סרטן: רשלנות רפואית באבחון ובטיפול

סרטן הוא גורם מוות מרכזי בישראל; רבע ממקרי המוות בכל שנה הם של חולי סרטן, שהפסידו במאבקם מול המחלה הקשה. בקרב חלק מחולי הסרטן, ההפסד במאבק נובע מגילוי מאוחר מדי של המחלה, שטיפול מוקדם בה - הכרחי. כאשר המחלה לא התגלתה בזמן ואובחנה מאוחר מדי, בשל רשלנות רפואית מצד גורם כלשהו, יכול החולה (או בני משפחתו, אם נפטר) להגיש תביעה לפיצויים - בגין רשלנות רפואית.

מתי מתרחשת רשלנות רפואית באבחון סרטן?

גילוי וטיפול מוקדם במחלת הסרטן קריטיים - משום שהם משפיעים על איכות חייו של החולה ועל תוחלת חייו. כאשר סרטן מאובחן בזמן, בשלב מוקדם של המחלה, עוד בטרם נשלחו גרורות לאיברים אחרים בגוף, הסיכויים להחלים מהמחלה גבוהים הרבה יותר - והטיפולים הרפואיים יהיו יעילים ויוכלו לתרום לאיכות חיים גבוהה יותר ואף יכלו למנוע במיקרים מסוימים פטירה של החולה.

רשלנות רפואית באבחון סרטן, משמעה שמחלת הסרטן לא אובחנה בזמן, בשל רשלנות רפואית; ובשל כך, נגרם נזק לחולה. הציפייה מכל רופא היא לנהוג כרופא סביר. חשוב להבין את העניין, משום שרבים נוטים להתבלבל לגביו - רשלנות רפואית לא נמדדת במבחן התוצאה; אין שאלה האם טיפול רפואי שניתן סייע או לא סייע למטופל, אלא ההתייחסות היא לאופן בו פעל הצוות הרפואי והאם התנהל באופן סביר, האם פעל על פי סטנדרט טיפול מקובל, האם יישם פרקטיקה מקובלת והאם נהג באופן המצופה מרופא סביר?

הצלחה או כישלון של טיפול רפואי אינם אומדן לרשלנות - ורשלנות מתקיימת רק במקרים בהם היתה חריגה של הגורם המטפל מסטנדרט הטיפול הרצוי. במקרים בהם החריגה הזו הובילה לנזק לחולה, אז הוא יוכל לתבוע בגין רשלנות רפואית - ולזכות בפיצויים, בגין הנזק שנגרם לו. מצב דברים זה יכול לקרות במקרים מגוונים.

מצב נפוץ של רשלנות באבחון סרטן הוא מצב בו החולה לא הופנה לבדיקות סקר ומעקב רופא, למרות השתייכותו לקבוצות סיכון - ורופא המשפחה לא יידע אותו בדבר חשיבות הבדיקות. הציפייה מרופא המשפחה הסביר היא כי לא ישקוט על שמריו, אלא "יגדיל ראש" ויהיה עם אצבע על הדופק ויידע כל חולה בדבר הצורך בבדיקות.

כך, ישנן בדיקות סקר שמומלץ למשתייכים לאוכלוסיות מסוימות לבצע, כמו בדיקת דם סמוי בצואה, לאנשים בני חמישים ומעלה, לשם אבחון מוקדם של סרטן המעי הגס. או בדיקת ממוגרפיה, לנשים מעל גיל 40, אחת לשנה. על הרופא ליידע את החולים המשתייכים לקבוצות גיל אלה, בדבר ההמלצה לעבור את הבדיקות - ובדבר חשיבות הבדיקות.

ישנם גם מטופלים המשתייכים לקבוצות סיכון - ולכן מומלץ להם לבצע בדיקות אבחון מוקדם לסוגי סרטן שונים, מבלי לחכות להופעת תסמינים. כך, למשל: מעשנים או אנשים שיש להם קרוב משפחה מדרגה ראשונה, שלקה בסרטן תורשתי (סרטן המעי הגס, סרטן שד ועוד). על רופא המשפחה ליידע את המטופלים הללו בדבר הסיכון הגבוה שלהם לחלות ובדבר הצורך בבירור רפואי. ביצוע הבדיקות איננו תלוי ברופא - ונדרש שיתוף פעולה מצד המטופלים, אבל ההתראה וההסברים של הרופא חייבים להגיע לאוזני המטופל, שיבחר בעצמו כיצד לפעול. ישנה ציפייה מרופא המשפחה הסביר כי יזהה גורמי סיכון וכי ייזום הפנייה של מטופלים לבדיקות נחוצות, ציפייה שיפעיל ויניע את המטופל - וזאת, כמובן, עד לגבול מסוים (לא ניתן להטיל על הרופא אחריות כבדה מדי; חלק מהאחריות מוטל גם על כתפי המטופל עצמו).

מצב נפוץ נוסף של רשלנות באבחון סרטן: כאשר התקבלו תוצאות בדיקות חריגות וחשודות, שהיו צריכות לעורר תשומת לב - ולגרור המשך בירור, אך הדבר לא נעשה. התעלמות מנורות אדומות, שמובילה ל"פספוס" של מחלת הסרטן, מתרחשת לעיתים, למרבה הצער. על הרופא לשים לב לכל תוצאה - ואם יש צורך, עליו לשלוח את המטופל לבדיקות מעמיקות יותר.

בנוסף למצבים אלה, יש לבחון קיומה של רשלנות כאשר החולה התלונן על תסמינים מגוונים - והרופא לא הפנה אותו לבדיקות, שסביר וראוי היה להפנות אותו אליהן, בנסיבות העניין. ישנם מקרים רבים, בהם מטופל התלונן על כאב שקשה להבין את המקור שלו - והרופא איננו מברר זאת מספיק לעומק. למשל: מצב זה יכול להתרחש במקרים של כאבים, שנראים כמו כאבים אורתופדיים, אבל מתבררים מאוחר מדי כסרטן.

למשל: אדם מגיע עם תלונות על כאבי גב שלא חולפים, או כל תלונה אחרת - ואין כל חבלה ברורה, או מקור אורגני ודאי לבעיה - ואז הרופאים פוטרים אותו. ולאחר בירור קצר, הם עשויים להסיק כי מדובר בכאב הנובע ממאמץ, או בכאב על רקע רגשי-נפשי (סטרס, מתח, דכאון או חרדה). במקרים כאלה, מדובר ברשלנות רפואית, משום שהמטופל הגיע והתלונן שוב ושוב על כאבים שלא חולפים - והיו תסמינים נוספים, כגון: חולשה כללית, ירידה במשקל, אובדן תאבון ועוד.

כל אלה היו נורות אדומות, שהרופא התעלם מהן. זו יכולה להיות רשלנות רפואית, משום שמצופה מהרופא הסביר להמשיך לברר את מצב הבריאות של המטופל - ולקבוע אבחנה מבדלת, לשלול מצבים רפואיים אפשריים ולעשות בדיקות מקיפות, עד שיגיע לשורש הבעיה, לפני שהוא פוטר את החולה בקביעה כי מדובר במשהו נוירולוגי, אורתופדי או נפשי.

אם תוכח כי היתה רשלנות רפואית, שהובילה לאבחון מאוחר של המחלה - וגרמה נזק לחולה, אז הוא יכול לתבוע בגין הנזק שנגרם לו. לנזק זה יש רכיב ממוני, הכולל הוצאות כלכליות, בעקבות המצב, לרבות אובדן השתכרות, הוצאות בגין טיפולים רפואיים, הוצאות בגין נסיעות, הוצאות בגין עזרת צד שלישי וכן רכיב לא ממוני שהוא כאב וסבל.

דותן לינדנברג הוא עורך דין, נוטריון ומגשר מוסמך, בעל משרד עורכי דין העוסק ברשלנות רפואית.

סייעה בהכנת הכתבה: נגוהה שפרלינג, כתבת zap doctors.

בואו לדבר על זה בפורום רשלנות רפואית.