ביום שאחרי הצינתור

למעלה מ-30,000 איש בישראל בשנה לוקים בתסמונת כלילית חריפה (ACS), שמשמעה הפרעה או חסימה בזרימת הדם בעורק הכלילי (עורק המספק דם ללב). התקף לב שהוא אחת מצורות הביטוי הקשות של התסמונת הכלילית החריפה, נגרם כתוצאה מהיווצרות קריש דם החוסם את חלל העורק. קריש הדם נוצר על פני משטח טרשתי- שומני הנמצא בדופן העורק וכך למעשה נחסמת זרימת הדם ללב.
כ-40%-50% מהלוקים באוטם חד בשריר הלב עלולים למות בתוך שעה או פחות מרגע הופעת הסימפטומים.

תסמונת כלילית חריפה היא מצב הדורש אבחון וטיפול מיידי. ברוב המקרים מיועד הטיפול הראשוני לייצב את החולה באמצעות טיפול תרופתי. אם בעבר הלא רחוק טיפלו בחסימות והצרויות בעורקי הלב באמצעות ניתוח מעקפים, הרי, שכיום בעזרת שילוב של תרופות חכמות וטכנולוגיה מתקדמת ניתן לטפל במספר רב של חסימות והצרויות בעורקי הלב באמצעות צינתור.

אנשים הסובלים מהשמנת יתר, מעשנים, חולי סוכרת, יתר לחץ דם, וכאלה שבמשפחתם היסטוריה של מחלות לב וכלי דם מצויים בסיכון גבוה ללקות בהתקף לב.

במדינת ישראל נערכים מדי שנה כ-40 אלף צנתורים, כאשר ישראל נמצאת בשורה הראשונה בעולם מבחינת זמינות הצנתורים. למעלה מ-30% מהמגיעים לבית החולים עם תעוקת לב עוברים צנתור, בין אם למטרות אבחון בלבד ובין אם למטרה טיפולית של פתיחת עורקים סתומים.

פרופ' שמואל בנאי, קרדיולוג בכיר בבי"ח הדסה עין כרם בירושלים מבחין בין צנתור אבחוני לבין צנתור טיפולי. צנתור אבחוני של עורקי הלב נחשב לבדיקה המספקת לרופא מידע חיוני לגבי לב הנבדק. מידע שאין באפשרותו להשיג בצורה אחרת, מאחר ובאמצעותו ניתן לבדוק קיום וחומרה של היצרויות או חסימות בעורקים הכליליים ולבחור את הטיפול המתאים ביותר לחולה. הצנתור מתבצע בהרדמה מקומית בלבד, בדרך-כלל באזור המפשעה, כיוון שעל החולה להישאר ערני ולשתף פעולה עם הרופאים במהלך הבדיקה.
הצנתור האבחוני נמשך כ-10-30 דקות בממוצע ותוצאות הצנתור מוסרטות ונשמרות בארכיון דיגיטלי בבית החולים.
במידה ובצנתור האבחוני נמצאו חסימות או הצרויות בעורקי הלב, ניתן להמשיך מיד לשלב של צנתור טיפולי, במהלכו פותחים את הסתימות בעורקי הלב באמצעות בלון או סטנט.

לדברי פרופ' שמואל בנאי צנתור טיפולי, שמטרתו פתיחה של עורק האוטם וחידוש זרימת הדם ללב, הוא הטיפול המועדף היום במקרה של חולים המגיעים עם התקף לב הוא מהיר ויעיל, ויחד עם טיפול תרופתי משלים, של התרופות פלויקס ואספירין, אחוזי ההצלחה שלו גבוהים יותר. בצינתור טיפולי אחוזי ההצלחה נעים בין 95%-97%. אחוזי ההצלחה בצינתור בזמן אוטם טובים יותר מאשר טיפול תרופתי להמסת הקריש (כ 50%-70%).

פלויקס ( Plavix) של חברת התרופות סאנופי - אוונטיס, היא תרופה מהדור החדש שנועדה לסייע בהפחתה של אירועים הגורמים להפרעה באספקת הדם התקינה לאיבר, כדוגמת שבץ מוחי ואירועי לב. מבוססת על רכיבים המעכבים יצירת קרישי דם, אשר הוכחה במחקרים קליניים כמפחיתה אירועים לבביים ומוחיים הנובעים מטרשת עורקים.

"הטיפול המשולב של פלאויקס ואספירין לאחר אירוע כלילי חריף הוא הטיפול המומלץ על ידי רוב הקרדיולוגים בארץ" מציין פרופ' בנאי ומסביר כי במהלך הצנתור הטיפולי כאשר מתבצעת פתיחת חסימה בעורק הכלילי, הבלון או הסטנט פוגע בדופן הפנימית של העורק. כתוצאה מכך יש סיכוי סביר להיווצרות קריש דם, שעלול לשוב ולחסום את העורק, שאך זה נפתח. טיפול משולב בתרופות פלאויקס ואספירין לאחר צנתור טיפולי מונע הצמדות טסיות הדם והיוצרות קרישי דם, כך שהדם ממשיך להיות נוזלי עד להחלמת הדופן הפנימית של העורק. זו הסיבה המרכזית שבעטייה רוב הקרדיולוגים ממליצים לחולים שעברו אירוע לב כלילי חריף והושתל אצלם סטנט טיפול בפלאויקס למשך שנה.

יש לציין כי לחולים שעברו צינתור טיפולי ורגישים לאספירין יש צורך בטיפול מעכב קרישת דם בפלאויקס לכל החיים.

פלאויקס יעילה גם במקרים של סתימת עורקים מלאה. כך עולה מתוצאותיהם של 2 מחקרים קליניים שכללו למעלה מ-50,000 חולים שסבלו מהתקף לב כתוצאה מחסימה מלאה של עורקי הלב ופורסמו השנה בכנס השנתי של הקולג' האמריקאי למחלות לב שהתכנס בפלורידה.

נקודה נוספת שאין להקל בה ראש, היא העלות הכלכלית לקופת המדינה של הטיפולים והאשפוזים החוזרים להם נזקק אדם שאינו מקבל את הפלויקס יחד עם האספירין במשך כל התקופה המומלצת על ידי הקרדיולוגים. וזאת מבלי לדבר כמובן על הנזק המצטבר לבריאותו של החולה הסובל ממחלה טרשתית ושזקוק להגנה מערכתית יעילה ביותר להורדת האירועים הללו.

עם זאת ולמרות המלצתם הגורפת של האיגודים הקרדיולוגיים בארה"ב, אירופה ובישראל לטיפול בפלאויקס של 12 חודשים לפחות, התרופה מאושרת בסל הבריאות בישראל לשלושה חודשים בלבד. התרופה אמנם ניתנת בהנחה משמעותית לבעלי ביטוחים משלימים, אך יחד עם זאת מחירה נותר גבוה.

הדרך הטובה ביותר, עליה ממליץ פרופ' בנאי היום למניעת הישנות התקפי לב היא על ידי טיפול בגורמי הסיכון, הפסקת עישון, איזון יתר לחץ דם וסוכרת. ושילוב של תרופות המורידות את רמת הכולסטרול בדם לערכים נמוכים ביחד עם אספירין ופלאויקס, שמעכבות יצירת קרישי דם ומקטינות באופן משמעותי את הסיכון להתקף לב חוזר.

בואו לדבר על כך בפורום קרדיולוגיה
ובפורום תרופות ורוקחות