערער, דבר העולה מהמסמכים הרפואיים בישראל במסגרת בדיקות סיווג רקמות, כחודש לפני ביצוע ההשתלה בדרום אפריקה. לפיכך נקבע כי "הסתירה בין גרסתו של המערער למסמכים הרפואיים והיעדר הוכחת מניע אלטרואיסטי לתרומה, מעצימים את המסקנה לפיה מדובר בסחר איברים".

בית הדין הארצי הוסיף וקבע כי "השיטה המשפטית-ערכית הנהוגה בישראל ובעולם המערבי אינה מכירה בלגיטימיות של סחר באיברים בהשתלות מן החי ומן המת, בין אם בוצעו בישראל ובין אם בוצעו בחו"ל... האיסור על הסחר באיברים מקנה הגנה מפני ניצול מצוקתם של אנשים ועשיית שימוש בגופם של עניים כמקור אספקה של 'חלקי חילוף' להשתלה, כשהעני - שאין לו קשר כלשהו לנתרם - עלול להסכים למכור איבר מאיבריו כדי להיחלץ מעוני ומדוחק".

בואו לדבר על זה בפורום כירורגיה.