נקע בקרסול: אבחון וטיפול
שיחקתם כדורסל ונקעתם את הקרסול? אתם לא לבד. 7%-10% מהפונים לחדרי מיון סובלים מנקע. מתי יספיק טיפול שמרני - ומתי דרוש ניתוח? מדריך על רגל אחת
נקע בקרסול הוא פגיעה שכיחה ברצועות של פרק הקרסול - בעיקר החל מגיל 16 ובעיקר בעת פעילויות ספורט ופנאי, כגון כדורסל או כדורגל. לפי הסטטיסטיקה, בין שבעה אחוז לבין עשרה אחוז מהפונים לחדרי מיון - סובלים מנקעים.
כיצד נגרם נקע בקרסול?
סביב מפרק הקרסול ישנן רצועות, שתפקידן לייצב את כף הרגל. כאשר העומס המופעל על הרצועות במפרק הקרסול - גבוה יותר מכוחן, נפגעות ונמתחות אחת או יותר מהרצועות, היציבות נפגמת ונגרם הנקע.
ברוב מקרי הנקעים בקרסול, מדובר בנקע כתוצאה מתנועה חדה בקרסול, הכוללת הפניה של כף הרגל כלפי פנים בזמן התנועה (הליכה, קפיצה או ריצה), או בעת הנחיתה. ככל שמנח הקרסול בעת הפגיעה הוא כפיפה כפית, הסיכוי לנקע עולה.
מהן הרצועות המרכזיות הנפגעות בנקע בקרסול?
הרצועות העיקריות שנפגעות הן שלושת הרצועות סביב הפטישון החיצוני, שאחראיות ליציבות (אאסטרוטורה?) הקדמית-אחורית והחיצונית-פנימית של כף הרגל (בעיקר: anterior talofibular ligament ו-calcaneofibular ligament ובשיעור נמוך יותר נפגעת גם רצועת deltoid). בנוסף לרצועות עצמן, עלולים להיפגע מבנים נוספים בקרסול, כגון הסחוס בשטח המפרקי של מפרק קרסול.
מי נמצא בקבוצת הסיכון?
כל אחד יכול לסבול מנקע בקרסול, אך אצל ילדים מתחת לגיל 16, רצועות הקרסול חזקות יותר - ולכן התדירות בגילאים האלה נמוכה יותר, אלא אם מדובר בילדים בגיל 10-11 שמשחקים בכדורסל ו/או בכדורגל. בנוסף, בקרב כ-15%-20% מהאוכלוסייה (בעיקר נשים) - קיימת תופעת עודף גמישות במפרקים, העלולה אף היא להגדיל את הסיכון לנקעים.
האם קיימים סוגי נקע שונים?
ניתן לקטלג את סוג הנקע לפי דרגת חומרתו:
קרע מיקרוסקופי/ נקע מדרגה ראשונה (נקע קל) - קריעה של סיבים בכמות קטנה.
נקע מדרגה שנייה (נקע מתון, קרע או נזק חלקי ברצועות) - קריעה שמתקרבת ל-50% מחוזק הרצועה.
נקע מדרגה שלישית (נקע קשה) - קרע מלא של הרצועות.
כיצד מאבחנים את הנקע?
לאחר הפציעה, המטופל מתאר כאב - ולרוב ישנה נפיחות בחלק הצידי-קדמי של הקרסול; וקושי בהנעת הקרסול ובהליכה. בנקעים מתונים וקשים, מופיע לרוב גם שטף דם תת-עורי וקושי לשאת משקל על הרגל הפצועה.
על מנת לאבחן את סוג הנקע וחומרתו, חשוב לבחון, בבדיקת המטופל, את היסטוריית הטראומה: באיזה מנגנון וכיצד התרחש הנקע? ובאיזה מקום חש המטופל כאבים?
לצורך אבחון מדויק ושלילת נזק גרמי, יש לבצע צילומי רנטגן מזוויות שונות. לצורך אומדן דרגת הנזק ברצועות וברקמות הרכות השונות סביב קרסול - מומלץ לבצע בדיקת US ובדיקת MRI קרסול.
איך מטפלים בנקע?
נקע קל- בינוני: התוצאות הטובות והמהירות ביותר לטיפול בנקע מושגות בעזרת טיפול שמרני, המתחיל מיד לאחר הפציעה; וטיפול תפקודי, כלומר הפעלה מוקדמת של הקרסול ושיקום תפקודו. השילוב של שניהם מביא, ברוב המקרים, להחלמה מלאה.
טיפול שמרני: בתקופה הראשונית לאחר נקע בקרסול מטפלים לפי עקרונות שיטת "Rice" (מנוחה, קירור, חבישה והגבהה של הקרסול). הטיפול השמרני כולל מנוחה; קירור המקום עם קרח במשך 72 שעות, על מנת למנוע נפיחות והתפשטות של שטף דם בימים הראשונים; נטילת משככי כאבים; וחבישת הקרסול בתחבושת אלסטית או בקרסוליה אלסטית. פעולות אלה מאטות את זרימת הדם לקרסול - ובכך נמנעת החמרת הפציעה. הנחת קרח על הקרסול ונטילת משככי כאבים - מקצרים את זמן ההחלמה המלאה.
טיפול תפקודי: מיועד להנעת הקרסול ולנשיאת משקל עליו, מוקדם ככל שניתן. הנעת הקרסול ומתיחה של רקמותיו מחזירה את מלוא טווח התנועה הנורמלי של הקרסול. נשיאת המשקל מאפשרת תרגול ושיקום פרופריוצפטיבי (שיקום התחושה העמוקה של מנח הקרסול). בהיעדר שיקום ממושך של שליטה בקרסול, הסיכוי לנקע חוזר בקרסול הוא כפול - מהסיכוי לנקוע קרסול שלא ננקע קודם לכן.
נקע קשה: אם מדובר בנזק קשה ברצועות, עם קרע מלא (נקע בדרגה שלישית) - והטיפול השמרני לא הועיל, יש מקום לטיפול ניתוחי לצורך תיקון אי היציבות. הניתוח מתבצע בצורה פתוחה או בצורה ארטרוסקופית, בטכניקות שונות - ובאמצעותו ממקמים רקמות דומות, נוקשות יחסית, במקום רצועות הקרסול הפגועות.
האם יש סיכון לנקעים חוזרים?
נקעים פוגעים ביציבות הקרסול - ומעלים את הסיכוי לנקעים חוזרים, בהתאם לדרגת החומרה. מכיוון שנקע מתאחה כהצטלקות - והרקמה הצלקתית אינה מאפשרת יציבות מלאה, קיים סיכון לנקעים חוזרים.
כיצד ניתן למנוע נקעים?
באופן כללי, לא ניתן למנוע נקעים - מכיוון שהם נוצרים מתנועות טבעיות של הקרסול. עם זאת, לאחר נקע, קיימות מספר דרכים למניעת נקעים חוזרים - ולהקטנת הסיכון לנקע חוזר. העיקריות שבהן: תרגול פרופריוצפטיבי, קרסוליות וחבישות בעזרת טייפ מתאים. חיזוק שרירי הקרסול נמצא כיעיל אף יותר מקרסוליות וחבישות. נעליים גבוהות, למרות יתרונותיהן הביו-מכניים, הן חסרות השפעה בפועל על שיעור הנקעים החוזרים.
ד"ר מיכאל אלפרסון הוא מומחה בכירורגיה אורתופדית ומומחה לבעיות קרסול וכף רגל.
סייעה בהכנת הכתבה: יערית טרבלסי, כתבת Zap Doctors.