ראומטולוגיה: דלקת מפרקים עלומה

דלקת מפרקים עלומה של גיל הנעורים היא דלקת כרונית ממושכת במפרק בודד או במספר מפרקים מסיבה עלומה, כלומר שאינה ברורה. מדובר במחלה נדירה יחסית. המחלה המקבילה לה במבוגרים מוכרת לרובנו בשם ראומטואיד ארתריתיס (דלקת מפרקים), אך מכיוון שהמחלות שונות, יש צורך בטיפול ומעקב של ראומטולוג ילדים.

רבים מאיתנו בוודאי לא שמעו מעולם על ראומטיזם או דלקת פרקים בילדים, אף שהשכיחות שלה דומה למעשה לזו של סוכרת נעורים; "דלקת פרקים עלומה מופיעה בילדים ונערים מתחת לגיל 16 ומתבטאת בדלקת במפרק אחד או יותר", אומר ד"ר גיל אמריליו, מומחה ברפואת ילדים, מנהל המרפאה לראומטולוגיית ילדים בבית החולים דנה, המרכז הרפואי תל אביב.

"פעמים רבות המפרק נפוח, חם ולעתים כואב, בעיקר בזמן תנועה. בנוסף, שכיחה הופעה של קשיון בוקר, כלומר המפרק נוקשה לאחר התעוררות משינה או לאחר ישיבה ממושכת (למשל במכונית). כדי להגיע לאבחון, התסמינים צריכים להופיע לפחות במשך שישה שבועות".

"על אף שאנו יודעים רבות כיום על התהליך שבו המחלה מתחילה להתפתח, וכן על המאפיינים הדלקתיים והמולקולריים של המחלה, למעשה לא ברור עדיין מה מצית אותה, מה גורם לה לערב דווקא מפרק אחד או יותר, מדוע לעתים היא סימטרית (כזו המערבת את שתי הברכיים או מפרקי הקרסול לדוגמה) ולעתים לא".

משך המחלה וחומרתה תלויים בגורמים רבים כגון הגיל שבו היא מתחילה וגם בסוג הדלקת. "אבחון וטיפול מהירים חשובים מכיוון שהם ישפיעו בסופו של דבר על המפרק, על השריר ועל התפתחות העצם וגדילת הילד", אומר ד"ר אמריליו.

ישנם שלושה סוגים של דלקת מפרקים עלומה:

אוליגוארטיקולר - דלקת המערבת מספר מפרקים בודדים ועד ארבעה בסך הכל. "זוהי הקבוצה השכיחה ביותר", מסביר ד"ר אמריליו, "ולרוב היא פוגעת במפרקים גדולים כמו ברך, קרסול ומרפק. דלקת מסוג זה תופיע ברוב המקרים באופן אסימטרי, והיא שכיחה יותר בבנות מאשר בבנים".

פוליארטיקולר - דלקת המערבת מפרקים רבים (מעל חמישה). "לרוב המחלה היא סימטרית ועל כן דומה יותר לדלקת של מבוגרים. הדלקת יכולה להשפיע על מפרקים גדולים, על מפרקים קטנים כמו מפרקי אצבעות הידיים והרגליים, ואפילו על מפרקי הלסת. גם במקרה הזה המחלה שכיחה יותר בבנות מאשר בבנים".

סיסטמית - דלקת מפרקים עלומה רב מערכתית. "זוהי למעשה הדלקת החמורה ביותר, אך היא גם הנדירה ביותר", מסביר ד"ר אמריליו. "היא גורמת לדלקת במפרק אחד או יותר, אך בנוסף גורמת גם לדלקת באברים פנימיים כמו הלב, הכבד, הטחול וקשרי הלימפה. היא מתבטאת במחלת חום ממושכת ונמצאת בשכיחות זהה בבנים ובבנות".

כאמור, הסיבה אינה ידועה אך כמו בדלקת פרקים במבוגרים גם דלקת זו נחשבת למחלה אוטו-אימונית (מחלה של חיסוניות עצמית). "זהו מצב שבו מערכת החיסון של הגוף תוקפת בטעות את עצמה, כלומר תוקפת תאים ורקמות בריאים", מסביר ד"ר אמריליו. "בדומה למחלות אוטו-אימוניות אחרות, גורמים רבים משחקים תפקיד בהתפתחותה, חלקם ידועים, וחלקם עדיין אינם ידועים. נראה כי חלק מהגורמים האלה הם תורשתיים: שני הסוגים הראשונים שכיחים כאמור יותר בבנות, מה שמרמז על גנים שמשפיעים יותר על נשים. המחלה גם שכיחה יותר בלבנים".

התסמינים הבאים יכולים להעיד על קיומה של המחלה ועל כן כאשר עולה חשד חשוב לגשת לרופא מאבחן: "מפרקים נפוחים, נוקשים וכואבים, בעיקר בבוקר או לאחר שינה; לעתים ניתן להרגיש חום מקומי על גבי העור הסמוך למפרק. במחלה זו יש אודם בעור רק לעיתים רחוקות", אומר ד"ר אמריליו. "כאשר מדובר בדלקת מפרקים רב מערכתית, התסמינים השכיחים הם חום ממושך לרוב מעל שבועיים; טחול, כבד וקשרי לימפה מוגדלים ופריחה ורדרדה על גבי העור.

"בכל סוגי הדלקת ייתכנו עייפות, דלקת עיניים כרונית, ירידה בתיאבון, חוסר עלייה במשקל והפרעות גדילה. חשוב להיוועץ תמיד ברופא המטפל או בראומטולוג ילדים, שכן תסמינים של הדלקת יכולים להיות דומים לתסמינים של מחלות אחרות".

האבחון מתבסס על נוכחות רציפה של תסמינים במשך לפחות שישה שבועות ושילוב של לקיחת אנמנזה, ביצוע בדיקה גופנית מלאה עם דגש על מערכת השרירים, המפרקים והשלד, וכן בדיקות מעבדה.

המחלה יכולה להופיע בצורה של התלקחויות חוזרות עם תקופות של נסיגה ביניהן או בצורה כרונית. דיקור המפרק נחוץ לעתים לאישוש האבחנה, לשלילת זיהום של המפרק על-ידי לקיחת נוזל מהמפרק ושליחתו למעבדה. לעיתים במועד הדיקור תבוצע הזרקת סטרואידים למפרק לצורך טיפול. בשלב הסופי ניתן לבצע גם בדיקות הדמיה. בדיקות אלה יכולות לעזור באבחנה או לשמש לצורך מעקב. ניתן לבצע צילום רנטגן, אולטרה סאונד, CT או MRI לפי הצורך.

"מטרת הטיפול היא להביא לנסיגה של המחלה המאפשרת חזרה לשגרה", אומר ד"ר אמריליו. "הטיפול ספציפי לכל חולה ותלוי בגורמים רבים, כולל סוג המחלה, חומרתה, מעורבות איברים אחרים פרט למפרקים (לדוגמה דלקת עיניים) וכן בתגובה של הילד לטיפול הראשוני. לעתים אנו משתמשים בעזרים אחרים פרט לתרופות כולל טיפולי פיזיותרפיה וריפוי בעיסוק.

"אנו עובדים גם בצמוד לרופאי העיניים מכיוון שעל כל חולה לעבור בדיקות עיניים תקופתיות. תרופות הנמצאות בשימושנו כוללות תרופות נוגדות דלקת כגון נפרוקסן או איבופרופן ואחרות, לצד סטרואידים בנטילה דרך הפה, או החדרה לתוך הווריד או המפרק וכן תרופות ביולוגיות. מדובר בתרופות החדשות שחוללו מהפכה בטיפול במחלות ראומטיות כולל בדלקת זו, והן כוללות תרופות כמו אנברל, רמיקייד או הומירה".

בעבר הכלים לטיפול היו מוגבלים, בעיקר עבור המקרים הקשים והעמידים יותר לטיפול ופעמים רבות ילדים אלו נזקקו לעזרי הליכה כגון קביים וכיסאות גלגלים. למרבה המזל, כיום, עם כניסתן של התרופות הביולוגיות, הפרוגנוזה של הילדים השתפרה לעין ערוך. על אף שדלקת עלומה של גיל הנעורים הינה מחלה כרונית העלולה להימשך שנים, הטיפול כיום מאפשר קיום איכות חיים רגילה ברוב הגדול של המקרים.

לפרטים נוספים על טיפולים חדשניים - מחקרים קליניים לחולי דלקת מפרקים וזאבת (לופוס) לחצו כאן.

בואו לדבר על זה בפורום ראומטולוגיה ילדים.