פגיעה בעבודה: כך תשיגו פיצוי

כאשר אדם עובד או משרת בצבא הוא עלול לחלות במחלה שיש קשר בינה לבין מקום העבודה. בדרך כלל הפיצוי הכספי הניתן בגין פגיעה בעבודה (או בצבא) הוא גבוה בהרבה מפיצוי הניתן עקב מצב של מחלות שאינן קשורות לעבודה. לכן - חשוב לעשות תהליך המכונה "הכרה כנפגע עבודה" ולהוכיח שיש קשר בין המחלה לבין העבודה.

יש מחלות המוכרות למרבית הציבור כמו התקפי לב כתוצאה ממצב חריג בעבודה, פגיעות אורטופדיות, פגיעה בשמיעה כתוצאה מחשיפה לרעש, צרידות של מורים וגננות עקב שימוש רב במיתרי הקול וכדומה.

פיצוי או קצבת נכות מעבודה נועדו לפצות עובדים אשר נפגעו בעבודתם. בהקשר זה, פגיעה בעבודה או תאונת עבודה היא תאונה או מחלה שקרתה תוך כדי העבודה ובעקותיה. כאשר בודקים את זכויותיו של אדם שנפגע בעבודה, מבחינים בין מחלת מקצוע לתאונת עבודה:

תאונת עבודה: תאונה שהתרחשה במהלך העבודה, בדרך לעבודה או בדרך חזרה מהעבודה. תאונות מוגדרות כאירוע פתאומי, בלתי צפוי ובלתי מתוכנן, שהביא לפגיעה פיזית או נפשית באדם. תאונה מאופיינת בכך שניתן לציין זמן מדויק ומקום ספציפי שבו היא התרחשה. (לדוגמא: נפילה מסולם, החלקה במקום העבודה, פציעה מכלי עבודה, אירוע לב עקב מריבה ועוד). על מנת שהתאונה תוכר כפגיעה בעבודה יש להוכיח כי התאונה התרחשה תוך כדי ועקב העבודה ושהחבלות מהן סובל הנפגע התרחשו כתוצאה מתאונה זו. בתנאים מסוימים תוכר גם תאונה בדרך לעבודה או בדרך מהעבודה הביתה כפגיעה בעבודה.

מחלת מקצוע: מחלה שנגרמה עקב העבודה ומאופיינת בכך שהתנאים במקום העבודה סייעו באופן משמעותי להופעתה. חלק מהמחלות המוכרות כפגיעה בעבודה מופיעות ברשימה בתקנות הביטוח הלאומי (כגון: ירידה בשמיעה עקב חשיפה לרעש, סרטן העור עקב חשיפה לשמש, צרידות כרונית למורים, חשיפה לחומרים כימיים או רעילים ועוד).

מחלה ספציפית: ישנן בעיות שאנשים מעטים יודעים לקשר אותן לעבודה. מחלות אלו אופייניות לסוגים מסוימים של עובדים:

סרטן הנגרם כתוצאה מחשיפה לחומרים כימיים או כתוצאה מחשיפה לשמש.

פרקינסון הנגרם כתוצאה מחשיפה לדלקים, חומרי כיול וחומרי ריסוס.

מחלות ריאה הנגרמות כתוצאה מחשיפה לחומרי ריסוס והדברה.

אי ספיקת כליות כתוצאה מחשיפה לחומרים המשתחררים בשעת ריתוך וצבעים אפוקסיים.

הידבקות במחלות מדבקות כמו שחפת, הפטיטיס C וכו' האופייניות לעובדים בצוותים רפואיים.

בכל המקרים הללו ובעוד רבים אחרים צריך להוכיח קשר סיבתי בין העבודה לבין המחלה. כלומר, יש לבדוק האם קיימות הוכחות מחקריות בספרות המקצועית המעידות על כך שחשיפה לחומר מסוים או לסביבת עבודה מסוימת גרמו להופעת המחלה.

1. נפגע שאירעה לו פגיעה בעבודה (תאונת עבודה או מחלת מקצוע).

2. התלויים במבוטח שנפטר עקב פגיעה בעבודה (לדוגמא: אלמן/ה, יתומים, הורים).

קביעת שיעור הנכות: אחוזי הנכות נקבעים על פי תקנות הביטוח הלאומי לקביעת אחוזי נכות לנפגע בעבודה. האחוזים נקבעים בוועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי. פעמים רבות יקבעו רופאי הוועדה בשלב ראשון נכות זמנית, ולאחר זמן תיקבע נכות צמיתה.

1. דמי פגיעה - תשלום בגין היעדרות מעבודה עקב תאונת עבודה או מחלת מקצוע שלא יעלה על 91 יום הנמנים ממחרת יום הפגיעה. דמי הפגיעה יחושבו לפי 75% מהשכר הממוצע בשלושת החודשים שקדמו לפגיעה.

2. פיצוי חד פעמי - ישולם לנפגע עבודה בעל דרגת נכות מ-9% ועד 19% נכות. הפיצוי יחושב לפי 75% מהשכר הממוצע בשלושת החודשים שקדמו לפגיעה X אחוזי הנכות X 43 קצבאות.

3. קצבת נכות מעבודה - תשולם לנפגע עבודה בעל דרגת נכות מ-20% נכות. הקצבה תחושב לפי 75% מהשכר הממוצע בשלושת החודשים שקדמו לפגיעה X אחוזי הנכות.

4. טיפול רפואי - מבוטח שנפגע בעבודה והוכר על ידי המוסד לביטוח לאומי כנפגע עבודה, זכאי לכיסוי הוצאות ריפוי, החלמה ושיקום לרבות טיפול, אשפוז, תרופות ומכשירים שניתנו על ידי קופות החולים.

5. גמלת תלויים עבור בני משפחה של נפטר עקב תאונת עבודה - במקרה בו עובד נפטר עקב פגיעה בעבודה יהיו זכאים התלויים בו (אלמן/ה, יתומים, הורים) לגמלת תלויים. גובה הקצבה משתנה בהתאם למספר ולגיל התלויים (40%-100% מהקצבה שהייתה משולמת לבעל דרגת נכות של 100%).

6. נכה נזקק - מי שלאחר 91 הימים הקצובים לדמי פגיעה, עדיין נמצא באי כושר עבודה מוחלט, יהיה זכאי לגמלה בגובה 75% מהשכר הממוצע בשלושת החודשים שקדמו לפגיעה בתנאי שאין לי הכנסה ממקור אחר.

7. שיקום מקצועי - מי ששיעור נכותו גבוה מ-10% יכול להיות זכאי לשיקום מקצועי אשר מטרתו היא הקניית מקצוע ו/או סיוע להשתלבות בעבודה, על פי התאמה אישית ויכולת.

8. היוון קצבת נכות - נכה שנקבעה לו נכות בשיעור העולה על 20% יכול בתנאים מסוימים להיות זכאי להמיר את קצבת הנכות במענק חד פעמי.

אדם שעבד במפעל כימי ונחשף לחומרים כימיים חלה במחלת פרקינסון. הוכח כי החומרים אליהם נחשף ידועים כאחד הגורמים למחלה והוא הוכר כנפגע עבודה. עקב כך הוא מקבל פיצוי מביטוח לאומי בסך 15 אלף שקל בחודש.

במקרה אחר, אדם שעבד כרצף שנים רבות ועקב ישיבה ממושכת על הברכיים חלו שינויים ניוונים בברכיו כך שהיום כמעט ואינו יכול לעמוד על רגליו. הוא הוכר כחולה ב"מחלת הרצפים" ומקבל פיצוי חודשי של כ-5,000 שקל לחודש מהביטוח הלאומי.

רופא שנדבק בשחפת והוכח כי עבודתו בבית החולים היא שגרמה לחשיפה לחיידקים ולכן הוכר כנפגע עבודה. אדם שעובד למעלה מעשרים שנה כחקלאי וחשוף לשמש חלה בסרטן העור. הביטוח הלאומי לא הכיר בו כנפגע עבודה בטענה שמדובר בגבר בהיר עור עם עיניים כחולות ולכן הוא נמצא בסיכון גבוה לחלות במחלה. אלא שהיה מדובר בגבר ממוצא מזרחי ששם משפחתו מזרחי, עיניו ועורו כהים. לאחר הצגת מסמכים רפואיים מתאימים והבהרת הטעות הוא הוכר כנפגע עבודה.

בואו לדבר על זה בפורום זכויות רפואיות.