שיקום ממושך

במחקר שנערך בבית החולים 'שיבא' במכון לשיקום הלב ושתוצאותיו התפרסמו לאחרונה ב-International Journal 0f Cardiology נמצא כי שיקום לב ארוך טווח לחולי אי ספיקת לב קשה מפחית באופן ניכר את תמותת החולים ביחס לתהליך שיקומי קצר יותר המקובל כיום.

לדברי ד"ר יהודה אדלר, עד היום פורסמו מספר מחקרים מועט בנושא השפעת שיקום הלב ארוך הטווח על חולים הסובלים מאי ספיקת לב קשה. עוד הוסיף ד"ר אדלר, כי על פי סקירת הספרות ידוע כי אחוזי התמותה בחולי אי ספיקת לב קשה ללא שיקום לב הינם חמישים אחוזים לשנה.

ד"ר יהודה אדלר, אחראי על שיקום הלב בבית החולים תל השומר, וד"ר אלכסנדר טננבאום, מנהל המחקר במכון לשיקום הלב, בדקו לראשונה את נתוני התמותה והיכולת התפקודית בחולים שעברו שיקום לב ארוך טווח (כ-3 שנים) בהשוואה לחולים שעוברים שיקום של שנה וחצי.

במהלך המחקר נלקחו 42 חולים הסובלים מאי ספיקת לב קשה (בדרגה תפקודית 3 המתקשים בהליכה יומיומית), שהופנו למכון לשיקום הלב והחלו בפעילות גופנית עד למשך זמן של כ-3 שנים. 20 חולים מתוך 42 החולים (המהווים 48% מכלל החולים) הפסיקו את האימון הגופני לאחר כשנה וחצי ( קבוצה א'). 22 מתוך ה-42 החולים (המהווים 52% מכלל החולים) המשיכו את האימון הגופני למשך 3 שנים (קבוצה ב'). לשתי הקבוצות נבדקו לפני ואחרי השיקום מדדים תפקודיים (כגון: מבחני הליכה ומאמץ). בנוסף, עקבו החוקרים אחר תמותת החולים.

תוצאות המחקר מעידות על שיפור ניכר ומתמשך בתפקודם של החולים שהמשיכו את הפעילות הגופנית למשך 3 שנים, לעומת עצירת השיפור שחל בחולים שביצעו פעילות גופנית במשך שנה וחצי וחזרו להידרדר בתפקודם לאחר הפסקת השיקום.

נתון מעניין נוסף הינו אחוזי התמותה של החולים: בעוד שבקבוצה א' נפטרו 4 מתוך 20 החולים (כולם לאחר הפסקת השיקום), בקבוצה ב', קרי, קבוצת השיקום הממושך לא נפטרו כלל חולים במהלך כל שלוש השנים.

מסקנות המחקר מעידות על ירידת תמותה בעלת משמעות סטאטיסטית מובהקת בחולי אי ספיקת לב קשה, העוברים אימון גופני למשך תקופת זמן ארוכה יחסית לאלו שעוברים אימון גופני למשך תקופת זמן בינונית. בנוסף, ניתן להסיק שאימון גופני ארוך טווח לחולי אי ספיקת לב קשה הינו בטוח ואף ממשיך ומשפר את היכולת התפקודית של החולים לאורך הזמן.

בואו לדבר על בפורום קרדיולוגיה ובפרט קרדיולוגיה התערבותית.