עוקפים את המעקפים

קבוצת מומחי לב מגרמניה, יפן וארצות הברית השתמשו בצינורות שהוחדרו לרגלו של המטופל, ונמשכו דרך אבי העורקים עד ללב לצורך ניתוח של מחלת עורקים הנחשבת לבלתי ניתנת לטיפול.

צוות ניתוח המונה שני אנשים נדרש לפחות משעתיים על מנת לבצע את הניתוח. והמטופל, שכבר עבר החלמה מלאה מאז, לא חובר למכונת לב ריאה במשך כל זמן הניתוח.
הטכניקה החדשה יכולה להביא לצמצום משך האשפוז הנדרש היום לצורך ניתוח מעקפים ממינימום של ארבעה ימים, ליום או יומיים בלבד, אומרים המנתחים, וכך גם לחסוך בהוצאות. סדרת ניסויים קליניים כבר מתוכננת, למרות שהטכניקה עדין לא מתאימה לכל סוגי מחלות אבי העורקים.

המנתחים עקפו חלק מהעורק הראשי שהיה חסום ברקמות שומניות תוך ניצול וריד סמוך. מונחים על ידי אולטרה-סאונד, הם דחפו מחט מתוך העורק הראשי החסום אל הוריד. לאחר מכן הוחלפה המחט בצינור דק, שנופח לגודל הרצוי.

תוך שימוש בשסתומים זעירים, שנוצרו למטרה זו, הקרדיולוגים כיוונו מחדש את זרימת הדם דרך הוריד ובחזרה למחזור הדם הרגיל, תוך חמצון האזור ומניעת אנגינה, הלא היא כאבי חזה עזים שנובעים בשל חוסר בדם. הוריד עצמו אינו חסר ללב לתפקוד שוטף, שכן מערכת הדם כוללת גם עודפים מובנים.

מעקף רגיל, שבו כלי דם מהוריד או מהחזה מחליף את העורק הראשי, או טיפול בבלון הדוחק את הרקמות השומניות הצידה כדי לפתוח את העורק, לא היו אפשריים בגלל סוג המחלה הנדיר במקרה זה. החולה סבל מאתרוסקלורוזיס (atherosclorosis), הצטברות שיירי שומן על דפנות העורק, לאורך כמעט על עורק הלב. ואולם הנקודה המכריעה היא כי אחד מהקצוות לא היה חסום, ואליו חובר הווריד.

נסיונות לא מוצלחים של "הערקת" ורידים מתועדים כבר בשנות השלושים של המאה העשרים. הטכניקה נוסתה שוב בשנות השבעים ביותר הצלחה, אבל חוסר עניין מסחרי הביא לכך שהטכנולוגיה מעולם לא פותחה.
עכשיו, אומר סטיבן אוסטרל, הקרדיולוג שהוביל את צוות המנתחים, יש נטייה לניתוחים פחות פולשניים. "אנשים דיברו על ניתוחי מעקפים פחות חודרניים בחמש השנים האחרונות, אבל עדין דובר על פתיחת החזה," אמר. "אני לא חושב שמצב בו אני הולך לישון ומישהו פותח לי את חלל החזה כדי לנתח את ליבי הפועם יכול להיקרא לא פולשני".

טימותי גרדנר, דובר איגוד הלב האמריקאי, מתאר את הטכניקה כחדשנית וגאונית. אבל הוא מדגיש שהיא שימושית רק לחולים עם מחלה ייחודית ויוצאת דופן בה העורק פתוח מצד אחד, וחסום בקצה השני ובאמצע. "השיטה אינה יישומית למרבית החולים הזקוקים לניתוח מעקפים" הוא אומר.

אוסטרל מסכים לזאת ואומר "זו עדין לא פריצת דרך". יחד עם זאת, אוסטרל מאמין כי הטכנולוגיה המאפשרת תקווה ריאלית למעקף כמעט לא פולשני שניתן ליישם במרבית המקרים בעתיד.

Circulation 2001;103:2539-2543