ערמונית מוגדלת שפירה: כך תטפלו

תפקידה של בלוטת הערמונית הוא לייצר את רוב נוזל הזרע. הבלוטה, שהיא חלק חשוב ממערכת הרבייה של הגבר, מכילה את החומרים המזינים שבזכותם תאי הזרע יכולים לחיות, ולשרוד בדרכם החוצה - עד לביצית. אצל גברים רבים, לאחר גיל 40, ובעיקר בעשור השישי - השביעי לחייהם, הבלוטה גדילה בצורה שפירה ועלולה לחסום את מעבר השתן דרכה.

ממה נגרמת הגדלה שפירה של בלוטת הערמונית?

יש הרבה סיבות להגדלה שפירה של בלוטת הערמונית והמנגנון אינו ברור לגמרי. ההגדלה תלויה בעיקר בשינויים הורמונאליים לקראת גיל המעבר של הגבר. הורמוני גדילה שמתפתחים בגוף, תהליכים דלקתיים הגורמים להתנפחות הבלוטה, וכן תהליכים של מוות תאי. עם זאת, חשוב לציין שאצל חלק גדול מהחולים קיימת הגדלה של בלוטת הערמונית, ללא תסמינים מיוחדים. לכן, בחולים אלו חלים שינויים ללא שהחולה ירגיש בשינוי וללא צורך בטיפול.

מהם התסמינים של הגדלה שפירה בבלוטת הערמונית?

עיקר התסמינים הם זרם שתן חלש, קושי בהטלת השתן, היסוס, המתנה עד שהשתן מתחיל לזרום, תחושה של חוסר התרוקנות, דחיפות בצורך למתן שתן, תדירות גבוהה בהטלת השתן ביום ובלילה, וטפטוף מתמשך לקראת סיום הטלת השתן.

כיצד מאבחנים את הבעיה?

מכיוון שלא ניתן להבחין בבעיה במצב רגיל, עד שזו לא מתחילה להפריע, בדרך כלל מאבחנים את ההגדלה בבלוטת הערמונית כאשר הגבר מתלונן על תסמין אחד או יותר. הבדיקות הבסיסיות לאישוש ההבחנה הן בדיקה גופנית ע"י רופא, בדיקות דם ושתן. אם אלה לא מספיקות, יש להשתמש באמצעי עזר, כגון בדיקות זרימת שתן ובדיקות אולטרסאונד.

מהם הטיפולים הנפוצים לבעיה?

ברפואה כמו ברפואה, לכל בעיה יש טיפול שמרני וטיפול ניתוחי. הטיפול השמרני בהגדלה שפירה של הערמונית, כולל:

1) מעקב בלבד וזאת כאשר התסמינים קלים, ואינם מפריעים יותר מדי לחולה בחיי היום יום שלו.

2) טיפול תרופתי מורכב מארבע קבוצות של תרופות:

הקבוצה הראשונה היא של חוסמי קולטני אלפא שתפקידם לפתוח את מוצא כיס השתן.

הקבוצה השנייה היא של תרופות שמדכאות את השפעת הטסטוסטרון על הבלוטה ועל ידי כך גורמות להקטנת הבלוטה המוגדלת.

הקבוצה השלישית היא של התכשירים הצמחיים שמבוססים על תמצית של דקל ננסי כנגד הגדלה שפירה של הערמונית.

הקבוצה הרביעית היא של תרופות שמטפלות בו זמנית גם בהגדלה שפירה של הערמונית, וגם בהפרעה בתפקוד המיני.

מהם היתרונות והחסרונות של כל אחת מהתרופות?

1. התרופות הנפוצות שחוסמות את קולטני אלפא בערמונית הן: קסטרל, אומניק, קדקס, הייטרין ודואודרט. אלה תרופות שנחשבות לבטוחות ונלקחות על ידי המטופלים מידי יום ביומו, למשך כל החיים, ומשפרות את תסמיני החולה תוך מספר ימים. תופעות הלוואי של תרופות אלו הן מעטות, ויכולות להופיע כירידת לחץ דם וסחרחורת שתלויים בתנוחת החולה. כמו כן יכולה להופיע שפיכה אחורית.

2. התרופות שמקטינות את גודל הבלוטה הן התרופות אבודרט ופינסטרייד. הן מתחילות להשפיע כעבור מספר חודשים מרגע לקיחתן, ומגיעות לשיא ההשפעה שלהן על המטופל כעבור חצי שנה. תופעות הלוואי הן ירידה בחשק ובתפקוד המיני, בחלק קטן מהמטופלים. במקרים רבים, הטיפול שניתן הוא טיפול משולב של חוסמי אלפא יחד עם התרופה שמקטינה את נפח הערמונית.

3. התרופה היחידה המבוססת על תמצית של הצמח דקל ננסי היא הפרמיקסון. היתרון שלה הוא שהתרופה מבוססת על חומרים צמחיים ואין לה תופעות לוואי. היא מיועדת בדרך כלל למקרים הקלים של הגדלת הבלוטה, ולמטופלים בעלי תסמינים קלים, ויעילותה הוכחה במחקרים רבים.

מתי נדרש לגשת לניתוח?

ניתוח בבלוטת הערמונית נדרש כאשר יש כישלון של הטיפול השמרני התרופתי, בעיקר במקרים של אצירת שתן, או במקרים שבהם ישנה פגיעה נוספת משמעותית כגון: יצירת אבנים בשלפוחית, הפרעה בתפקוד הכליות, דלקות שתן חוזרות ו/או דימומים שמקורם בערמונית.

הניתוח מתבצע בדרך כלל כניתוח סגור דרך השופכה. בניתוח המנתח כורת את הרקמה המוגדלת שחוסמת את צינור השתן. ההחלמה מניתוח זה היא די מהירה, וניתן לחזור לשגרה תוך זמן קצר. סיבוכים שעלולים להיווצר בחלק קטן מן המנותחים הם : דימום, דלקת שתן, היצרות השופכה, שפיכה אחורית.

ד"ר יוסף אברבנאל הוא רופא בכיר במערך האורולוגי של מרכז רפואי רבין פתח תקווה

בואו לדבר על זה בפורום ערמונית (פרוסטטה) מוגדלת.