מנגנון ויסות סוכר הדם

(1)
לדרג

רמת סוכר גבוהה או נמוכה ? בכתבה זו נתאר את מנגנון ויסות סוכר הדם במקרים אלה, מה לעשות ואיך מאזנים

מנגנון ויסות סוכר הדם

האורגניזם האנושי שומר על רמות סוכר הדם בתחום ערכים צר וקבוע. האינסולין והגלוקגון הם הורמונים שבזכותם כל זה מתרחש. שניהם מופקים ומופרשים מהלבלב, וככאלה הם מכונים הורמונים אנדוקרינים לבלביים. התמונה שלהלן משקפת את הקשר ההדוק ששני הורמונים אלה חוברים יחדיו כחלק ממנגנון ויסות סוכר הדם בתוך תחום הנורמה. יכולתו של הלבלב לייצר את האינסולין והגלוקגון קובע באופן חד משמעי האם מתרחשת הסוכרת, או היפוגליקמיה או כל תופעה אחרת הכרוכה במטבוליזם הסוכר בדם.

האינסולין נוצר ומופרש מקבוצת איי תאים בלבלב הנקראים תאי ביתא או גם תאי לנגרהנס. ההתניה לתחילת הפרשת האינסולין מהלבלב היא רמת סוכר דם גבוהה מעבר לתחום הרצוי, וכך בפשטות זה קורה ולא מעבר לכך. למרות שמתקיים מצב קבוע של הפרשה במינון נמוך של אינסולין לבלבי, גוברת הפרשת האינסולין בד בבד עם עלית רמת סוכר הדם. ובאופן דומה, במידה ורמת סוכר הדם נופלת, מופחת קצב הפרשת האינסולין בהתאם עד שיש צורך בהפרשת גלוקגון כדי להעלות שוב את רמת סוכר הדם במידה והיא יורדת מתחת לנורמה. כפי שניתן להתרשם מהתמונה, לאינסולין יש השפעה גם על רקמות תאים אחרות, כולל שרירים, תאי דם אדומים ותאי שומן. בתגובה להשפעת האינסולין תאים אלה סופגים את הסוכר מהדם, וגורמים בכך להורדת רמת סוכר הדם אל תוך תחום הנורמה הרצוי.

הגלוקגון נוצרים ומופרש מתאי אלפא בלבלב באופן דומה לאינסולין אלא שפעולתו הפוכה לאינסולין. אם רמת סוכר הדם פוחתת מתחת לתחום הנורמה, מייד מופרש הגלוקגון מהלבלב. אם רמת סוכר הדם יורדת עקב מחסור במזון או כתוצאה מפעילות גופנית, מופרש עוד גלוקגון כדי למנוע את המשך ירידת סוכר הדם ולספק לגוף את האנרגיה הדרושה לו. כמו לאינסולין, גם לגלוקגון יש השפעה על רקמות תאים נוספות, אבל בעיקר על הכבד. הגלוקגון גורם לכבד לשחרר לדם את הגלוקוז האגור בתאי הכבד, וגלוקוז זה גורם בהכרח לעלייה ברמת סוכר הדם. בנוסף משפיע הגלוקגון על הכבד וגם על השרירים לשחרר גלוקוז ממבני תזונה נוספים דוגמת חלבונים.

הגוף שואף לשמור על רמת סוכר שבין 110 ל- 70 מ"ג/דצ"ל. ערכי סוכר הנמוכים מ- 70 הינם תחילתה של ההיפוגליקמיה. ערכי סוכר הגבוהים מ- 110 הינם קבילים רק עד שעתיים עד שלוש לאחר הארוחה. אבל אפילו לאחר הארוחה, אל לו לסוכר הדם לעבור את הערך של 180 מ"ג/דצ"ל, שמעליו אנו מדברים על היפרגליקמיה.

2 מצבים

- מצב של סוכר דם גבוה המניע את הלבלב להפריש אינסולין מתאי הביתא: האינסולין המופרש ישירות לזרם הדם מוריד את סוכר הדם וגורם גם לתאי שומן לספוג ולספוח אליהם את סוכר הדם כאנרגיה לפעילות או לגדילה, והתוצאה לבסוף היא ירידה ברמת סוכר הדם.

- מצב של סוכר דם נמוך: כתוצאה מכך מפריש הלבלב גלוקגון מתאי האלפא. הפרשת הגלוקגון המופרש גורם גם לכבד להפריש גלוקוז ישירות לדם, וכתוצאה מכך עולה רמת סוכר הדם.


פרומקין מאיר

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום