פרקינסון: יש תקווה למטופלים

פרקינסון היא מחלה ניוונית של המוח. מחלת פרקינסון פוגעת בתאים המייצרים דופאמין - אחד החומרים האחראיים על העברת אותות במערכת העצבים המרכזית. בתחילה, עשויה המחלה להתבטא באופן לא סימטרי בגוף. כלומר: הסימפטומים יורגשו רק בצד אחד - ועם הזמן יתקדמו אל הצד השני.

נכון להיום, למדע אין פתרון שיביא לריפוי המחלה. עם זאת, יש מספר בשורות טובות עבור חולים שמאובחנים לראשונה עם פרקינסון. ראשית, פרקינסון היא מחלה שמתקדמת באיטיות יחסית. תוחלת החיים, מרגע האבחון, עומדת על כ-20 שנים בממוצע. בנוסף, למרות שאין כיום מרפא למחלה, יש בהחלט תרופות וטיפולים ששולטים בתסמינים בצורה מוצלחת. התקווה הגדולה עבור חולי פרקינסון טמונה בתחום המחקרי, המתקדם בצעדי ענק. ברחבי העולם נערכים מחקרים הנוגעים לגורמי הסיכון ומנגנוני התפתחות המחלה. תוצאות מחקרים אלה מולידות תרופות חדשות ויעילות, כולל אופני טיפול מתקדמים.

בעולם המדעי מנשבת רוח של תקווה כי העתיד הקרוב יביא עמו בשורות של ממש עבור החולים, עם כניסתם של טיפולים חדשים - שעשויים לעכב את התקדמות המחלה ואולי אף להביא מרפא.

מהם תסמיני מחלת פרקינסון?

תסמיני המחלה משתנים מאדם לאדם. התופעה האופיינית ביותר למחלה היא רעד. עם זאת, יש לזכור כי לא כל רעד נובע ממחלת פרקינסון. המחלה מאופיינת גם בתסמינים נוספים, כגון: נוקשות, איטיות בפעולות, הפרעות בשיווי המשקל וביציבות - מה שגורם לנפילות, שעלולות להיות מסוכנות בגיל מבוגר ולגרור נזקים נוספים לחולה.

עם התקדמות המחלה, התסמינים מתרחבים ומחמירים. הקשיים ביציבות גוברים, מופיעות הפרעות בדיבור וישנה גם נסיגה במצב המנטלי, עד כדי דמנציה. כמו כן, עלולים להופיע קשיים נוספים, כגון הפרעות במצב רוח, חרדה, בעיות שינה, עצירות וכאבים. בשלב המתקדם, נזקקים החולים לטיפול מלא וצמוד והופכים תלותיים.

אילו טיפולים מוצעים כיום לחולי פרקינסון?

בזכות המחקרים המתקדמים, ישנן פריצות דרך משמעותיות חדשות לבקרים, המאפשרות שיפור מתמיד בטיפול בחולים.

הטיפול התרופתי

החידושים בתחום הטיפול התרופתי כוללים לא רק תרופות מתקדמות, אלא דרכים חדשות לנטילת התרופות, כגון מדבקות תת-עוריות שמזרימות את התרופה ישירות למחזור הדם באופן רציף או החדרת תרופות ישירות למעי, תוך שמירת רמה קבועה של החומר הפעיל בגוף.

מהפכה נוספת בטיפול התרופתי היא הכנסת קנאביס רפואי לשגרת הטיפול בחולי פרקינסון. קנאביס מרגיע את החולים ומשפיע לטובה על מכלולי התסמינים. בנוסף, הוא מקל על הכאבים ומשפר את איכות חייהם של החולים. משרד הבריאות בארץ אוחז במדיניות ליברלית, בכל הקשור לשימוש בקנאביס רפואי בקרב חולי פרקינסון - ומאפשר להם ליהנות מיתרונות הטיפול.

מהם החידושים בטיפולים הלא תרופתיים לפרקינסון?

גירוי חשמלי ישיר של המוח - אחד הטיפולים החדשניים והמתקדמים בתחום הוא גירוי ישיר של המוח, באמצעות אלקטרודות. הטיפול מתחיל בחדר הניתוח. הרופא קודח פתח זעיר בגולגולת - ודרכו מוחדרות אלקטרודות לאזורים ספציפיים במוח. האלקטרודות נשארות במקום בו הונחו והרופא סוגר את הפתח בראש. האלקטרודות מחוברות למכשיר שמושתל מתחת לעור (בדומה לקוצב לב) - ומספקות למוח גירוי חשמלי, בעוצמה ובתדירות הניתנים לשליטה, בהתאם לסימפטומים של החולים. הגירוי החשמלי מגביר את השפעת התרופות וכתוצאה מכך גם את יעילותן.

שליטה ברעד על ידי אולטרסאונד ממוקד - טיפול זה מאפשר שליטה בתופעת הרעד (ורק בתופעה זו) - והוא יעיל גם במצבים נוספים של רעד, לא רק כאלה הקשורים למחלת פרקינסון. הטיפול באולטרסאונד ממוקד אינו פולשני. במהלך הטיפול, באמצעות גלי אולטרסאונד, צורבים את התלמוס - חלק זעיר במוח, המשמש כתחנת ממסר להעברת אותות חשמליים. הגלים מכוונים באופן ישיר לתלמוס ופוגעים בו נקודתית, ללא השפעה על אזורים נוספים במוח. כדי לכוון את גלי האולטרסאונד באופן הממוקד ביותר, הטיפול נערך תחת הנחיית MRI, כך שהרופא יכול לדייק במקום הצריבה ולבדוק את ההשפעה על החולה, בזמן אמת. צריבה נקודתית זו מפסיקה את העברת האותות החשמליים שגורמים לרעד.

מהי השפעת פעילות גופנית על פרקינסון?

היתרונות של פעילות גופנית עבור חולי פרקינסון היו ידועים זה מכבר בקרב הרופאים, אך בשנים האחרונות ישנם תימוכין מחקריים לכך שפעילות גופנית תורמת ליציבות מצבו הפיזי של הגוף וכי הפעילות הגופנית בעלת השפעה חיובית גם בהיבטים המנטליים והקוגניטיביים. כמובן, התאמת אופי ועוצמת הפעילות - לחולה, יכולותיו ומצבו הכללי - תיעשה על ידי הצוות המטפל.

האם יש היבט גנטי למחלת פרקינסון?

אחד מהממצאים המדהימים במחקר מחלת פרקינסון בשנים האחרונות קשור לגילוי לפני 20 שנה של גן נדיר, שאחראי על המחלה. כיום המדע מבין שיש שינויים גנטיים רבים, שעלולים לגרום למחלת פרקינסון. כך, למשל: ליהודים אשכנזים יש שני גנים שעלולים לגרום למחלה. מי שנושא מוטציה כזו, הוא בסיכון לפתח עם הזמן את המחלה.

הגילויים הנוגעים לקשר הגנטי הם בעלי חשיבות רבה - מאחר שייתכן שבהם טמון הזרע, ממנו יצמחו תרופות להאטת המחלה ואף לריפוי המחלה. על אף שטיפולים אלה, המבוססים על התאמה גנטית, נמצאים בשלב ראשוני וניסיוני - הם מעוררים אופטימיות בקרב הרופאים.

הרופאים ממליצים כיום לכל חולי פרקינסון לפנות למרכזים הרפואיים הגדולים ברחבי הארץ ולבדוק את התאמתם להשתתפות במחקר. כדי להגיע לתוצאות ודאיות ככל שניתן, הניסויים נערכים בשיטת "סמיות כפולה", שמטרתה להפחית במידת האפשר הטיות סובייקטיביות, שעלולות לנבוע מהרצון של החוקרים והחולים להאמין בהשפעה חיובית של התרופה. לפיכך, חלק מהחולים מקבלים את תרופת הניסוי; וחלקם - תרופת פלצבו. כעבור תקופה משמעותית - חצי שנה-שנה - ייבחנו ההבדלים בין החולים משתי הקבוצות.

האם יש לפרקינסון היבט מגדרי?

מסיבה שאינה ברורה למדע, שיעור הגברים החולים במחלה גבוה במעט לעומת תפוצתה בקרב נשים. למדע אין כיום תשובה, האם ההבדלים בתחלואה הם על רקע גנטי, הורמונלי, או מסיבות אחרות.

מה בנוגע לתמיכה במטפלים של החולים - בני משפחה, או מטפלים קרובים אחרים?

בכל הקשור לבני ובנות הזוג (או מטפלים קרובים אחרים) של חולי פרקינסון - חשוב לזכור שהקושי שלהם אינו פחות מזה של החולים עצמם. הניסיון מראה שככל שהמחלה מתקדמת אצל החולה - כך הנטייה של בן/בת הזוג המטפלים היא להתנתק מהחיים ולהתמסר לטיפול. מתוך הבנה זו, על הצוות המטפל לשמור על מודעות לחוויה של המטפלים בחולה ולסייע גם להם לעמוד באתגרים הבלתי פשוטים מולם הם מתמודדים.

מה צופן העתיד עבור חולי פרקינסון?

מחלת פרקינסון היא מהמחלות הנחקרות ביותר כיום בעולם הרפואה. מחקרים אלה כבר נשאו פירות משמעותיים, שמקלים על החולים בהתמודדות היומיומית ומשפרים את איכות חייהם.

לגבי העתיד: יש מקום לתקווה כי הודות להתקדמות בחקר המחלה ובהבנתה, יימצאו דרכים להאט, לבלום ואולי אף למנוע ולרפא פרקינסון.

חולה שמתבשר כי חלה בפרקינסון - חש, באופן טבעי, עצב ודאגה לגבי העתיד. עבור חולים אלה ובני משפחותיהם, חשוב לזכור שיחסית למחלות נוירולוגיות אחרות, פרקינסון היא מחלה קלה יותר לטיפול. עם קבלת האבחנה, חשוב לפנות לנוירולוג עם התמחות ספציפית במחלת פרקינסון, שנמצא בחזית המחקר והחידושים בטיפול במחלה.

לסיכום: הידע והניסיון בנושא מחלת פרקינסון הולכים ומתקדמים בקצב מסחרר. לכן, חולי פרקינסון שנמצאים בטיפול של מומחים במחלה, יכולים בהחלט לטפח תקווה כי פריצות הדרך המשמעותיות שמושגות בתחום המחקרי יסייעו בידם לחיות חיים טובים ככל הניתן.

פרופ' עמוס קורצ'ין הוא נוירולוג קוגניטיבי בכיר, מומחה בנוירו-פרמקולוגיה ומומחה לדמנציה ומחלת פרקינסון, לשעבר מנהל המחלקה לנוירולוגיה בבית החולים "איכילוב".

סייעה בהכנת הכתבה: שרית שיר, כתבת zap doctors.

בואו לדבר על זה בפורום פרקינסון, הפרעות בתנועה ורעד.