המדינה: השר"פ דרדר את הדסה
תגובת המדינה לתוכנית ההבראה של הדסה: רוצים לוודא שהכסף יגיע לידי הציבור, השר"פ יצומצם, ולא נסכים לסגירת ההוספיס; בנוסף, צפויות הפחתות שכר
המדינה הגישה היום (ג') את תגובתה לתוכנית ההבראה החד צדדית של נאמני הדסה לבית החולים לבית המשפט המחוזי בירושלים. נמסר כי המדינה מוכנה להשקיע כסף רב לצורך הבראתו של בית החולים לטובת שירותי הבריאות בירושלים, אך בתנאי שהמימון יושקע לטובת הציבור, ולא לטובת המערכת הפרטית. ההסתייגויות המרכזיות בקשר להסכם נעות סביב נושאי שר"פ, הפחתות שכר, המשך מעורבות הנאמנים בהדסה במקום חשב מלווה, והתנגדות לסגירת ההוספיס ומרכז האוסטיאופורוזיס.
מתגובת המדינה עולה כי ביצוע השרפ בבית החולים הדסה הוא אחד הגורמים להידרדרותו הפיננסית והניהולית של בית החולים. המדינה מתנגדת לשינוי אפשרי בשיעור השר"פ במהלך תקופת ההבראה שתמשך עד שנת 2020 ללא זכות וטו בעניין. ובכלל המדינה מתנגדת לשירותי שר"פ בשעות הבוקר לפני השעה 15:30 או לחולים המגיעים לאשפוז דרך חדר מיון ללא כל סייגים. בתגובה נכתב כי "המדינה לא תסכים למתן זכות בחירה לרופאי בית החולים אם לבצע שרפ במסגרת בית החולים או לתת שירותי רפואה פרטיים מחוץ לבית החולים, לפי שיקול דעתו של כל רופא ורופא או לפי שיקול דעתה של ההנהלה. שכן מתן זכות זו עלולה לגרום להתדרדרות כספית נוספת של בית החולים. החלטה בענין אי ביצועו של שרפ במסגרת בית החולים צריכה לחול על כלל הרופאים. ככל שיוחלט על השארת השרפ בבית החולים, יש לבצעו בהתאם להוראות הרגולטוריות של המדינה".
עוד נטען כי מהסיכום שהושג בין המדינה לבין ארגון נשות הדסה ביחס לממשל התאגידי בהדסה המדינה סבורה כי ניתן להבריא את בית החולים ולמנוע את פירוקו. לפי ההסכם תמיכת המדינה כפופה למבחני תמיכה בהתאם לחוק יסודות התקציב, לאישור ועדת התמיכה הרלבנטית וכן לאישור ועדת הכספים. עוד צוין כי חרף היות בית חולים הדסה בית חולים ציבורי בבעלות פרטית, המדינה מוכנה לעשות שימוש בכספי ציבור בהיקף נרחב ביותר לצורך הבראתו מתוך דאגה לאינטרס הציבורי בדבר קיומם של שירותי רפואה מספיקים באזור ירושלים, ובתנאי שכספי הסיוע לטובת הציבור ולמערכת טובה ושיווניות ולא לטובת המערכת הפרטית. לפיכך המדינה דורשת מינוי חשב מלווה שיוודא שהכספים יוקצו למטרות שנקבעו. המדינה מתנגדת למעורבותם של הנאמנים בניהול השוטף של הדסה לאחר השגת תוכנית ההבראה.
עוד עולה מתגובת המדינה כי יהיו הפחתות שכר לעובדים בשלוש השנים הראשונות לתוכנית ההבראה אולם בתומן המדינה תבחן האם ניתן להחזיר את השכר לרמתו לפני ההפחתה. אם זה לא יתאפשר, אזי תוארך תקופת ההפחתה עד לייצוב מצבו הכספי של בית החולים. כמו כן המדינה מתנגדת לסגירת ההוספיס, המרכז לאוסטיאופורוזיס והמרכז לאיכות ובטיחות.
תגובת המדינה היא חלק מתהליך המשא ומתן הארוך בין המדינה להנהלה. במסיבת עיתונאים שהתקיימה היום בנושא בירכו שרת הבריאות יעל גרמן ומשה בר סימנטוב, סגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר, על הצהרת רופאי הדסה לפיה הם מעוניינים להפסיק את ביצוע השרפ בבית החולים.
שרת הבריאות: "1.3 מיליארד שקלים עד 2020"
בתוך כך קראו חברי ועדת הכספים של הכנסת למדינה ולרופאים להגיע להסכמות עד יום חמישי, לפני כינוס אסיפת הנושים. יו"ר ועדת הכספים, ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי) אמר "אם המדינה תגיע להסכמה עם הרופאים יגיעו להסכם. נראה לי שאם תשבו בחדר סגור תצאו משם עם הסכמות, כי הבעיות הגדולות מאחורינו. המדינה ונשות הדסה חברו יחד ומוכנים לתת את הסכום האדיר להחזיר את הדסה על המסלול. נותרו פכים קטנים".
סלומינסקי קרא לצדדים להחיש את המגעים. "אם לא, אז ביום שני בבוקר נחדש את הדיון, אך אז זה יהיה סיפור אחר וינהלו את זה מי שאנחנו נבחר. אולי ללא 1.350 מיליארד שקלים של המדינה. על הצדדים לוותר מעט ולגמור את הסיפור הזה עד יום חמישי".
שרת הבריאות, יעל גרמן, שנכחה בדיון הדגישה את מחויבותה להדסה: "כשהממשלה אמרה שלא תיתן להדסה ליפול, היא אמרה זאת ברצינות. היה ברור שנשקיע כספים. לאט לאט התברר שלא ניתן להוציאו ממשבר מבלי שהמדינה תכניס את היד לכיס ותוציא מאות מיליונים. 700 מיליון שקלים בשנה, ובסך הכל 1.3 מיליארד שקל כשתוכנית ההבראה תסתיים. דרישת המדינה היא שיהיה חשב מלווה, כיוון שכשהמדינה מוציאה מעל מיליארד שקלים תרצה לעקוב שהכסף הולך למטרות לשמן יועדו ושאנו על דרך המלך בתוכנית ההבראה. אני קוראת בעיקר לעובדים לבוא להצביע בעד ההסכם ולצאת לדרך חדשה ולהעמיד את הדסה על הרגליים".
נאמני הדסה מסרו בתגובה כי "הערות המדינה מתייחסות לתוכנית ההבראה שהוגשה ומבקשות להכניס בה שינויים. התגובה מראה שעדיין קיימים פערים בין הצדדים, הנאמנים מנהלים שיחות עם כל הצדדים כדי לגשר על הפערים ולהגיע לתכנית מוסכמת".