ניתוח החלפת מפרק: איכות חיים
ניתוח להחלפת מפרק ברך או ירך הוא ניתוח שכיח למדי ונחשב מהניתוחים המוצלחים ביותר באורתופדיה. כיצד הניתוח מתבצע? מהם הסיכונים? ומתי כדאי לגשת לניתוח?
ניתוח להחלפת מפרק איננו ניתוח מציל חיים, אלא ניתוח "מציל" איכות חיים ומשפר תפקוד. למעשה, אלה מטרות הניתוח: שיפור איכות חיים ותפקוד. ההחלטה על קיומו של הניתוח מתקבלת אך ורק על ידי המטופל. בניתוח מבוצעת החלפה של מפרק שאיננו מתפקד במפרק מלאכותי. הניתוח נעשה, על פי רוב, לאחר מגוון של טיפולים שלא צלחו. אחוזי ההצלחה של ניתוח זה גבוהים ומגיעים לכ-90%; עם זאת, חשוב לציין כי המפרק המלאכותי אינו מתפקד ברמת תפקוד של מפרק בריא.
מהי אנטומיית המפרקים?
הברך מורכבת משני מפרקים. האחד הוא חיבור עצם הירך עם עצם השוקה; והשני הוא חיבור עצם הירך עם הפיקה. החלל הסינוביאלי הוא חלל המכיל את נוזל המפרק המסייע בסיכוך התנועה.
מפרק הירך נושא את משקל הגוף - וכולל את רצועת הכסל והירך, שהיא הרצועה החזקה ביותר בגוף. רצועות המפרקים בנויות מסיבים חזקים ומטרתן לשמור שהמפרק יישאר במקומו ולא יזוז. עם זאת, הוא מאפשר טווח תנועה רחב מאוד, בשל היותו מפרק כדורי.
כיצד מתבצע הניתוח?
לניתוח החלפת המפרק יש שתי אפשרויות ביצוע מרכזיות. האחת: החלפה חלקית של המפרק; והשנייה: החלפה מלאה של המפרק. בניתוח להחלפה מלאה של הירך, מוחלפים ראש עצם הירך ושקע עצם האגן בשתלים מלאכותיים. כיום, עם שיפור הטכנולוגיה, יש סוגים רבים של שתלים, המותאמים לצרכי המטופל. הניתוח נעשה בהרדמה מלאה - ובמהלכו נעשה חתך אורכי באורך 20-25 ס"מ בקדמת הברך, לצורך גישה ניתוחית. לאחר הסרת הסחוסים והעצמות הניזוקים, מותאם המפרק המלאכותי - והחתך נתפר ונחבש. אורך הניתוח כ-2 שעות ומשך האשפוז כ-3 ימים.
מה קורה לאחר הניתוח?
לאחר הניתוח, יש תקופת התאוששות, הכוללת גם טיפול בתפרים (עד הסרתם), למניעת זיהום. אסור להרטיב את מקום התפרים - ויש לשמור עליו נקי. חשוב לחבוש את החתך ולמנוע חיכוך עם בגדים. אזור הניתוח יהיה עם נפיחות, לאורך זמן רב - ואין מה לחשוש מכך, אך יש לשים לב לצבע החתך; ובמקרי אודם או הפרשה, יש להודיע מידית לרופא.
על מה עוד חשוב להקפיד בתקופת ההתאוששות?
שמירה על דיאטה מאוזנת ולא לעלות במשקל.
שתייה מרובה של מים.
הימנעות, ככל שניתן, משתיית קפה ואלכוהול.
הקפדה על לקיחת התרופות לאחר הניתוח (למניעת זיהום ולקרישת דם).
הימנעות משילוב של הרגליים.
שינה עם כרית בין הרגליים, כדי למנוע סיכול רגליים.
האם תהליך ההחלמה כולל פיזיותרפיה?
על המטופל להקפיד לבצע טיפולי פיזיותרפיה במשך 3-4 חודשים, על מנת להתרגל למפרק החדש. המפרק המלאכותי מאפשר הליכה ללא כאבים - ולאחר תקופת ההחלמה, אף לעסוק במגוון פעילויות ספורטיביות מתונות.
מהם הסיכונים הכרוכים בניתוח?
ישנם 3% סיבוך, הכוללים: סיבוכים מהרדמה, זיהום פוסט-ניתוחי, תסחיפים ריאתיים, פקקת ורידים, שברי עצמות, פגיעה בכלי דם ועצבים, פריקות; וגם, בסופו של דבר, איכות טכנית ירודה של הניתוח עצמו, שלא משיג את יעדי הניתוח. למרות שאחוז הסיבוכים אצל כירורגים מנוסים הוא פחות מהאחוז הכללי, עדיין: סיבוכים, בכל זאת, קיימים.
מהם הגורמים המרכזיים המצריכים ניתוח להחלפת מפרק בברך?
הסיבה המרכזית היא כישלון טיפולים חלופיים, כדוגמת פיזיותרפיה וכאבים חזקים ומגבילים, מבחינת המטופל. סיבות נפוצות נוספות הן דלקת מפרקים ניוונית ודלקת מפרקים ראומטית מתקדמות.
85% מהאוכלוסייה מעל גיל 65 סובלת מדלקת פרקים ניוונית (אוסטאוארטריטיס); מפרקי הירך והברך, הנושאים את משקל הגוף, הם לרוב המפרקים הנפגעים.
אז כיצד להחליט האם לעבור ניתוח?
הדבר החשוב ביותר הוא לתת אמון ברופא הכירורג, לוודא שאתם סומכים עליו ועל מקצועיותו. הדבר השני הוא לשאול את עצמכם שאלה אחת: "האם איכות חיי הירודה והסבל שנגרם לי כתוצאה מכך - מצדיקים את הסיכון בניתוח?"; אם התשובה לשאלה זו הינה חיובית, אז שווה לקחת את הסיכון.
תפקיד הרופא בסיטואציה זו: לפרט את כל הכלים והאופציות הטיפוליות שעומדות על הפרק - ולנסות להתאים את הציפיות לתוצאות האפשריות בכל אופציה. כאשר הרופא מונה את האפשרויות, הוא מסתמך על בדיקה קלינית ובדיקות עזר, כגון: צילומי רנטגן, CT, MRI. לעיתים הבדיקות הפיזיות אינן תואמות את צילומי העזר; וברוב המקרים, המצב הפיזי של המועמד לניתוח הוא הקובע. צילומי עזר הם רק המשך של הבדיקה הקלינית וההיסטוריה הרפואית של החולה.
אז מה השורה התחתונה?
ניתוח להחלפת מפרק אינו דחוף ומהווה את המוצא האחרון, בטיפול במפרקי החולים; בדרך זו, ניתוח אפשרי בכל שלב של הטיפול. אין לשכוח שמפרק מלאכותי אינו יכול להישאר לצמיתות בגוף המנותח ויש להחליפו בחדש; עם זאת, ניתוחים להחלפת ברך או ירך מחזיקים עד 25 שנה. התחושה של איבר טבעי (Proprioception) אובדת באופן חלקי או מלא. כלומר: המפרק המלאכותי שמושתל בניתוח אינו מורגש כ"שלך". טענה זו נכונה בעיקר בנוגע לברך מלאכותית.
ד"ר מיכאל מרקושביץ הוא מומחה לאורתופדיה.
סייעה בהכנת הכתבה: רון שגב פינקלמן, כתבת zap doctors.