עונת הסקי: לגלוש בלי לחשוש

עונת הסקי בראשיתה, וכ-35,000 ישראלים כבר מתכננים את חופשת הגלישה השנתית שלהם, שנמשכת בדרך כלל מספר ימים. בשל הפעילות הגופנית המאומצת ואחוז הפציעות הגבוה יחסית בספורט הגלישה, ישנו תמיד חשש כי כבר בתחילת החופשה אחד הגולשים ייפצע ולא יצליח למצות את הבילוי.
אמנם יש פציעות סקי קשות שדורשות טיפול מיידי ואף התערבות כירורגית, ובמקרים אלה יש להזעיק עזרה ולפנות למרכז הרפואי הסמוך לאתר הסקי, אולם יש גם פציעות קלות, שבהתנהלות נכונה ניתן להתאושש מהן מהר ולחזור ליהנות מהחופשה. לפניכם שורה של טיפים ועצות להתנהלות כזו, שיעזרו לכם לעבור את חופשת השיא בשלום ובהנאה.

התנהלות לצמצום סכנת פציעות
להתאים את הקושי לכושר. הסיכוי להיפגע בעת ביצוע ספורט כלשהו הרבה יותר גבוה כאשר הגוף איננו בכושר, וכאשר איננו מבצעים את סוג הספורט הזה באופן קבוע. לצערנו, הרי השומרון אינם האלפים, והסקי איננו הספורט הלאומי, ולכן רוב הסיכויים שגופנו אינו מוכן לעומסים האדירים המופעלים בעת גלישה על השלג, ועלינו לפעול ביתר זהירות ולא לבחור במסלולים ארוכים וקשים אם איננו מורגלים בכך. אלה בינינו שמבקרים בחדר כושר באופן קבוע, ישמחו לדעת כי המדרגון (סטפר) והקרוס טריינר מצוינים כדי להכין את גופנו לקראת אותם עומסים שיידרשו
מאיתנו בעת הגלישה
.
לא לצאת לפעילות במצב של מחלה או פגיעה. אסור להיות "גיבורים". אם מרגישים לא טוב, אם מרגישים חולשה או חום, ניתן לוותר על יום אחד או על גלישה אחת כדי להמשיך בבטחה. אם אנו זקוקים למגן לברך או לקרסול יש להיוועץ ברופא אורתופד האם ניתן לצאת לפעילות עם הפגיעה - אולי ניתן לבצע את הפעילות עם סד או מגן, או שמא נוותר הפעם. כשיוצאים לפעילות במצב בריאותי לא אופטימלי זה עלול להיגמר לא טוב
.
להקפיד על ציוד סקי טוב ותפקודי. ציוד הסקי בנוי כדי למנוע פגיעות קשות וכן כדי לשמור מפני פגיעות באזורים רגישים. מגפי הסקי בנויים כך שהם מחזיקים את הקרסול ומאפשרים הישענות קדימה בעת הגלישה על חלקו הקדמי של המגף. המגפיים צימצמו כמעט לגמרי את פגיעות הקרסוליים, שהיו בעבר אחת הפגיעות השכיחות, אולם העלו את אחוז הפגיעות בברכיים, ולעיתים אף בעצמות הירך. המגלשיים מחוברים במנגנון שאמור להיפרד מהמגפיים בעת שמופעל עליהם כוח חזק, אולם לעיתים מנגנון זה כושל, ואז בשל אורך המגלשיים כוחות אדירים מופעלים על הברך. הפגיעות השכיחות במקרים אלה הן נקעים ומתיחות שרירים סביב הברך, פגיעות ברצועות הצידיות או הצולבות של הברכיים, קרעים ותלישות של מניסקוסים, שברים בתוך הברך או סביבה, ואפילו שברים בעצמות השוק או הירך. לכן כששוכרים את הציוד, וגם לפני היציאה לגלישה, יש לוודא שכל הציוד כשיר ומתפקד היטב.

לא לוותר על חימום. לפני תחילת כל פעילות מאומצת יש לבצע חימום על ידי ריצה קלה, סטים של עלייה וירידה במדרגות, קפיצות במקום או כל פעילות שמפעילה את השרירים העומדים להיות מופעלים בצורה אינטנסיבית. ללא החימום השרירים אינם אלסטיים ואינם מגיבים היטב לפעילות אינטנסיבית פתאומית הנדרשת, דבר שעלול להביא לקרעים ומתיחות שרירים וגידים
.
לא להגזים. לרוב, ביום הראשון איננו מרגישים את גבולות היכולת של השרירים ואיננו חשים עד שמגיעים לעייפות, שהיא קצה גבול היכולת. אם נעשה ביום הראשון פעילת מוגזמת, למחרת לא נוכל להזיז את הרגליים מרוב כאבים וכיווצי שרירים. במצב כזה עלולים לעבור שלושה ימים עד שנוכל שוב לצאת לפעילות. אז קבעו תוכנית הדרגתית, וגם אם אתם מרגישים ש"אפשר עוד קצת..." , הפסיקו כאשר אתם עדיין מרגישים טוב ועמדו בתוכנית. בימים השני והשלישי ניתן להוסיף עומס בצורה סבירה כי כבר מרגישים את השרירים כואבים כתוצאה מהפעילות של היום הקודם. בשלב זה הסיכוי שנעבור את מידת היכולת של השרירים קטן.
לא לוותרעל מתיחות. בתום הפעילות השרירים עייפים מכיוון שכלו כל מאגרי האנרגיה שלהם. התוצאה היא התכווצויות של השריר בעת ביצוע תנועות בנאליות ולא חזקות, ללא יכולת לשחרר את השריר המכווץ. חשוב לשחרר את השרירים בתום הפעילות על ידי ביצוע מתיחות של השרירים שאיתם עבדנו באופן פעיל.
התנהלות במקרה של פציעה
:
קירור: לפני כל פעולה אחרת, יש לטפל באזור הפציעה והכאב בקרח שיקרר את המקום באופן מיידי. הדבר גורם לכיווץ כלי הדם במקום החבלה ומעכב את מהירות התפתחות התהליך הדלקתי המקומי. הקרח מעכב את הנפיחות באזור הפציעה ומפחית את הכאבים. יש לטפל בעזרת קרח במחזורים של 7 עד 10 דקות בכל פעם, שזהו זמן ההשפעה האידיאלי של קירור אזור הפציעה. יש לחזור על הפעולה אחת לעשרים דקות, בעיקר בשעות הראשונות של הפציעה. חשוב לא להניח את הקרח ישירות על העור, כדי לא לגרום לכוויית קור
.
הרמה: במידה שמדובר בפציעה בפלג הגוף התחתון (קרסוליים, ברכיים, קרע שרירי ברגליים), הקפידו על הרמה מיידית של האזור כדי להבטיח זרימת דם טובה יותר מאזור הפציעה. הדם חוזר מהרגליים על ידי פעילות השרירים. לאחר החבלה הנטייה של הגוף היא לא להניע את האזור החבול. על ידי הרמתו אנו עוזרים לדם הנאגר ברקמות לחזור ללב ולא להיאגר בגף השמוט מטה, דבר שבתנוחה זו עלול להגביר את הנפיחות באיבר הפגוע
.
הפעלה: זרימת דם טובה יותר תתאפשר על ידי הפעלת השרירים בכפות הרגליים ובסובכים. במידה שהפגיעה היא בקרסול לא ניתן יהיה להניעו, אולם אם הפגיעה היא בברך, הפעלת כפות הרגליים מעלה ומטה תשפר את הזרימה הוורידית, תוריד מעט את הנפיחות ותמנע סיבוכים. כדי שההפעלה אכן תבצע את הפעולה הנדרשת ותזרים את הדם, חשוב להפעיל את כף הרגל לכיוון אחד עד סוף טווח התנועה, להחזיק חזק בסוף התנועה לספירה עד שלוש, ואז להפעיל לכיוון השני, שוב עד סוף טווח התנועה, ולהחזיק חזק לספירה עד שלוש. על פעולה זו יש לחזור שוב ושוב כל פעם שנזכרים ולפחות 10 פעמים
.
עזרים: כיום יש מכשירים המיועדים לטיפול ביתי בכאב ובפגיעות אורתופדיות ומבוססים על טכנולוגיית לייזר רך. לדוגמה, מכשיר הבי-קיור לייזר שמבוסס על טיפול באמצעות לייזר רך במטרה לעורר את מנגנוני הריפוי הטבעיים של הגוף. באופן זה כל סוג תא מקבל את האנרגיה הדרושה לתמרוצו ולתפקודו כדי להתגבר על הבעיה הקיימת ועל הכאב בנובע ממנה. מדובר במכשירים ניידים, קלים מבחינת משקלם ונוחים לתפעול, שעשויים להקל משמעותית על הכאבים ועל הריפוי של אזור הפציעה ונוחים לנשיאה גם בחופשות
.
חבישה: ישנן פציעות הדורשות חבישה נכונה של האזור לפני פעילות גופנית נוספת - פציעה באזור הברך שגרמה למתיחת רצועות, נקע בקרסול וכדומה. החבישה צריכה להיעשות באופן כזה שלא תלחץ מדי על האזור, כדי להבטיח זרימת דם טובה, ומצד שני תקבע את האזור ותמנע תזוזה ביום גלישה נוסף. ניתן להשיג בבתי המרקחת חבישות אלסטיות מקררות שיכולות להיות מאוד יעילות בעת הצורך
.
מריחה: ישנם סוגים רבים של משחות שמכילות חומרים נוגדי דלקת, מקררים (מגרים את קצות העצבים החשים בקור) או מחממים (מרחיבים כלי דם). המשחות הללו נועדו להקל את הכאבים, וניתן להשתמש בהן במקרים של התכווצויות שרירים, נקעים או מתיחת גידים, ואף במקרים של מכות יבשות וחבלות. הטיפול במשחות צריך להיעשות פעמיים-שלוש ביום במצבים של כאב. גם אם הכאב נרגע בהמשך חופשת הסקי, מומלץ למרוח את המשחה לפני כל יום גלישה ואף במהלכו כדי לשמור על הגנת האזור הפגוע. בין המשחות ניתן למצוא את וולטרן אמולג'ל; אקסיפן ג'ל (תוצרת כחול-לבן) המגיע גם בצורת "רול און"; בן גיי (משחה מחממת); טייגר (משחה מקררת); וטראומיל (משחה הומאופתית). ניתן למצוא חלק מהמוצרים, טייגר למשל, בצורה של מדבקה שניתן להדביק על האזור הכאוב.
הדבר שהכי חשוב לזכור הוא שאסור להגזים יש להתאים את הפעילות לכושר הגופני וליכולות, ולדעת מתי להפסיק
.
הכותב הוא מומחה בכירורגיה אורתופדית, שיקום פיזיקלי ושיקום ספורט בבית החולים שיבא.

בואו לדבר על זה בפורום רפואת ספורט