התמודדות עם לחצים ומחלות לב

היכולת להתמודד עם לחצים יכולה לסייע לרופאים לצפות את הסיכון למחלת לב או להתקף לב, קובע מחקר פיני.
ממצאים חדשים ממחקר שהתחיל לפני 20 שנה על ידי חמש אוניברסיטאות פיניות מראה כי שילוב של סביבה משפחתית תובענית, הורים לא מרוצים ואופי שאינו מתמודד בצורה טובה עם לחצים מעלים את הסיכון לחלות במחלה פיזית.
המחקר כלל 3600 אנשים ומחבר בין גורמים פיזיים ונפשיים למחלת לב, הוא הארוך מסוגו, אומרת ליסה קלטיקנגס ירווינן, פרופסור לפסיכולוגיה באוניברסיטת הלסינקי.
"אופיו של האדם קובע מה נחשב מבחינתו ללחצים וכיצד הוא מגיב, או אילו סוגים של תגובות פיזיות עולים בזמן מתח" אמרה קלטיקנגס ירווינן במסיבת עיתונאים. בעוד מתח ולחצים נחשבו לגורמי מחלות מזה זמן רב, התפיסה של "מתח" היתה מעורפלת, היא אומרת. "אופי עד כה לא נחשב לגורם סיכון (למחלות לב או שריר הלב) אומרת קלטיקנגס ירווינן.
אופי מובנה, או הדרך בה מתמודדים אנשים עם מצבים, גם מסבירה למה אותם דברים מהווים אתגר עבור אנשים מסויימים, ומקור לכאב עבור אחרים, ומדוע באותו מצב מתח יש אנשים שיהפכו לחולים, ויש אנשים שיתחזקו.
"אי אפשר להגיד איזה סוג של מתח מהווה סכנה פיזית עבור אנשים מסויימים. השאלה היא איך הם חווים את המתח, וזה גם מה שיקבע אם הם יחלו או לא" היא אומרת.
אדם החווה מתח בקלות, שגדל בסביבה רבת מתחים, נמצא בסיכון גבוה יותר לחלות במחלת לב, אומרת קלטיקנגס ירווינן.
אחד מגורמי הסיכון הוא סביבה משפחתית בה הילד לא קיבל תמיכה רגשית, סביבה בה לא היו מקובלים, וסביבה בה המטרות שהוצבו בפני הילד היו גבוהות מאוד.
סכנות נוספות הן הורים שלא היו מרוצים מחייהם ומעצמם, למשל אמהות קרייריסטיות שניהלו מערכת יחסים קרה או מרוחקת עם ילדיהן, ושניסו לפצות על חוסר הסיפוק מהמערכת המשפחתית בעבודה קשה.
היו גם הבדלים בין המינים לגבי סוגי האופי המהווים סיכון.
נשים שהיו תלויות בתמיכה חברתית תפקדו היטב, אך גברים שהיו זקוקים להיזון חיובי לא הצליחו לזהות את הסימנים הפיזיים שהגוף שידר בזמן מתח, ונמצאו בסיכון גבוה יותר למחלת לב.
פרפקציוניזם היווה גורם סיכון אצל נשים, אבל לא הווה בעיה עבור גברים, מצא המחקר.