הפרעות בתפקוד מיני בקרב נשים
ויאגרה? טסטוסטרון? גלי הלם? תתפלאו לשמוע: גם נשים סובלות מבעיות בתפקוד המיני - אפילו יותר מגברים. כאשר מדובר בנשים, הפתרון הרבה יותר מורכב. מורה נבוכים ונבוכות
הגלולה להגברת החשק המיני בקרב נשים, שכונתה "הוויאגרה הנשית" - ושווקה בראשית הדרך כגלולה שתחזיר את התשוקה לחיי הנשים, הציפה דיון יחסית נדיר ששכך במהרה. כך, עם דעיכת ההבטחה (חסרת הכיסוי!) בדמות גלולה זו, דעך גם העיסוק בתופעה רחבת היקף, שאיננה מקבלת חשיפה וביטוי מספקים המתאימים למידותיה. חשוב לומר: גם נשים סובלות מפגיעה בתפקוד המיני. גם להן, בדיוק כמו לגברים, נגרמת פגיעה באיכות החיים. וגם נשים מחפשות פתרונות מעשיים. האם קיימים פתרונות כאלה? בכך נעסוק במאמר זה.
מי סובל יותר מבעיות בתפקוד המיני? נשים או גברים?
הן גברים והן נשים יחוו פגיעה בתפקוד המיני, עם חלוף הזמן. גיל הוא גורם מכריע בזוגיות, בעיקר בשל הפער בחשק המיני שנוצר בין הגבר לאשה במהלך השנים. למעשה, נשים סובלות יותר מגברים מבעיות בתפקוד המיני, שמקורן בתהליך ההזדקנות. מעבר לגיל, כמובן קיימים גורמים נוספים ושונים - לבעיות בתפקוד המיני, בקרב גברים ונשים.
איזה בעיות תפקוד מיני נפוצות בקרב גברים?
ישנן בעיות שונות ומגוונות הקשורות לתפקוד המיני של הגבר, אולם ניתן למנות שלוש הפרעות מרכזיות נפוצות: הפרעות זקפה, הפרעות שפיכה ועקמת הפין.
איזה בעיות תפקוד מיני נפוצות בקרב נשים?
אצל נשים, קיימות בעיות בתפקוד המיני משלושה סוגים עיקריים: 1. הפרעות בחשק המיני וירידה בתשוקה לקיים יחסי מין; 2. קושי בהגעה לאורגזמה ולסיפוק מיני; 3. כאב בעת קיום יחסי מין.
מהם הגורמים להפרעות בתפקוד המיני בקרב גברים ונשים?
גורמים משותפים לשני המינים, הגוררים מצב זה, כוללים:
מחלות רקע - סוכרת, יתר לחץ דם, מחלות קרדיוווסקולריות, השמנה, מחלות עצביות (כגון: טרשת נפוצה - שכיח יותר בנשים) ועוד.
טראומה - למשל: תאונות שהובילו לפגיעות (כגון: פגיעות באגן, הגורמות לכאב המונע קיום יחסי מין בתנוחות מסויימות).
היבט רגשי-נפשי - בשני המינים בולט גם ההיבט הרגשי-נפשי, הקשור לחוויה של יחסי המין. כאשר הגבר או האשה חווים כישלון בתפקוד מיני, אם בשל היעדר יכולת לתפקד ואם בשל היעדר סיפוק - לא רק שהחשק המיני שלהם (הירוד ממילא) פוחת אף יותר, אלא שגם מתפתחים רגשות שליליים סביב קיום יחסי מין. חרדת ביצוע, הימנעות מאינטימיות, פגיעה בדימוי ובביטחון העצמי. כל אלה ועוד מגבירים עוד יותר את הקושי התפקודי.
כמובן שבנוסף לגורמים המשותפים, יש גורמים ייחודיים לכל קבוצת השתייכות. כך, למשל: שינוי הורמונלי אצל הנשים הינו גורם מובהק להפרעות בתפקוד המיני.
האם הכוונה הינה לשינוי הורמונלי על רקע גיל?
אין מדובר רק בשינוי הורמונלי על רקע גיל. בתקופת המנופאוזה ("תקופת הקמלות"), המתאפיינת בשלל תסמינים, הרבה נשים חוות גם ירידה חדה בחשק המיני. עם זאת, שינוי בחשק המיני איננו מתרחש רק סביב גיל זה - אלא סביב כל שינוי הורמונלי.
החשק המיני של האישה מושפע רבות ממצבה ההורמונלי - ולפיכך יכול להשתנות בימי המחזור החודשי. נטילת הורמונים (למשל: גלולות למניעת הריון) עשויה לפגוע באופן משמעותי ולאורך זמן בחשק המיני של נשים צעירות.
האם כאב עלול לגרום לירידה בחשק המיני של האישה?
אכן. ישנם מצבים של תחושה ורגישות מוגברת סביב איבר המין החיצוני (עד תחושת כאב עצמתי באזור המיפתח הנרתיקי בעת מגע מיני וכל אלה מצבים ייחודיים לנשים. כאב גם עלול לנבוע בעקבות ירידה בחשק המיני וחוסר התעוררות מינית- המותירים את הנרתיק יבש ולא "מוכן" לקבלת איבר המין הזכרי. מכאן- הדרך קצרה לכאב עקב חיכוך ושפשוף. יובש נרתיקי נגרם גם ממצב של חוסר אסטרוגנים (הורמונלי) . ישנו גם מצב הנקרא "וגיניזמוס" - זהו מצב בו האישה "נסגרת" והנרתיק שלה כלל לא מאפשר חדירה, וניסיונות החדירה מלווים בכאב רב.
ישנם מצבים הפוכים של ירידה תחושתית מקומית למגע וגירוי באזור המפתח והדגדגן וירידה בתחושה הנרתיקית; מצבים כאלו מונעים הנאה מיחסי מין.
מהו הטיפול בבעיות בתפקוד המיני?
כמובן שהטיפול תלוי בשאלה האם מדובר בגבר או באישה. הטיפול נגזר מן הגורמים לבעיה - וממהות הבעיה. באופן חד משמעי, ניתן לקבוע כי הטיפול בבעיות תפקוד מיני של גברים הוא הרבה פחות מורכב מהטיפול בבעיות אלה בקרב נשים.
מדוע הטיפול בבעיות בתפקוד המיני בנשים נחשב מורכב יותר?
ראשית, משום שלא תמיד נמצא הסבר פיזיולוגי להפרעה. להבדיל מהגבר, שהטיפול בו יכול להתמקד באיבר המין - לרוב, הטיפול באישה איננו פיזיולוגי ואיננו ממוקד בנרתיק. פעמים רבות, לא נמצא גורם אורגני המסביר את הירידה בתפקוד המיני בקרב נשים; וניתן להסיק קיומו של גורם רגשי-נפשי, הגורם לקשיי התפקוד. נשים מדווחות על פגיעה בדימוי הגוף ועל קושי סביב היחסים עם בן הזוג, עקב מצבן.
שנית, קיים טיפול תרופתי - המסייע לגברים להתמודד עם מרבית הבעיות הנפוצות שהם חווים, בהקשר לתפקוד המיני שלהם. זהו טיפול שלא קיים אצל נשים. עובדה זו גוררת הבדל עצום בהתמודדות עם המצב.
שלישית: לצד הטיפול התרופתי ישנם טיפולים אפשריים מגוונים נוספים, בבעיות בתפקוד הזקפתי של הגבר, שאינם יכולים לסייע לאשה. ישנם טיפולים ועזרים, המסייעים לתפקוד זקפתי באקט מיני, מה שנקרא טיפול ממוקד "פר אקט", לצד טיפול שיקומי (כגון: הזרקות לפין). בשנים האחרונות, מוצע לגברים הסובלים מקושי בתפקוד המיני גם טיפול בגלי הלם, שנחשב יעיל למדי. כל הטיפולים הללו כמובן מיועדים רק לגברים - ואינם זמינים לאישה.
אם כך, כיצד מטפלים בבעיות בתפקוד מיני של נשים?
תלוי בגורם לבעיה - ובמהות הבעיה. ניתן להתמודד יחסית ביעילות עם בעיה של כאב בעת קיום יחסי מין ושל יובש נרתיקי - בעזרת משחות ותכשירים מתאימים. במקרה בו מדובר ב"וגיניזמוס", ניתן לבצע הרחבות של הנרתיק, בעזרת אמצעים שונים - טיפולים שלרוב מניבים אחוזי הצלחה גבוהים.
עם זאת, מעבר לכך: הטיפול הוא טיפול רגשי-נפשי. זאת, משום שמירב הבעיות בתפקוד המיני של נשים מקורן במוח. חשק מיני מושפע מתהליכים מחשבתיים ורגשיים. לכן, הטיפול בירידה בחשק המיני איננו מתמקד באיבר המין הנקבי, אלא באיבר שמשפיע על הרגשות, המחשבות והתחושות; איבר זה הוא המוח - הנפש/הרגש. טיפולים פסיכולוגיים בעזרת מומחים מתאימים (סקסולוגים, מומחים לCBT- ועוד) הם הטיפולים העיקריים, המסייעים לאשה להתמודד עם מצב של בעיות בתפקוד המיני.
לסיכום: במקרים רבים, הפרעה בתפקוד המיני נגרמת על רקע שונה אצל נשים, לעומת גברים. בעיות בתפקוד המיני בקרב נשים נחשבות סבוכות יותר לטיפול.
פרופ' מ. אילן גרינולד הוא מומחה לאורולוגיה ומתמקצע בהפרעות בתפקוד המיני של שני המינים.
סייעה בהכנת הכתבה: נגוהה שפרלינג, כתבת Zap Doctors.