מוות בניתוח, לא דווקא רשלנות

מוות הנובע מהניתוח - לא תמיד רשלנות רפואית. כך לפי עולה מפסיקת בית משפט השלום בחיפה, שדחה בשבוע שעבר תביעת רשלנות רפואית סך כ-1.7 מיליון שקל. התביעה הוגשה על ידי תובעי עזבונו של גבר שמת בגילאי החמישים לחייו, לאחר שעבר ניתוח להוצאת גידול ממוחו בבית חולים בילינסון. יורשיו של האיש הגישו את התביעה נגד קופת חולים כללית ובית החולים המדובר.

לפי פסק הדין, המנוח החל לסבול מכאבי ראש והפרעות בראייה בתחילת שנת 2004 וביצע מספר בדיקות במסגרת קופת חולים, כשביולי באותה שנה אובחן במוחו גידול מולד. כחודש לאחר מכן נותח האיש בבית החולים בילינסון; לאחר הניתוח מצבו של המנוח היה קשה והוא מת כשבועיים לאחר מכן מאוטם של כלי דם במוח.

תובעי עזבונו של המנוח, יורשיו ובני משפחתו, טענו כי מותו נגרם עקב רשלנותם של שני הנתבעים. ראשית, טענו, כי היה איחור באבחון הגידול בשל אי ביצוע הבדיקות המתחייבות וכי האיחור גרם למוות או תרם למוות. שנית, נטען כי הניתוח בוצע באופן רשלני, בעיקר בשל כך שבמהלך הניתוח נכרת רכיב חיוני במערכת ההורמונלית, דבר אשר גרם לפגיעה בייצור הורמונים חיוניים והוביל לתוצאה הסופית. שלישית, נטען כי פיקוח לא נאות על המנוח לאחר הניתוח הביא - או תרם אף הוא למותו. עוד נטען כי הייתה פגיעה באוטונומיה ו/או היעדר הסכמה מדעת של המנוח, כלומר שלא הוסברו לו כל ההליכים הרפואים ותופעות הלוואי כמתחייב. נזקי העזבון, הוערכו בסך של כ-1,680,000 שקל.

השופטת תמר נאות פרי קבעה כי ההליך הרפואי בוצע בהתאם לפרקטיקה המקובלת באותה העת וכי מדובר בניתוח מסוכן. כן דחתה השופטת את טענת היעדר הסכמה מדעת כיון שלא הוכחה.

ניתוח מסוכן

"מדובר בניתוח מורכב במוח, להסרת גידול בגודל של 2*2.5 סנטימטרים באזור בעייתי. שוכנעתי כי לא היה מנוס אלא לבצע את הניתוח", פסקה השופטת, "וכי הרופאים ביצעו את הניתוח לפי מיטב שיקול דעתם ומיומנותם, כי לא נפל פגם במעקב לאחר הניתוח. ולמרות אלה, למרבה הצער, גופו של המנוח לא עמד בטראומה, התפתחה סדרה של סיבוכים והוא נפטר כמה ימים בלבד לאחר הניתוח.

"נציג התביעה מפנה שוב ושוב לדבריו של המומחה מטעם ההגנה לפיהם, 'כל מה שקרה למנוח קרה בגלל הניתוח'. אין ספק כי כך הם פני הדברים, ולולא הניתוח ביום הספציפי לא היו ההתרחשויות שגרמו למותו. אך בין אמירה זו לבין קביעה שהצוות הרפואי התרשל בתפקידו ופעל מתחת לסטנדרט המצופה של הטיפול הרפואי המרחק עוד רב. יש עוד לזכור כי באחד המאמרים שפורטו מעלה צוין כי שיעור התמותה במהלך ניתוחים דומים בהם בוצעו כריתות הוא 5%, וכי 15% נוספים סובלים לאחר הניתוח מסיבוכים קשים; משמע, שעסקינן בניתוח מסוכן, והסיכון הטמון בניתוח זה התממש לגבי המנוח. אין בכך כדי לחייב מסקנה לגבי רשלנות".

בואו לדבר על זה בפורום רשלנות רפואית.