לב של גבר... ואישה

ממצאים מעניינים בעקבות סקר חדש ומקיף: משרד הבריאות מציג פרסום ACSIS 2006, המשלב נתונים מסקר לאומי שנערך בקרב כל החולים שאושפזו עקב אוטם חד בשריר הלב (התקף לב), או תעוקת חזה. הסקר שבוצע בכל המחלקות הקרדיולוגיות והמחלקות לטיפול נמרץ לב הפועלות בבתי חולים ב-25 מרכזים רפואיים, מצפת ועד אילת, התקיים בחודשים מארס-אפריל 2006.

77% מהחולים המאושפזים עם תסמונת כלילית חדה (התקף לב או תעוקת חזה), היו גברים ו-23% נשים. הגיל הממוצע של הגברים היה נמוך ב-8.5 שנים מזה של הנשים (61.5 שנים בהשוואה ל-70 שנים בהתאמה).

יתר לחץ דם דווח בקרב 60% מהחולים. רמת שומנים גבוהה בדם דווחה עבור שני שליש, וסוכרת עבור שליש מהחולים.

לאחר תקנון לגיל לא נמצאו הבדלים בין גברים לנשים באשר להתערבויות טיפוליות, כגון: צינתורים, זילוח (reperfusion) ראשוני ותומכנים (סטנטים). כמו כן, לא נמצא הבדל בפרק הזמן שחלף בין מועד ההגעה לבית החולים לבין קבלת הטיפול.

שיעורי התמותה היו גבוהים בקרב נשים לעומת גברים. תמותה רבה יותר בקרב נשים נזקפה בחלקה לחובת גילן המבוגר יותר והמצאות גבוהה יותר של מחלות נלוות.

85% מהחולים המאושפזים עם תסמונת כלילית חדה (התקף לב או תעוקת חזה) היו יהודים, ו-15% היו ערבים. הגיל הממוצע של המאושפזים הערבים היה נמוך באופן משמעותי לעומת האוכלוסייה היהודית (56.7 שנים בהשוואה ל-64.6 שנים).

ביצוע התערבויות טיפוליות כדוגמת צינתור ותומכנים היה דומה בין שתי קבוצות האוכלוסייה.

לאחר תקנון לגיל, לא נמצאו הבדלים בשיעורי התמותה שנצפו במהלך 7 ימים ו-30 ימים לאחר האשפוז בין שתי קבוצות האוכלוסייה.

ל-97% מהחולים הומלץ על המשך טיפול באספירין, ל-94% הומלץ לקבל תכשירים לאיזון רמת השומנים בדם ול-76% הומלץ על המשך שימוש ב-clopidogrel, העוזר במניעת היווצרות קרישי דם.

המלצות הטיפול התרופתי שניתנו לחולים בעת השחרור מבית החולים, היו דומות בין גברים לנשים ובין האוכלוסייה הערבית ליהודית.

בין השנים 2006-2000 חלה עלייה ניכרת בשימוש בתרופות כדוגמת אספירין, חוסמי ביתא וסטטינים. כמו כן, חלה עלייה בהתערבויות טיפוליות, כגון: טיפולי זילוח ראשוני וביצוע צינתורים תוך כדי אשפוז. עלייה זו הייתה מלווה בירידה משמעותית בתמותה מוקדמת (לאחר 7 יום) ומאוחרת (לאחר 30 יום) של חולים המאושפזים עקב התקף לב או תעוקת חזה.

שיטת הזילוח הראשוני השתנתה בתקופה זו. בעוד שבשנת 2000 ניתן ל-82% מהחולים זילוח ראשוני בטיפול תרומבוליטי (ממס קרישים) וזילוח באמצעות התערבות מילעורית ראשונית PPCI)) ל-18% מהחולים, הרי שבשנת 2006 רק 23% מהחולים טופלו בתרופות ממסות קרישים ו-77% טופלו באמצעות התערבות מילעורית.

ביצוע סקרים לאומיים, כדוגמת סקרי ACSIS, מהווים נדבך חשוב במעקב אחר מגמות במאפייני החולים, במתן טיפולים תרופתיים ובביצוע פעולות התערבותיות במהלך האשפוז. כמו-כן, מסד הנתונים המתעדכן אחת לשנתיים מאפשר בקרה על איכות הטיפול בחולים אלו ומעקב אחר קיום ההנחיות הטיפוליות. בנוסף מאפשר מסד הנתונים הקיים לעקוב אחר מגמות בשיעורי התמותה מהתקפי לב בישראל.

סקרי ACSIS - Acute Coronary Syndrome Israeli Survey הנערכים מדי שנתיים מאז 1992, הם מפעל משותף של האיגוד הקרדיולוגי, העמותה הישראלית למנע התקפי לב והמרכז הלאומי לבקרת מחלות במשרד הבריאות.

בואו לדבר על זה בפורום קרדיולוגיה - הפורום הרשמי של האיגוד הקרדיולוגי ובפורום קרדיולוגיה בשיתוף בית-חולים אסותא.