חיסון שפעת: זמן להפשיל שרוולים

וירוס (נגיף) השפעת גורם בכל שנה לתחלואה נרחבת בכל קבוצות הגיל. מחלת השפעת מתאפיינת בסימנים כמו חום, שיעול כאבי שרירים, אשר חולפים לאחר מספר ימים, במרבית המקרים, מבלי לגרום לסיבוכים. אולם, לעתים הווירוס גורם לסיבוכים קשים, שעלולים להביא לדלקת ריאות, דלקת קרום הלב, דלקת קרם המוח ואף למוות. הדרך היעילה ביותר להימנע ממחלת השפעת היא חיסון.

להלן מספר הנחות ותהיות לגבי החיסון נגד שפעת עונתית:

החיסון מונע סיבוכים ומוות בשיעור גבוה. צילום: שאטרסטוק

1. ההנחה: שפעת היא ממילא מחלה ויראלית, וחיסון לא עוזר לווירוסים. או שאחלה בה או שלא

שפעת היא אמנם מחלה ויראלית (נגיפית), אבל חמורה יותר מווירוסים אחרים השכיחים בעונת החורף, ועלולה לגרום לסיבוכים בדרכי הנשימה ובאיברים אחרים ואף למוות. יעילות החיסון תלויה במשתנים רבים, כמו גיל מקבל החיסון, המצב הבסיסי של בריאותו וההתאמה בין מרכיבי החיסון לווירוס הנפוץ בעונה.

בתנאים מיטביים בהם מקבל החיסון הוא מבוגר בריא ויש התאמה טובה בין החיסון לבין הווירוס הנפוץ בעונה יעילות החיסון טובה מאוד. היא פוחתת, כשמקבל החיסון צעיר מאוד או מבוגר מאוד, כאשר הוא סובל ממחלת רקע, וכאשר אין התאמה טובה בין תחזית ארגון הבריאות העולמי לווירוס, שבסופו של דבר נפוץ בעונה. אך גם במקרים אלו, החיסון מונע סיבוכים ומוות בשיעור גבוה.

2. ההנחה: התחסנתי בשנה שעברה, זה מספיק

וירוס השפעת משתנה משנה לשנה, ולכן בכל שנה יש להתחסן מחדש. קביעת הרכב החיסון נעשית על ידי ארגון הבריאות העולמי, בהתאם לתחזית לווירוסים שיהיו נפוצים באותה עונה.

יתר על כן, החיסון הוא חיסון מומת ואינו מכיל אדג'ובנאנט (חומר שמוסיפים לתרכיב החיסון על מנת ליצור תגובה חיסונית טובה יותר), מה שאומר שהחיסוניות הנובעת ממנו פגה תוך מספר חודשים. מסיבות אלו יש להתחסן לפני כל עונת שפעת.

3. ההנחה: רק קשישים, תינוקות, חולים במחלות כרוניות ונשים הרות צריכים להתחסן

עיקר הסיכון לסיבוכים הוא בקבוצות הסיכון: תינוקות, קשישים, נשים הרות וחולים במחלות כרוניות, אבל חשוב לדעת שמרבית הסיבוכים חלים דווקא באנשים בריאים.

4. ההנחה: לא מתים משפעת, זו רק מחלה חורפית לא נעימה

שפעת הינה מחלה קשה בהשוואה למחלות ויראליות אחרות הגורמות להצטננות. היא בהחלט עלולה לגרום לסיבוכים רבים ולמוות, גם באנשים צעירים ובריאים.

5. ההנחה: שפעת תעבור מעצמה, עם אנטיביוטיקה או בלי. אפשר להתמודד איתה ללא טיפול

ברוב המקרים מחלת השפעת חולפת מעצמה תוך כשבוע, אך לעיתים נגרמים סיבוכים, חלקם מווירוס השפעת עצמו וחלקם מסיבוך חיידקי משני. סיבוך שכזה מצריך לעיתים טיפול אנטיביוטי ואף טיפול תומך באשפוז. חשוב להיות עם היד על הדופק בעניין זה.

שפעת הינה מחלה קשה בהשוואה למחלות ויראליות אחרות הגורמות להצטננות. צילום: שאטרסטוק

6. ההנחה: החיסון מכיל וירוס חי, למה לי להכניס לגוף בריא וירוסים

קיימים שני סוגי חיסונים לשפעת: האחד - החיסון הוותיק והנפוץ שהוא מומת, אינו מכיל חומר ביולוגי חי וניתן בזריקה. השני - חיסון חי מוחלש הניתן בתרסיס באף (Flumist). חיסון זה מכיל ווירוסים שעברו החלשה כך שאינם יכולים לגרום למחלה, אך כן גורמים לחיסוניות המקנה הגנה מהשפעת עצמה. השנה, עונת השפעת 2019-2020, החיסון הניתן בישראל הוא חיסון מומת הניתן בזריקה ומכיל 4 זנים של שפעת, כולל את הזן H1N1, המוכר גם בשם "שפעת החזירים".

7. ההנחה: תמיד אחרי שאני מתחסן לשפעת, אני חולה. החיסון גורם למחלה. ידוע שלחיסון השפעת תופעות לוואי קשות ובלתי נעימות

החיסון המומת, אינו מכיל וירוסים חיים. לפיכך, הוא אינו יכול לגרום לשפעת.

במקרה של תחלואה בשפעת, מיד לאחר החיסון, קרוב לוודאי שההדבקה קדמה לקבלת החיסון. אפשרות נוספת היא שהוא חלה בזן שלא נכלל בחיסון באותה שנה.

תופעות הלוואי של החיסון המומת קלות וחולפות. תופעת הלוואי השכיחה ביותר, בדומה לחיסונים אחרים, הינה תגובה מקומית חולפת במקום ההזרקה. תיתכן תופעת לוואי של תחושה כללית רעה, כאבי שרירים וכד', תופעת לוואי זאת יכולה להימשך כ-48 שעות, ואינה יכולה לגרום לסיבוכים כמו המחלה עצמה. תופעות הלוואי הנפוצות של החיסון החי המוחלש הן נזלת או גודש באף. תופעות אחרות כגון כאב גרון, שיעול, חום וכאבי שרירים נדירות יותר, קלות וחולפות תוך זמן קצר. החיסון החי המוחלש יכול לגרום להחמרה בתסמינים נשימתיים באוכלוסיות המצויות בסיכון לתחלואה בווירוס, שכן הוא מכיל וירוסים חיים מוחלשים. לפיכך, מומלץ שלא לחסן בחיסון הזה חולים בקבוצות סיכון. חשש מוכר נוסף הוא היארעות של מחלת גיליאן- ברה (Guilliain Barre Syndrome (GBS. חשוב לציין כי מאז שנת 1976 לא נרשמה עליה בהופעת התסמונת בהקשר למתן חיסון השפעת. יש לזכור שמחלת השפעת כשלעצמה תגרום לשכיחות גדולה יותר של GBS כך שאין הצדקה להימנע ממתן החיסון לשפעת בשל החשש מ-GBS.

ד"ר מיכל שטיין, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות של המרכז הרפואי הלל יפה.