סרטן כליה: מניעה וטיפול

לכליות מספר תפקידים חשובים ביותר בגופנו, שנועדו לשמור על פעילות פיזיולוגית תקינה. כך, למשל, מתבצע בכליות איזון הנוזלים והמלחים - ואף חלק גדול ממאזן החומצה שבגופנו. בנוסף, בכליות נעשה חלק חשוב בנוגע לשליטה על לחץ הדם, על ייצור כדוריות הדם האדומות ועל מאזן ויטמין D וסידן.

מהם הגורמים המרכזיים לסרטן הכליה?

אין גורם בודד וחד משמעי להתפתחות סרטן הכליה. הגורמים הבאים נמצאו בשכיחות יתר מסוימת, מי יותר ומי פחות, אצל חולים עם סרטן הכליה:

עישון: מחקרים בדקו ומצאו קשר ישיר בין עישון לבין סרטן הכליה - בכשליש מהמקרים, תלוי בכמות ובמשך השימוש בסיגריות. בנוסף לכך, מחקרים הוכיחו כי אצל מעשנים כבדים ישנה נטיה לגידולים גדולים יותר ואלימים יותר בעת האבחנה.

יתר לחץ דם: נמצא קשר בין יתר לחץ דם לבין שכיחות גבוהה יותר של סרטן הכליה, ללא קשר לאבחון ולטיפול במחלה זו. בדרך כלל קשה להפריד יתר לחץ דם מנושא השמנת יתר.

השמנת יתר: הקשר הנמצא בין סרטן הכליה לבין השמנת יתר הוא ביחס ישר למידת ההשמנה - ככל שעולים יותר במשקל, כך הסיכון לחלות במחלה זו גובר.

כיצד מאבחנים את סרטן הכליה? כיצד קובעים את שלביו?

על פי רוב, סרטן הכליה מאובחן כממצא אקראי בבדיקת סונר (אולטרסאונד) של הבטן המתבצעת מסיבה כלשהי. כיום, בדיקת הבחירה לאבחון סרטן הכליה היא CT בטן. רצוי לבצע את הבדיקה עם הזרקה של חומר ניגודי לווריד.

בהקשר זה חשוב לציין כי יש לוודא תפקוד כלייתי תקין לפני ההזרקה (כדי לוודא שהחומר הניגודי אמנם יסולק מהגוף ולא ייגרם נזק כלייתי). במקרים מסוימים, ממליצים במסגרת האבחון על ביצוע בדיקת MRI כבדיקת הדמייה משלימה.

לאחר קבלת תוצאות הבדיקות שנערכו, יש לגשת למומחה לאורולוגיה, אשר יקבע מה אופי הממצא (האם הוא אכן נראה כגידול), מהם ממדיו ויחסיו לאברים סמוכים, מה מצב כלי הדם של הכליה ומה מצבן של בלוטות לימפה אזוריות.

לצד בדיקות אלה, משלימים בדיקות נוספות: צילום חזה, בדיקות דם ולעתים גם מיפוי כליה, הנותן מידע על תפקוד הכליה, ביחס לכליה השנייה. מכלול הממצאים האלה חשוב על מנת לתת את העצה הנכונה לגבי אפשרויות הטיפול במחלה.

האם נדרש לבצע ביופסיה לצורך אבחון סרטן הכליה?

רבים שואלים לגבי ביצוע ביופסיה כדי לדעת - טרם ביצוע ניתוח - האם אכן מדובר בסרטן, אם לאו, במיוחד לאור העובדה כי אצל כ-20% מהמקרים אין מדובר בממאירות, בסופו של דבר. התשובה לשאלה זאת מורכבת. נסתפק בכך שנאמר כי אין הצדקה לביצוע ביופסיה, אלא במקרים מיוחדים.

מי נמצא בקבוצת סיכון לחלות בסרטן הכליה?

כמו בתשובה לשאלה מהם הגורמים להתפתחות סרטן הכליה, גם כאן יודגש כי הגורמים הבאים נמצאו בשכיחות יתר מסוימת (מי יותר ומי פחות) אצל חולים עם סרטן הכליה:

מחלה ציסטית בקרב חולי דיאליזה: גורם סיכון זה נמצא רק אצל 6% מאלה שיפתחו מחלה ציסטית.

גורמי תעסוקה: ייתכן כי עיסוק במוצרי נפט, אסבסט וקדמיום עלולים לגרום לשינויים גנטיים מסוימים, ומכאן גם לממאירות בכליה.

שימוש "כבד" וממושך בתרופות מסוימות כגון תרופות ממשפחת ה Non-Steroidal Anti-Inflammatory Drugs (NSAIDS); כמו וולטרן או אספירין.

טיפול בכמותרפיה בילדות, מחלות אוטו-אימוניות, או מצב גופני ירוד לאחר השתלת מח עצם, עלולים להוות גורם סיכון לחלות בסרטן הכליה.

דלקת כרונית של הכבד מסוג C עלולה להוות גורם סיכון, וכן מחלה של אנמיה חרמשית או ממצאים של אבני כליה.

מהם דרכי הטיפול הנפוצות בסרטן הכליה? מתי נדרש לגשת לניתוח?

בגידולים אשר ממוקמים בכליה, ניתוח להרחקת הנגע החשוד כנגע סרטני הינו הטיפול השכיח והנכון ביותר לביצוע. האורולוג המנתח ישתדל לכרות את הגידול כולו, תוך כדי שימור שאר רקמת הכליה הבריאה. במקרים שבהם ניתוח משמר כליה אינו בר ביצוע, מבוצעת כריתה של הכליה כולה, לעיתים עם בלוטות לימפה אזוריות.

טרם הניתוח, יש לוודא כמובן תפקוד סביר של הכליה השנייה. כיום הניתוחים יכולים להתבצע, פרט לגישה ה"פתוחה" הוותיקה, בגישה "סגורה": בטכניקה לפרוסקופית, עם או בלי עזרה רובוטית. בגישה הסגורה, זמן ההחלמה יכול להיות קצר וקל יותר, אך יש להחליט באיזו שיטה לנתח - בכל מקרה לגופו.

אצל קשישים וחולים קשים שאינם יכולים לעבור ניתוח, ניתן להציע דרכים חלופיות לטיפול, כגון הקפאה, קרינת גלי מיקרו וכדומה, בדרכים זעיר-פולשניות. אצל חולים אלה, אם הם סובלים מגידולים קטנים "בלבד", ניתן אף להציע מעקב פעיל בלבד.

מהם דרכי הטיפול הנפוצות בסרטן הכליה? מתי נדרש לגשת לניתוח?

בגידולים אשר ממוקמים בכליה, ניתוח להרחקת הנגע החשוד כנגע סרטני הינו הטיפול השכיח והנכון ביותר לביצוע. האורולוג המנתח ישתדל לכרות את הגידול כולו, תוך כדי שימור שאר רקמת הכליה הבריאה. במקרים שבהם ניתוח משמר כליה אינו בר ביצוע, מבוצעת כריתה של הכליה כולה, לעיתים עם בלוטות לימפה אזוריות.

טרם הניתוח, יש לוודא כמובן תפקוד סביר של הכליה השנייה. כיום הניתוחים יכולים להתבצע, פרט לגישה ה"פתוחה" הוותיקה, בגישה "סגורה": בטכניקה לפרוסקופית, עם או בלי עזרה רובוטית. בגישה הסגורה, זמן ההחלמה יכול להיות קצר וקל יותר, אך יש להחליט באיזו שיטה לנתח - בכל מקרה לגופו.

אצל קשישים וחולים קשים שאינם יכולים לעבור ניתוח, ניתן להציע דרכים חלופיות לטיפול, כגון הקפאה, קרינת גלי מיקרו וכדומה, בדרכים זעיר-פולשניות. אצל חולים אלה, אם הם סובלים מגידולים קטנים "בלבד", ניתן אף להציע מעקב פעיל בלבד.

מתי מטפלים בסרטן הכליה ללא ניתוח?

דרכי טיפול שאינן ניתוחיות שמורות בדרך כלל לגידולים מפושטים או במצב של גרורות. הטיפולים שניתנו בעבר, ובקרב חולים נבחרים כיום, מבוססים על שפעול המערכת החיסונית (אימונותרפיה) וניתנים דרך הווריד. אלה טיפולים יעילים יחסית, אך מלווים בתופעות לוואי משמעותיות למדי.

הטיפולים המודרניים מבוססים על "טיפולים ביולוגיים", הניתנים בגלולות עם היענות טובה מאוד לטיפול ועם תופעות לוואי פחותות, בעיקר עייפות משמעותית. בטיפולים אלה יש צורך במעקב רפואי צמוד, בכל הנוגע לשינויים של מערכות גופניות שונות (כבד, בלוטת התריס ועוד).

מהם אחוזי ההחלמה מסרטן זה?

ההחלמה לאחר ניתוח עקב גידול סרטני הממוקם בכליה צפויה להיות טובה מאוד. האשפוז קצר יחסית והשיבה לעבודה ולחיים רגילים מהירה יחסית. הרופא המטפל יעקוב אחר תהליך ההחלמה ויזמין בדיקות מעקב כדי לוודא שאין הישנות של המחלה. ככלל, תוחלת החיים תלויה בשלב שבו התגלתה וטופלה המחלה לראשונה. ככל שהשלב מוקדם יותר, כך תוחלת החיים טובה יותר.

האם ניתן להימנע מסרטן הכליה - על ידי שמירה על אורח חיים מסוים?

מכיוון שהגורמים לסרטן הכליה אינם חד-משמעיים (כמפורט למעלה), ההמלצות למניעה הינן המלצות כלליות, באשר לשמירת אורח חיים בריא ככל הניתן: הימנעות מעישון, שמירה על ערכי לחץ דם תקינים, דיאטה מאוזנת, דלת מלח, המכילה הרבה ירקות ופירות וללא שומנים רוויים, פעילות גופנית מתונה ושתייה מתונה ביותר של אלכוהול.

ד"ר דב אנגלשטיין הוא מנהל המחלקה לאורולוגיה במרכז הרפואי לגליל - נהריה, ראש תחום אורולוגיה ומרצה בפקולטה לרפואה בגליל של אוניברסיטת בר-אילן.