מחלת ריאות חסימתית: ריפוי בעיסוק

על פי נתוני קופות החולים, אחד מכל חמישה מעשנים עלול לחלות במחלת ריאות חסימתית כרונית, הנחשבת גורם מרכזי לתמותה ופגיעה באיכות החיים של האדם. הסימנים הראשונים כוללים שיעול וליחה המופיעים בהדרגה, ולכן בדרך כלל אינם מאובחנים עד שהמצב מחמיר ונפגעת יכולת האדם לתפקד ביום יום.

הסימנים המדליקים נורת אזהרה כוללים קוצר נשימה בהליכה או בפעילות הדורשת מאמץ, הבאים לידי ביטוי בפעולות כגון ניסיון לכיפוף עמוק, לצורך קשירת שרוכים, גריבת גרביים לבישת מכנסים, רחצה וביצוע ניקיונות הבית.

כתוצאה מכל אלה, מצטמצמת יכולת האדם הלוקה במחלת ריאה חסימתית לתפקד במסגרת הביתית ובמרחב הציבורי. האדם החולה נמנע מלבצע פעולות בסיסיות אלה, וכמו כדור שלג, תחושת הערך העצמי שלו נפגעת, מידת הדיכאון והחרדה עולים, והאדם מסתגר והולך ומתבודד מהחברה בה הוא חי.

עד כמה יכולים מרפאים בעיסוק להקל על ההתמודדות של חולי מחלת ריאות חסימתית כרונית?

מרפאים בעיסוק יכולים ללמד את האדם להתאים את הסביבה בה הוא חי למחלתו, ואף ללמוד מיומנויות לקידום בריאות, שימור יכולות ושיפור במידת התפקוד.

בשלב הראשון, כחלק מתוכנית קידום בריאות, ימליצו מרפאים בעיסוק וצוות רב מקצועי, על מספר גורמים משמעותיים:

1. הפסקת עישון. ניתן לברר בקופות החולים על פעילות קבוצות תמיכה להפסקת עישון.

2. הימנעות מעישון פאסיבי ומהימצאות בסביבה בה האוויר מזוהם. חזאי מזג האוויר בדרך כלל ימליץ במהדורת החדשות להישאר בבית ולהימנע מלצאת כאשר יש רמת זיהום גבוהה (כגון במצבי אובך). כמו כן, מומלץ להימנע משימוש בדאודורנטים הפועלים על העיקרון של ספריי, המפזרים אירוסולים (חלקיקים קטנים המרחפים באוויר) באוויר המקשים על הנשימה.

3. הקשבה להוראות הצוות הרפואי. הקפדה על לקיחת התרופות הנדרשות. הודעה לרופא על כל שינוי בתפקוד.

4. חמצן. התייעצות עם הגורם הרפואי על מידת הצורך בתמיכה בחמצן.

5. טיפול נשימתי פרטני. מומלץ לברר עם קופת החולים לגבי תוכניות קיימות לטיפול נשימתי פרטני או קבוצתי. קבוצות תמיכה אלה יכולות לספק תוכנית התעמלות מותאמת ואף הדרכה תזונתית.

מרפאים בעיסוק ימליצו על התאמת חדר הרחצה והשירותים וכן על התאמת המטבח ואף על טכניקות נוספות לשמירה על אנרגיית הגוף והפחתה של מאמץ.

מהן הטכניקות המומלצות ללבישת בגדים, עבור חולי מחלת ריאות חסימתית כרונית?

1. הדרכה ללבוש פלג גוף תחתון באמצעות יד עזר: מדובר בכלי ארוך בעל ראש צבת המאפשר הרמת חפצים ללא צורך בכיפוף, כמו כן בנמצא גורב גרביים (מכשיר המאפשר גריבת גרב ללא צורך להתכופף או להרים את הרגל על הברך הנגדית) וכף נעל ארוכה.

2. הדרכה בחיסכון באנרגיה: ישיבה בזמן ביצוע מטלות במטבח או קיפול כביסה, וחלוקת מטלות למטלות קטנות יותר המאפשרות אתנחתאות אחת בין השנייה.

שיקום של מבוגרים הלוקים במחלת ריאה חסימתית כולל את הטיפול הרפואי, מצד אחד, ומתן אסטרטגיות להתמודדות עם הגורמים המגבילים, מצד שני. אנשים מבוגרים מתקשים בהתמודדות עם מחלות כרוניות, ולכן ההשלכות על יכולתו של האדם המבוגר הינן משמעותיות ואף מתסכלות.

בנוסף להתמודדות עם תסמיני המחלה, מרבית המבוגרים גם מתמודדים עם אובדים של בני זוג, חברים ומכרים, שינויים בחיים, אובדן הכנסות ולעיתים היעדר של תמיכה משפחתית, בנוסף לפגיעה ביכולת הביצוע של פעולות פשוטות, כגון לבוש ורחצה.

כאשר מתווספת על כל אלה מחלת הריאה החסימתית, המאופיינת בחולשה כללית ובעייפות כרונית, נזקקים רבים לשינויים בהרגלי החיים והסביבה. גורמים אלה, המגבירים את מידת החרדה והדיכאון, משפיעים על יכולת האדם לתפקד.

לפיכך, המלצות אלה של מרפאים בעיסוק, בשילוב מודעות לשמירת הבריאות, עשויות לאפשר לאדם הלוקה במחלת ריאות חסימתית לשמר ואף לשפר את תפקודו בחיי היום יום, להפחית חרדה ודיכאון, ובכך לתרום לשילובו בפעילויות משמעותיות עבורו.

הכותב הוא מנהל הריפוי בעיסוק בבית החולים השיקומי "בית בלב" בבת ים, מקבוצת מכבי שירותי בריאות

בואו לדבר על זה בפורום הפסקת עישון - איך להפסיק לעשן?