פרקינסון: התנועה לשיפור התנועה

השחקן והקומיקאי מייקל ג'יי פוקס הוא אחד השגרירים הגדולים של מחלת הפרקינסון, ותומך נלהב בניסיונות למצוא לה מרפא, לאחר שהיא התגלתה אצלו בשנת 1990, כשהיה רק בן 30. כמוהו יש בעולם מיליוני בני אדם שסובלים מהמחלה. רק בישראל יש כ-25,000 חולים מאובחנים.

פרופ' ניר גלעדי הוא נוירולוג בכיר, מומחה למחלת הפרקינסון והפרעות תנועה אחרות, וכן מנהל המחלקה לנוירולוגיה במרכז הרפואי תל-אביב (איכילוב). לכבוד חודש המודעות למחלת הפרקינסון שיצוין באפריל, ביקשנו ממנו לספר על המחלה, על הגורמים שלה, וכיצד ניתן לטפל בה ואולי אף למנוע אותה.

פרקינסון היא מחלה ניוונית שפוגעת במוח ובמערכת
האוטונומית הכלל-הגופית. היא נובעת מתהליך ניוון של תאים על רקע של משקעי חלבון בתוכו. מה שקורה הוא שהתאים מפסיקים לתפקד עד שלבסוף הם מתנוונים. המחלה מאובחנת בממוצע מגיל שישים פלוס, אך יש חולים הלוקים בה כבר מגיל עשרים, ואילו כאלו הלוקים בה בגילאי התשעים לחייהם.

סימנים מוקדמים בדיעבד

המחלה מאובחנת על בסיס הופעה של רעדים, נוקשות ואיטיות, אך היום ידוע שכבר עשר או עשרים שנה לפני המאפיינים האלו מופיעים מאפיינים אחרים שלא קשורים בהפרעות בתנועה, כמו בעיות שיניים, בעיות שינה, הפרעות בחוש הריח, תופעות של כאבים ומצבי רוח משתנים.

כמו כן, ישנן גם בעיות אוטונומיות כמו עצירות ועצלות של מערכת העיכול, ירידה באיכות הזקפה בגברים וקשיים ביכולת להתאפק בעת מתן שתן. הבעיה היא שבשלב הזה מדובר בתסמינים מוקדמים ולא ספציפיים, ואין שום דרך לאבחן את המחלה אלא רק בדיעבד.

הפרקינסון נגרם כתוצאה משילוב של בעיות סביבה כגון חומרי הדברה וחומרים אחרים ורגישות גנטית. באוכלוסייה האשכנזית ידועים שני גנים שמוטציות בהן גורמות למחלה, וזו הסיבה שבישראל שכיחות הפרקינסון גבוהה יותר מבעולם המערבי. בכל מקרה של מאובחן פרקינסון, חשוב שגם בני המשפחה הקרובים יבדקו את עצמם. חשוב לזכור, השכיחות של המחלה גבוהה יותר בקרב גברים, אבל זה בעיקר תלוי בסוג הגנים.

שני סוגי טיפולים

לאחר האבחון נחלק הטיפול לשניים: קודם כל ישנו טיפול לאחר הסימנים המקדימים. הוא נועד לשמר את התפקוד בעבודה ובחיים, לשמור על שגרה נורמלית ולנסות להאט את קצב התקדמות המחלה. הטיפול כולל שימוש בתרופות מתחום חוסמי MAO, בשילוב פעילות גופנית יומיומית במשך 45-60 דקות.

החלק השני הוא טיפול בשלשבים מתקדמים. בשלב הזה, כשמופיעה הפרעה תפקודית או נפילות, מטפלים בחולה באמצעות תרופות המעלות את הדופמין (מוליך עצבי במוח). בשנים הראשונות של הטיפול המתקדם, התרופות האלו יעילות מאוד ומעלימות את סימני המחלה. לאחר חמש עד עשר שנות טיפול, מופיעות תופעות לוואי שקשות יותר לעיתים מהמחלה עצמה, כמו תנועות לא רצוניות, מצבי קיפאון ושינויים בהתנהגות העלולים להגיע עד פסיכוזה.

בכל אופן, בשנים האחרונות נכנסו גישות טיפוליות חדשות הכוללות שימוש במדבקות. מדובר בחומרים המופרשים ומוחדרים לעור ישירות ולא דרך מערכת העיכול כפי שנהוג. בנוסף, יש שימוש גם במשאבות שמזליפות את החומרים מתחת לעור או בתוך המעי. אופציה נוספת היא שימוש בניתוחים להחדרת קוצבים לתוך המוח, שמנטרלים את תופעות הלוואי ומאפשרים ירידה בכמות התרופות הניתנת לחולי פרקינסון.

העישון מזיק לבריאות?

כמובן, התרופות עושות רק חלק מהעבודה. יש צורך בטיפול של צוות מקצועי הכולל אחות, עובדת סוציאלית, סקסולוגית, מרפאה בעיסוק, קלינאית תקשורת ופסיכיאטר. רק טיפול רב-מקצועי מאפשר לחולים עשר עד עשרים שנות תפקוד טובות. עוד דבר שחשוב לציין הוא שהטיפול בחולי פרקינסון מחייב טיפול גם במשפחתו של החולה, שמתמודדת גם כן עם המחלה, וחשוב שהיא תקבל תמיכה והדרכה.

ולסיכום, נשאלת השאלה האם בכלל ניתן למנוע את המחלה? ובכן, מחקרים שעדיין נמצאים בחיתוליהם מראים ששינוי בהתנהגות ואורח חיים עשוי לעזור, וזה כולל שתיית קפה, פעילות גופנית מאומצת ויומיומית, ויש מחקרים שהראו שאפילו עישון עשוי לעזור למנוע. כמובן, העישון מזיק לבריאות בכל פרמטר, אבל בהחלט נשקלת האפשרות לטיפול במדבקות או במסטיק ניקוטין. וכמובן, גם הימנעות מדיכאון היא פרמטר חשוב במניעת פרקינסון, ובכלל.

סובלים מפרקינסון? כדי לאבחן את עצמכם לחצו כאן.

בואו לדבר על זה בפורום נוירולוגיה ושבץ מוח.