הולדה בעוולה: היזהרו מהתיישנות

ישראל היא מעצמה של בדיקות הריון ומעקב ההריון אצלנו הרבה יותר "צפוף", בהשוואה למדינות אחרות בעולם המערבי. ובכל זאת: בישראל נולדים תינוקות נכים וחולים. אם מדובר במומים מולדים ו/או במחלות גנטיות שלא אובחנו במהלך מעקב ההריון, בעקבות רשלנות של הצוות הרפואי, יכולים ההורים לקבל פיצויים בגין הולדה בעוולה.

מי ששואף לעשות זאת חייב למהר, משום שלאחר שבע שנים מהלידה, חולפת תקופת ההתיישנות - וההורים לא יהיו זכאים לפיצוי. זהו מצב חריג בעולם המשפט. לרוב, כאשר מדובר בקטינים שניזוקו, זכות התביעה נשמרת להם עד הפיכתם לבגירים - ותקופת ההתיישנות נספרת החל מהגיעם לגיל 18. אולם מצב הדברים חריג ושונה, כשמדובר בהולדה בעוולה. לפי פסיקה מהפכנית של בית המשפט העליון, שנפסקה לפני מספר שנים, התביעה בגין רשלנות רפואית בהריון איננה של הקטין, אלא של הוריו, ולכן תקופת ההתיישנות נספרת מהלידה - ולא מהגיע הקטין לגיל 18.

בשורה התחתונה: הורים שהביאו לעולם ילד פגוע, עקב רשלנות רפואית בהריון, יכולים לתבוע פיצויים עקב הולדה בעוולה, עד הגיע הילד לגיל 7. אם אתם הורים כאלה וילדכם נולד עם נכות ומומים, לאחר רשלנות רפואית בהריון, עליכם למהר ולפעול. איך תעשו זאת? כל התשובות לפניכם.

מהי הולדה בעוולה?

הולדה בעוולה היא מונח משפטי, המתאר מצב בו ילד נולד לאחר הריון, במהלכו התרשל הצוות הרפואי במעקב אחריו. רשלנות של הצוות הרפואי, בזמן מעקב ההריון, היא רשלנות רפואית המכונה "הולדה בעוולה" - ואם הרשלנות מוכחת וכן גם אם המצב הוא כזה שהיה מביא להפסקת הריון, הוריו של הילד זכאים לפיצויים, בגין נזקים שנגרמו להם, בשל רשלנות רפואית זו.

מעקב הריון, כולל מגוון בדיקות, שאמורות לעקוב אחרי בריאות האם והעובר - ולספק מידע מלא, ככל הניתן, לגבי התפתחותו התקינה של העובר - ולגבי קיומם של סיכונים שהתינוק ייוולד עם מומים או מחלות, או קיומו של סיכוי להתפתחות בעתיד של מומים או מחלות כאלה. רשלנות רפואית במהלך ההריון יכולה להתקיים במגוון מצבים.

מהם המצבים הנפוצים של רשלנות רפואית בהריון?

מצב שבו האם ההרה לא הופנתה לפני ההריון, או במהלך הריונה, לביצוע הבדיקות המתחייבות, המומלצות והמקובלות.

מצב של אבחון שגוי של מומים: ישנן בדיקות שונות, במסגרתן ניתן לאבחן מומים בעובר; אם אלה אובחנו באופן שגוי או שלא אובחנו כלל, הדבר עלול לנבוע מרשלנות רפואית.

מצב בו לא בוצעו בדיקות שנחוץ היה לבצע. למשל: בדיקות המשך, לאחר שאובחנו מומים או סימנים מחשידים שונים, שהצריכו בדיקות נוספות; או כאשר האם משתייכת לקבוצת סיכון, או כאשר התקבלו תוצאות חריגות בבדיקות - ולא הושלם הבירור לכך וכו'.

מצבים אלה רבים ויכולים לכלול, למשל, מומים שלא אובחנו בבדיקת סקירת מערכות, אם שלא נשלחה לבצוע בדיקות גנטיות ולא קיבלה יידוע על האפשרות לבצע את הבדיקות, למרות שהיה צורך בביצוען, או אי יידוע על צורך בבדיקת מי שפיר, למרות תוצאות סקר "מדאיגות" ועוד.

מצב שבו ניתן לא ניתן לאם טיפול רפואי נחוץ, או שניתן לה טיפול רפואי לקוי במהלך ההריון. למשל: היעדר המלצה לשמירת הריון ואשפוז, בשעה שהיה צורך בכך.

מצב שבו לא ניתן להורים הסבר מספק על סיכונים למומים, סיכויים ללידת ילד נכה ואפשרויות טיפוליות.

בכל המצבים הללו (ובמצבים נוספים), יכול להיות שהייתה רשלנות רפואית. חשוב לציין כי כדי לקבל פיצויים בגין הולדה בעוולה, יש להוכיח כי איש הרפואה חרג מסטנדרט הטיפול הסביר והמקובל, לא יישם פרקטיקה מקובלת ולא נהג באופן המצופה מרופא סביר. אם אכן נהג כך ואם התנהגותו מנעה מההורים לבצע הפסקת הריון, אז מדובר ברשלנות רפואית בהריון.

בשלב הראשון, עליהם לפנות לעורך דין העוסק ברשלנות רפואית. חשוב מאד לפנות לייעוץ משפטי בהקדם, לאור ההלכה שקבע בית המשפט לפני מספר שנים, לפיה הנפגע (קרי הילד הפגוע) איננו יכול לתבוע בגין רשלנות רפואית בהריון, אלא רק הוריו - וזכותם לתבוע נשמרת למשך שבע שנים בלבד מעת הלידה.

בשלב השני, עליהם לאסוף חומר רפואי רלוונטי, הכולל את כל המסמכים הרפואיים מזמן ההריון והלידה, כולל מסמכים רפואיים מהריונות קודמים.

בשלב השלישי, עורך הדין מבסס את התביעה - ושואף, במסגרתה, להוכיח מספר דברים: ראשית, עליו להוכיח כי הייתה רשלנות רפואית וכי בשל הרשלנות, נמנע מההורים ביצוע הפסקת הריון. עוד יש להוכיח כי הילד נולד עם נכות קשה ומשמעותית, כזו שהידיעה לגביה הייתה מובילה להפסקת ההריון. כלומר: לא כל רשלנות שגרמה לנכות תוביל לפסיקת פיצויים להורים.

כדי להוכיח את אלה, יצורפו לתביעת ההורים חוות דעת רפואיות. האחת: חוות דעת של רופא מומחה במיילדות וגינקולוגיה, שתתמוך בטענה שהייתה רשלנות רפואית; והשנייה: של רופא מומחה בתחום הרפואי הרלוונטי (למשל: נוירולוג), שתתמוך בטענה לגבי מידת הנכות של הילד - ותשפוך אור על מצבו הבריאותי.

אם יצליח עורך הדין לבסס את הטענות הללו, יקבלו ההורים פיצויים בגין הולדה בעוולה.

מהו גובה הפיצויים שניתן לקבל בגין רשלנות רפואית בהריון?

גובה הפיצויים נקבע לפי שיעור הנזק שנגרם להורים, כתוצאה מאילוצם לגדל ילד הסובל מנכות. על גובה הפיצויים משפיעה מידת הנכות של הילד; ישנם כמה ראשי נזק, שמסייעים לחשב את שיעור הפיצויים. בין ראשי הנזק, נכללים: הוצאות בגין טיפול רפואי, הוצאות בגין נסיעות, הוצאות בגין עזרת צד ג', אובדן השתכרות ועוד. ישנו גם ראש נזק של כאב וסבל, שניתן לא בגין הוצאות כלכליות ממשיות, אלא בגין עוגמת הנפש הרבה שנגרמה להורים.

דותן לינדנברג הוא עורך דין, נוטריון ומגשר מוסמך, בעל משרד עורכי דין העוסק ברשלנות רפואית.

סייעה בהכנת הכתבה: נגוהה שפרלינג, כתבת zap doctors.

בואו לדבר על זה בפורום רשלנות רפואית.