סיוע במצבי חירום ומצוקה לילדים ולהורים

פעם היה מקובל לחשוב שילדים קטנים אינם מושפעים מלחצים ומצבי חירום כיוון שאינם ערים לנעשה סביבם. דעה זו קשורה למיתוס נוסף לפיו ילדים קטנים גמישים באופיים ואישיותם ולפיכך מתמודדים היטב עם כל המשברים הקורים סביב. כמו כן היה רעיון שילדים נטולי דאגות ומשופעים באושר. כיום אנו מודעים לכך שילדים מאד רגישים וקשובים לנעשה סביבם, ושגם הם, ככל אדם אחר חשופים ללחצים ומצוקות. ננסה לגעת בכתבה זו בבדיקת ההשפעה של הלחץ על ילדים.

לפיכך, ננסה לגעת בחלק זה בבדיקת ההשפעה של הלחץ על ילדים. לשם כך יש להגדיר על איזה גילאים אנו מדברים. ניתן לחלק את הילדים לשלוש קבוצות גיל עיקריות:

הגיל הרך גיל טרום ביה"ס. גיל זה מאופיין ביכולת קוגניטיבית ורגשית השונה מזו של גילאים אחרים. להלן מספר אפיונים של ילדי הגיל הרך:

1.חשיבה אגוצנטרית קושי לראות דברים מנקודת המבט של האחר. מכאן שילד נוטה לראות את עצמו כמרכזי ולראות אירועים בעולם כאלה המכוונים אליו ומאיימים עליו.

2.משאבים מוגבלים ותלות ילדים תלויים בהורים וללא תמיכת מבוגר אין באפשרותם לשרוד. לילדים פחות יכולת להשפיע על סביבתם (למשל: גירושין, עזיבת בית) לכן הם כל הזמן בודקים את עמדת המבוגר (בעיקר רגישות לשפת הגוף) ומושפעים ממנה רגשית. הורה בוטח יקרין על ילדו בטחון.

3.רמת הבנה והבעה

א.ילדים יכולים להביע עצמם פחות באופן מילולי. נוטים ל- "Acting out ביטוי מעשי של הרגש (ילד כועס > מרביץ, עצוב > בוכה). לכן יש לאפשר להם לבטא רגשות בדרך של משחק, ציור ופעילות גופנית.

ב.מגיבים למעשים יותר מדיבורים יותר חשוב להם חיבוק, שתייה חמה ונוכחות מאשר שיחות נפש.

ג.חסר מידע המאפשר התמודדות למשל, קושי בהבנת זמנים (עוד חודש צפוי שיפור). פרידה מההורה, לפיכך, מאוד מאיימת, גם אם לזמן קצר יחסית.

ד.דמיון מתערב במציאות דמיון יכול לאיים (מפלצות, תנינים וכד') אך יכול להקל (אני ארביץ לטיל).

כיצד נדע אם הילד הצעיר במצוקה?

סימפטומים אופייניים: פחד משינויים וערעור סדר יום, הצמדות למבוגר או צעצוע, רגרסיה לצרכים ראשוניים (בעיות אכילה, שינה, צרכים) תלונות סומטיות (כאבי בטן), בעיות ריכוז, הדבקות ממחלות, קשיי פרידה, משחקים בחיות טרף ובתוקפנות.

גילאי ביה"ס היסודי (6-11) בגיל הזה מתרחש שיפור ברמת ההבנה של הילד והשליטה הרגשית. יש הבנה טובה יותר של מושגי זמן וסיבתיות אך עדיין אין חשיבה מופשטת או התעסקות בנושאים גלובליים כמו פוליטיקה, אירועים עולמיים וכד'.
בגיל זה דרישות לתפקוד במסגרות (ביה"ס, בית) ואלה גם הגורמים העיקריים ללחצים (יש לזכור שריבוי לחצים מדלל את כוחות ההתמודדות).

סימפטומים למצוקה: יש ריבוי בהתנהגות הימנעותית (מביה"ס למשל, קשיי פרידה לזכור שלעיתים משקף קושי של הורה), כאבי ראש, בעיות ריכוז, גירוד, רגרסיה בהתנהגות (מריבות בין אחים, תוקפנות).

גיל ההתבגרות גיל שנקרא גם הגיל הטראומטי, הלא רגיל. מאופיין בשינויים קיצוניים בגוף וחרדה הנובעת "מבגידת הגוף". קשור בערעור המצב הקיים, צמצום בתפיסת הזמן, אובדן הסמכות (ההורית), עיסוק בבדיקת ערכים ופילוסופיית חיים, צורך בשליטה, קטיעת הרציפות והקצנה אידיאולוגית.

גם כאן נראה אגוצנטריות יותר מפחיד אותי אם תגיד לי שאני מכוער מאשר שייפול עלי טיל". ניתן לראות שהרבה מהמאפיינים של גיל ההתבגרות דומים למצב משברי: קטיעת רציפות, חרדה, אין על מי לסמוך, עיסוק בפילוסופיה והקצנה אידיאולוגית.

זיהוי מצוקה: דורש הרבה תשומת לב כי ממילא יש התנהגות שעברה שינוי ואינה מאד יציבה. לסיכום ניתן לראות כי קיים דמיון בין אפיוני גיל ההתבגרות לבין אפיוני מצב משבר. כמו כן קיים דמיון בין אפיוני ילדים לבין אפיוני מבוגרים במצבי לחץ. גם מבוגרים משתמשים בחשיבה אגוצנטרית והדחקה, חרדה, רצון בשליטה וכד'.

מספר עקרונות סיוע לילדים יש לתת את העובדות ברמת יידוע המותאמת לגיל ניתן לבדוק עם הילדים מה ידוע להם על האירוע. ארגון חשיבתי קוגניטיבי עוזר להרכיב שברי מידע לתמונה שלמה. אין להתעלם משאלות.יש להזים שמועות.

אין להרבות בתיאורים דרמטיים של האירועים.יש לתת מקום לביטוי רגשות שונים ולהבהיר שבמצבי חירום כל תגובה מהווה תגובה בריאה ונורמלית. יש לעודד ביטויים של התמודדות ולתת תחושה של אופטימיות לגבי העתיד.

התייעצות ניתן לברר עם הילד מה יכול לתרום לדעתו להתמודדותו, ולעודד אותו להיות פעיל ככל האפשר.עידוד להעביר מסר שסומכים על הילד שיוכל להתמודד בהצלחה עם המצב.שיתוף ההורה יכול להתחלק ברגשותיו ומחשבותיו עם הילד, אולם באופן מבוקר. בקשת עזרה תן לילד תפקיד, ועודד אותו לחוש מועיל ונחוץ.

באופן כללי יש לשדר אכפתיות לגבי מה שעובר על הילדים ולאזכר את נגישות המבוגר ואת זמינותו ונכונותו להגיש סיוע במידת הצורך.

עקב המצב פותח מכון אדלר קו חם להורים וקו חם נוסף לאוכלוסיית הגיל השלישי.הצוות המקצועי של מכון אדלר יפעיל בהתנדבות קו טלפון פתוח, החל מיום א' הקרוב.
המתנדבים יענו לפניות כל יום משעה 9.00 בבוקר ועד חצות, במהלך השבועיים הקרובים.

מוזמנים להתקשר מבוגרים עם שאלות והתלבטויות הקשורות להתנהלות המשפחה בתקופת לחץ, חרדה ואי וודאות.
מספר הטלפון העומד לרשות הציבור: 03-5357515

הכתבה נכתבה ע"י צוות מכון אדלר - הקליניקה למשפחה ולילד
טל: 03-5357513