רבע מנפגעי שבץ מוחי - צעירים

רבע מנפגעי שבץ מוחי הם מתחת לגיל 60 וכ-8% נפגעים מתחת לגיל 50. כך עולה מממצאי סקר לאומי NASIS 2010) National Acute Stroke Survey) הממפה את תחלואת שבץ מוחי בישראל, אשר הוצג אתמול (ב') במסיבת עיתונאים של האיגוד הנוירולוגי הישראלי.

הסקר נערך על ידי האיגוד הנוירולוגי בשיתוף עם ההסתדרות הרפואית (הר"י), איגוד הפנימאים והמרכז הישראלי לבקרת מחלות. המדובר בנתונים שנאספו בכל בתי החולים בישראל, על כלל החולים שאושפזו בעקבות אירוע מוח.

15,000 אנשים בישראל נפגעים מדי שנה משבץ מוחי, כאשר 1 מכל 6 אנשים ייפגע מאירוע מוחי במהלך חייו. שבץ מוחי מדורג על פי ארגון הבריאות העולמי כגורם התמותה הרביעי וכגורם הנכות הראשון. חרף שכיחות המחלה, עדיין קיים פער גדול בין הטיפול שמקבל חולה לב לבין הטיפול שזוכה לו חולה שעבר אירוע מוח - מציאות המשתקפת גם בסקר.

הסקר מגלה כי הגיל הממוצע בו נפגעים ישראלים בשבץ מוחי הוא 72 שנה אצל נשים ו-68 בקרב גברים. אירוע מוחי פוגע גם בצעירים בשנות ה-20 וה-30 לחייהם, ולעתים נדירות גם בילדים ותינוקות. פרופ' נתן בורנשטיין, יו"ר האיגוד הנוירולוגי ומנהל היחידה לשבץ מוח, מרכז רפואי תל אביב: "בכל העולם אנו עדים להצערת מחלת השבץ. הגיל יורד בהדרגה בדומה לתהליך שראינו במחלות הלב. הסיבות לכך קשורות ככל הנראה לאורח חיים וחוסר מודעות לגורמי סיכון כמו השמנת יתר ועישון".

נשים פגיעות יותר

ממצא מעודד יותר הוא כי התמותה באשפוז בעקבות אירוע מוח פחתה בשליש - מ-9% בשנת 2004 ל-6% בשנת 2010.

עוד עולה מהסקר כי יותר נשים בישראל נפגעות משבץ מוחי מאשר מהתקפי לב. בהתקפי לב פחות משליש מהנפגעים הן נשים, לעומת זאת בשבץ מוח נשים מהוות כמחצית מהנפגעים (47%) וחומרת הפגיעה בהן בהיבט של אחוזי התמותה וחומרת הנכות אצל השורדות היא קשה יותר מאשר בקרב גברים.

גורם הסיכון השכיח ביותר לאירועים מוחיים בישראל הוא לחץ דם גבוה המופיע ב-80% מהאירועים. גורמי סיכון שכיחים נוספים לאירועים איסכמיים הם: כולסטרול גבוה, סוכרת, עישון פעיל, אירוע מוח קודם.

בניגוד להתקף לב, אירוע מוח אינו כואב, אולם יש תמרורי אזהרה מוקדמים: הסימן השכיח ביותר הוא הופעה פתאומית של חולשה או שיתוק בצד אחד בגוף. סימנים אופייניים נוספים הם: קושי פתאומי בדיבור או בהבנה, חוסר שיווי משקל או הפרעה בקואורדינציה והפרעת ראייה. שקיעה במצב ההכרה נפוצה יותר בדמום מוחי. עם הופעת אחד מהסימנים הללו חיוני להגיע באופן מיידי לבית החולים, כדי לא להחמיץ את "חלון ההזדמנויות" - פרק זמן של 4.5 שעות, לקבלת טיפול דחוף.

במסגרת חלון ההזדמנויות, חשוב לקבל טיפול ב-T-PA תרופה ממיסת קרישים, אשר מצילה חיים ומונעת נכות. ככל שהזמן חולף ללא טיפול, כך גדל הסיכוי שחומרת הפגיעה תהיה בלתי הפיכה או חמורה. יש לציין כי המודעות לטיפול עולה, ובשנת 2010 הוא זמין ב-17 בתי חולים והיקף השימוש בו כיום עומד על 5.9% מהמקרים. על פי הערכה, העלאת הזמינות ל-12% תאפשר מדי שנה לעוד 700 נפגעי שבץ מוח לזכות בטיפול.

ממצאי הסקר מעלים כי מרבית נפגעי שבץ המוח מגיעים באיחור לבית החולים, וכן רבים מהם בוחרים להגיע עצמאית לבית החולים במקום להתפנות באמבולנס, ובכך מגדילים את הסכנה לתמותה או פגיעה קשה.

מחסור חמור ביחידות שבץ

ההנחיות הקליניות והפרקטיקה בעולם המערבי היא כי על חולי שבץ להיות מטופלים ביחידות שבץ ייעודיות. אולם, בישראל כמחצית מנפגעי השבץ המוחי מטופלים ביחידות פנימיות כלליות, ואין עדיין יחידות שבץ מוסדרות. פרופ' דוד טנה, מזכיר האיגוד הנוירולוגי ומנהל מרכז לשבץ המוח במרכז הרפואי תל השומר: "הוכח כי יחידות שבץ מוח ייעודיות מגבירות את הסיכוי לשרוד ולהישאר עצמאי, הן מאפשרות מתן טיפולים מתקדמים ושימוש בטכנולוגיות חדישות, וכך משפרות את סיכויי החלמה. האתגר המיידי העומד בפנינו הוא כי יחידות אלו צריכות להיות זמינות בישראל כמו בשאר העולם המערבי לנשים ולגברים הלוקים באירוע מוח".

פרופ' טנה מדגיש: "אבחון ובירור מהירים לאחר אירוע קל או חולף, וטיפול מונע מיטבי בחולים הנמצאים בסיכון עשויים למנוע כ-1,000 אירועים מוחיים מדי שנה". בהשוואה לשנים קודמות חלה עלייה במספר בדיקות דימות כלי הדם בזמן האשפוז, אולם עדיין כ-50% מהחולים שלקו באירוע מוח איסכמי לא עברו בזמן האשפוז בדיקת דימות כלשהי של כלי הדם הצוואריים או המוחיים.

בואו לדבר על זה בפורום נוירולוגיה ושבץ מוח.