אין עשן בלי אש

המהלך המתמשך ובו בכל שנה נמצאים פחות ופחות ילדים בקייטנות (בשל חוסר תקציב של ההורים וחוסר יכולת כלכלית לעמוד בסכומים הגבוהים הנדרשים) ויותר ויותר ילדים משוטטים לבדם ברחובות או נותרים לבדם בבתים, בשל כך (ותמיד בקיץ) עולה מספר התאונות הביתיות במידה מבהילה, ואתמול קרה אסון קיצוני, האם חובה להגיע לידי כך כדי שמשהו ישתנה?

מאז תחילת החופש הגדול השנה (2004) מתו כבר 28 ילדים, אכן, משהו חייב להשתנות.

כוויות מוגדרות כנזקים תרמיים, כימיים, חשמליים או קרינתיים הנגרמים לעור ולרקמות העמוקות כתוצאה מחשיפה לטמפרטורות גבוהות (אך גם נמוכות העלולות לגרום לכוויות קור).
כוויות ידועות כפגיעות הגורמות לסבל רב. הטיפולים מכאיבים במיוחד, השיקום ממושך ולעיתים קרובות נשאר הנפגע עם צלקות פיזיות ונפשיות לכל החיים. ילדים, ובמיוחד מתחת לגיל ארבע, נמצאים בסיכון הגבוה ביותר לתחלואה ולתמותה כתוצאה מכוויות ושרפות זאת מכיוון שעורם דק יותר ולכן נפגע קשה יותר בטמפרטורות נמוכות יחסית. כמו כן, פעוט אינו יודע לזהות סכנה, הוא בעל שליטה מועטה יותר על הסביבה ואין באפשרותו לחלץ עצמו ממצבי אסון. ילד הבא במגע עם נוזל חם באמבט עשוי לצעוק אך לא ידע לחלץ עצמו מהאמבט.

גורמי הכוויה הם שונים ומגוונים: כוויות מנוזלים חמים כתוצאה ממשקה או מזון חם הנשפך על הילד, או כתוצאה מרחצה בטמפרטורת מים גבוהה ("תאונות אמבט") הן הכוויות השכיחות יותר באוכלוסיות הילדים הרכים (מהלידה ועד גיל שש).
יש לזכור כי לכוויות יש גם היבטים פסיכוסוציאליים: ילדים פגיעים יותר לכוויות מאשר מבוגרים מכיוון שאין להם תובנה נכונה של מצבי סכנה, הם אינם יכולים לשלוט בסביבתם, והיכולת שלהם להגיב מיידית ובצורה הולמת במצב מסכן-חיים בעת שריפה או כוויה הינה מוגבלת.

כאמור, לילדים צעירים יש עור דק יותר משל ילדים בוגרים ומשל מבוגרים ולכן הם נכווים בכוויות קשות ועמוקות כבר בטמפרטורות יחסית נמוכות. כיוון שהם קטנים, אותה פגיעה תגרום לאחוזי כוויה גבוהים יותר. כוויות קשות מדרגה שתיים-שלוש ייגרמו לילדים קטנים תוך חמש שניות ממגע עם נוזל בחום של 60 מעלות צלסיוס. זאת לעומת פרק זמן של חמש דקות ממגע עם מים בחום של 50 מעלות צלסיוס. בעניין זה כדאי לזכור כי הטמפרטורה של כוס תה חם היא 80 מעלות צלסיוס והטמפרטורה של כוס קפה עם מעט חלב היא 70 מעלות צלסיוס. מכאן ברור מה הנזק העלול להיגרם ממשקאות אלו.

מניעת כוויות ושריפות
· אם ברשותכם דוד חשמל, יש לכוון את התרמוסטט לטמפרטורה של לא יותר מ - 49 מעלות צלסיוס, דבר שימנע כוויות קשות תוך שניות.
· אין להניח משקאות ומאכלים חמים במקום שאליו יכול להגיע ילד.
· יש להשתמש בקומקום חשמלי ובמיחם בעלי חוט חשמל קצר ולהרחיקם מקצה השיש.
· מומלץ להתקין גלאי עשן. גלאי העשן אינו מונע שריפה, אלא מפחית את חומרת הפגיעה על ידי התרעה בזמן הגילוי. השניות שבהן מגלה גלאי העשן את השריפה הן קריטיות ומבדילות בין מוות לחיים. שניות אלו מאפשרות שהות לבריחה מפני השריפה או מותירות זמן לכיבויה. יש להתקין את גלאי העשן על פי הוראות היצרן.


חשוב מאוד לזכור שילדים בגילאים הנמוכים חסרי יכולת למלט את עצמם או להעריך נכונה את מעשיהם ואת התוצאות שעלולות לקרות מהם, ילד המשחק בגפרורים לא תמיד יכול להעריך נכונה את הסיכונים, ואם כבר מתלקחת אש, קשה מאוד למנוע פגיעה מאחר ויכולת ההימלטות שלו, או יכולת הערכת המרחק והזמן- שונה משל מבוגר ולפיכך פגיעה יותר.
אסור לתת לילדים לשחק במבנים רעועים ונטושים (גם מסכנת התמוטטות, וגם מפני סכנת ההילכדות במקרה של שריפה), דאגו לאמצעי כיבוי זמינים (מטפים, מים לעיתים יכולים רק לגרום לאש להתלקח) ורשמו את מספר הטלפון של מכבי האש במקום זמין וברור.

בישראל קיימים מבנים רבים הלקויים מבחינה בטיחותית, כל שנה מתפרסמים דוחו"ת המזהירים מפני סכנות בקניונים, בגני ילדים ובכיתות לימוד העשויים בהנף גפרור, להפוך למלכודת אש קטלנית, תקנים אינם נאכפים והסכנה גדולה מתמיד.
חובה אם כך להגדיל את ההסברה ואת המודעות בקרב ההורים, לסכנות העלולות לקרות לילדים בכל רגע נתון, הורים פשוט לא מבינים עד כמה מסוכן יכול להיות הדבר, כשילדים בגילאים נמוכים נותרים לבדם.

בואו לדבר על כך בפורום רפואת ילדים