מתניים עבות

עודף משקל הנמדד על ידי אינדקס מסת הגוף BMI= משקל (ק"ג)/גובה (מטרים) בריבוע, הוא אחת הסיבות העיקריות לבריאות לקויה בחברה המערבית. ואולם עיבוי המותן, הכרוך בצורה הדוקה לשומן בחלל הבטן ונמדד על ידי היקף המותן או האגן, מנבא מחלות לב ועורקים טוב יותר ממדד ה BMI. יתר על כן, השמנה, ובמיוחד השמנה באיזור הבטן קשורה בתנגודת לאינסולין, ומנבאת התפתחות של סוכרת מסוג 2.

יש חוקרים הטוענים כי היקף המותן צריך להיבדק בצורה קבועה ולשמש כאבחון ראשוני שלאנשים בקבוצת סיכון, ושבהם כדאי למקד מאמצים להפחתה במשקל.
מידות מותן גבוהות יכולות להיות משמעותיות שכן לגובה אין משמעות רבה על הנתון, זהו נתון מדוייק, וניתן לצפות גורמים מוכרים למחלות לב ועורקים. מותן גבוה ומידות הטריגליצרידים הם הסמנים ל"תסמונת המטבולית" הקשורה בסיכונים המסורתיים למתח, הייפר גליקמיה, ליפופרוטאין צפוף ברמה נמוכה (HDL), וגורמי סיכון פחות מוכרים כמו ההתנגדות לאינסולין, הייפר אינסולינמיה, עלייה ברמת האפוליפופרוטאין B, וכמות נמוכה של ליפופרוטאין בצפיפות נמוכה (LDL).

מכאן עולה כי היקף המותניים מהווה סמן הכרחי, ויש לערוך עליו מעקב קבוע. ואולם, לפני שיוחלט על שינוי במערך הבדיקות הכלליות, כדאי לתת את הדעת למספר שאלות חשובות.
כמה מידע נוסף מתקבל מגורמים לא מקובלים?
המחקר האחרון מראה מספר מקרים (85). השפעותיהם של גורמי סיכון אחרים, כולל תורשה משפחתית, מעמד חברתי ואחרים, לא הובהרו. יתר על כן, הסכנה במחלת עורקים בשל תופעת המותן ההייפר טריגליצרדמית דומה להערכות העולות מגורמי הסיכון המוכרים. לפיכך, מחקרים רבים בעתיד נדרשים על מנת להבהיר את המשמעות של גורמי הסיכון הלא מסורתיים.

האם ריכוז טריגליצרידים מהווה גורם סיכון עצמאי?
טריגליצרידים קשורים בצורה מובהקת לכולסטרול HDL, וליחס המקובל כולסטרול: HDL צופה את גודל חלקיקי ה LDL בדומה לריכוזי הטריגליצרידים. ואולם, ניתוח על של המחקרים הצפויים מצביע על כך שריכוזי הטריגליצרידים מהווים גורם עצמאי למחלת עורקים. נדרשת הבהרה גם לגבי ריכוז הטריגליצרידים בקרב נשים וגברים צעירים, וקבוצות אוכלוסייה כמו יוצאי דרום אסיה, אצלם מותן עבה נפוצה.

עד כמה יעילה מידת המותן כאמצעי סינון?
הערך החיובי של זיהוי גורמי סיכון למחלות לב עומד על פחות מ 60%, כלומר אצל למעלה מ 40% לא יימצאו גורמי סיכון למחלות לב, אם כי רבים מהם עשויים לפתח סוכרת מסוג 2. האמינות של מדידת המותן, ובזאת נכללת הבעייתיות של מיקומו של סרט המידה, מוטלת בספק.

האם מידת המותן תספק מידע לחולים לגבי סיכונים בריאותיים או תנחה אותם לטיפול הולם?
חולים מעונינים במידע לגבי בעיות הבריאות שלהם והדרכים להפחתת הסיכונים, אם המידע ניתן ברגישות. יחד עם זאת, מרבית החולים בעלי עודף משקל מודעים לכך, ולסיכונים הכרוכים בכך. הסוגייה אם אישוש הסיכונים או ייעוץ ראשוני אכן מביא להבדל, לא ברורה, אבל גישות מסוג זה לא נפוצות.

האם טיפול אינטנסיבי יותר כנגד השמנה צפוי להיות יעיל יותר?
מחקר שיטתי של שיטות הטיפול השונות בעודף משקל מצביע כי טיפול כירורגי לעודף משקל גבוה וקבוע (BMI>40) בדרך כלל יעיל, וכן טיפולים התנהגותיים כמו דיאטה, פעילות גופנית וטיפול תרופתי. ואולם, מרבית המחקרים לא התבססו על טיפול ראשוני, כללו מתנדבים, והתמקדו במשקל בלבד ולא בגורמי הסיכון למחלות עורק הלב. קיימים גם ספקות לגבי נושאים מתודולוגיים, שאלת מחיר/תועלת, והליך ההכשרה והמשאבים לגבי יישום המחקר בטיפול ראשוני.

לבסוף, מרבית המחקרים מראים על עלייה במשקל לטווח הארוך, ותוצאות דומות פורסמו לאחרונה לגבי טיפול תרופתי. כפי שעולה בבירור, יש צורך בהוכחות נוספות לגבי הטיפול הראשוני לפני שניתן יהיה להמליץ על משטר טיפולים בהשמנה.

הצוות הרפואי הראשוני נמצא אם כן בדילמה. בבירור BMI כמו גם מותן עבה חשובים, מידות ריכוזי הטריגליצרידים יכולות להביא לשיפור בצפי הסיכונים, והיקף מותניים גבוה יכול לזהות אנשים ברמת סיכון גבוהה למחלת לב או לסוכרת מסוג 2. לפיכך נראה שכדאי לספק מידע נוסף וייעוץ לגבי הפחתה במשקל וגורמי סיכון אחרים למחלת לב. צוותי טיפול רפואי ראשוני צריכים להיות מודעים לכך שיש לטפל בחולים אלה, גם אם ריכוזי הכולסטרול נמוכים יחסית. ואולם, כל זמן שאין הוכחות ברורות מטיפול ראשוני, יקשה לדבוק בשגרת תיעוד היקף המותן אצל כל החולים.